אולם מה
שיש להעיר בכל הנז', דבלשון רש"י איתא 'כל מילי מכשפות נבדקין על
מים חיים ונמוחין', ולכאורה נראה מזה שבדווקא נקט מים חיים, וכן כתב הרב החיד"א בספרו פתח עינים על דברי הגמ' בברכות (ו, ב), ענני ה' ענני; ענני שתרד אש מן השמים, וענני שלא יאמרו מעשה כשפים הם. וקשה שהרי בגמ' בסנהדרין הנ"ל מבואר, דכישוף נפשר במים, א"כ איך יכלו לחשוב שזה מעשה כשפים, הרי היו הרבה מים שם שיצקו על העולה ועל המזבח, וכמפורש בפסוקים שם. וביאר דהא דכשפים נפשרים במים היינו דוקא במים חיים, וכמש"כ ברש"י בסנהדרין שם. אך כאן במעשה דאליהו לא היה מים חיים.
וכן איתא בספר חסידים (אות תעה)
כשעושים אחיזת עינים כשמגיע למים שוטפים מתהפך לעניינו הראשון,
וכתב החיד"א בפירוש ברית עולם שם,
וכן פירש"י בסנהדרין דהכשפים במים חיים נמוחים, ומשו"ה התפלל אליהו ז"ל ענני שלא יאמרו מעשה כשפים, אף על גב דהיו שם מים הרבה, דהכישוף אינו מתבטל כי אם במים שוטפים.
ויש לדון האם הנילוס נחשב כמים חיים ושוטפים, דבפשוטו אינו מעין ממש, אלא מים מכונסים.
וביותר יש לדון בדברי הישמח משה הנ"ל דמיירי על לקיחת מימי היאור דהמים כבר אינם בחיותן דהא נשאבו בכלי, והאיך יבטל בהם כשפים.