תוכן כתב:בכל שאלה מסוג זה ר' אלישיב היה עונה, מה היה הח"ח עושה?
קראקובער כתב:איך תבקש רשות מהבנים כשאביהם התנגד?! הלא הם מצווים במורא אב אף לאחר מיתה (שו"ת רע"א מצדד ככה)
קראקובער כתב:לא ברור למה אתה מתכוון לעוד דוגמא, רע"א נמצא כמדומני בסימן ס"ח, ולעצם הענין גם במקרה שמבקש רשות מקרובים הגם שלא מחויבים בכבודו מכלל מה דעלך סני לחברך לא תעביד לא נפקא.
ישראל אליהו כתב:לכאו' הדבר תלוי מדוע האב לא הכניס את ספריו.
אם משום סיבה כספית, מסתבר שבניו יכולים למחול ע"ז.
אך אם מחמת סיבה עקרונית, לכאו' מצוה לקיים דברי המת.
קראקובער כתב:לא ברור למה אתה מתכוון לעוד דוגמא, רע"א נמצא כמדומני בסימן ס"ח, ולעצם הענין גם במקרה שמבקש רשות מקרובים הגם שלא מחויבים בכבודו מכלל מה דעלך סני לחברך לא תעביד לא נפקא.
צוות האוצר כתב:כלפי הרב 'חוקרונוביץ'
שוב, חוזרים על האידיאל ואני שוב שואל הלכתית: ואז מה?
היכן מצינו אח ורע לזה בהלכה?
זה מיקוד השאלה לדעתי.
(כמו שכבר כנראה מובן כאן, לא מדובר בענין ממוני מלכתחילה כי אם זו היתה הבעיה - ברור שלא היתה פה שאלה)
צוות האוצר כתב:קראקובער כתב:לא ברור למה אתה מתכוון לעוד דוגמא, רע"א נמצא כמדומני בסימן ס"ח, ולעצם הענין גם במקרה שמבקש רשות מקרובים הגם שלא מחויבים בכבודו מכלל מה דעלך סני לחברך לא תעביד לא נפקא.
אני לא מבין, הספר הזה, הוא שייך למת? הוא ממונו? הבן או היורש רשאי לעשות עם זה מה שהוא רוצה! - היכן אני טועה? הלכתית, לא מוסרים וכל מיני משפטים ודינים של בין אדם לחבירו החיים פה עמנו היום.
כאמור, בינתיים רק רעיונות מוסריים, 'הרגשים' וכד' שהם ודאי חשובים בדיני תורתנו הק' , אבל לא למקרה דנן.
קראקובער כתב:צוות האוצר, האם כל דבר מודדים ככה? גם אין חיוב להחזיר שלום לשכן שלך (איפה זה כתוב בשו"ע?!) ויש גם פוסקים (בודדים אמנם) שדעתם שאין דבר כזה קנין רוחני באופנים מסוימים מעיקר הדין אבל כתבו מטעם ואהבת לרעך לא נכון לשכפל השאלה מה ראוי לעשות, ככה לפחות הצגת את השאלה בהתחלה.
לא מובן מה אתה רוצה מ"עשה אותן לאחיך בתורה ומצוות" הרי את זה תשאל על הרמב"ם (כנראה שהתכוון לאפוקי רשע) אבל איך שיהיה מה דעלך סני שייך גם במת.
הטענה שזה זכות הרבים ובוודאי ניחא ליה השתא זה כבר משהו אחר.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 216 אורחים