(קטז:) ברש"י ד"ה שניהם חולקים. שהאחד הוא גבוה מחבירו כו'.
צ"ל 'אע"פ שהאחד הוא גבוה', כמו שהוא ברמב"ן ובחידושי הר"ן.
שאר הראשונים פירשו דקמ"ל מתני' דחולקים באבנים בין בשלימות בין בשבורות,
ואולי היה קשה לרש"י דמלשון המשנה חולקים בעצים ובאבנים ובעפר, משמע דבכולם איכא רבותא, ולרש"י אכן בכולן החידוש דאע"פ שהאחד הוא גבוה כו', אבל לשא"ר הרבותא דוקא באבנים.