עושה חדשות כתב:או"ז ר"ה סי' רסט -
פיר"ת וכן ה"ר ברוך בר' יצחק זצ"ל דמצוה מן המובחר לעשות תקיעה ותרועה ותקיעה בנשימה אחת מי שיכול לעשות כן כההיא דפרק החליל דתני גבי תקיעות שהיו בבית המקדש ר' יהודה אומר הפוחת לא יפחות משבע והמוסיף אל יוסיף על ט"ז ואמרי' דר' יהוד' סבר תקיעה ותרועה ותקיעה א' היא ואמרי' התם כמאן אזלא הא דא"ר כהנא אין בין תקיעה לתרועה ותקיעה ולא כלום כמאן כר' יהודה מיהו רש"י פי' התם כדי נשימ' מפסיק.
זאת דעה יחידאית? איך זה שעדיין לא מחמירים אותה?
הנה שי' ר"ת הנ"ל הובאה עוד בראש', ראה לדוג' מש"כ הר"ן בר"ה
"כשבא ר' אבהו ראה לתקן תקנה שיהו כל ישראל עושין מעשה אחד ולא יראה ביניהם דבר שההדיוטות רואין אותם כחלוקה. ודילמא ילולי הוא וקא מפסקי שברים בין תקיעה לתרועה. וא"ת וכי מפסקינן מאי הוי והתני בסמוך שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום ואפילו לר' אבהו דאמר לא יצא הני מילי בששהא כדי לגמור את כולה אבל הכא הא לא שהא. תרצו בשם ר"ת ז"ל דהכי פרכינן דכיון דר' אבהו חייש לכלהו ומכניף לכלהו מנהגי וכדברי רבינו האי גאון ז"ל וכמו שכתבתי למעלה הוה ליה למיחש נמי לר' יהודא דאמר אין בין תקיעה ותרועה ולא כלום כדאיתא בפרק החליל",
אמנם נראה דאין הכוונה דבכלל תקנת רבי אבהו היה לחוש לשי' ר' יהודה דבעי' נשימה אחת ממש, אלא דלא מסתבר שרבי אבהו שבא לחוש לכל השיטות, לא יניח מקום להמחמירים כר' יהודה.
ועצ"ע למה לא נוהגים כך...
(ולגבי תקנת ר' אבהו, שמעתי מהגר"א וייס שליט"א שדקדק מלש' הגמ' "אתקין בקסרי" שלא היה בזה תקנה קבועה ומחייבת של ר' אבהו אלא רק תקנה למקומו).