ופירש"י,זעירי איקלע לאלכסנדריא של מצרים, זבן חמרא. כי מטא לאשקוייה מיא פשר, וקם גמלא דוסקניתא. אמרו ליה אי לאו זעירי את לא הוה מהדרינן לך, מי איכא דזבין מידי הכא ולא בדיק ליה אמיא.
פשר - נמס המכשפות, כל מילי מכשפות נבדקין על מים חיים ונמוחין... איכא דזבין מידעם הכא וכו' - כלומר יש לוקח בעיר הזאת שמוחזקת בכשפים שום סחורה ואינו בודקה על המים.
ובזה יבואר מה דבמופת של המטה שנהפך לנחש כתיב (שמות ז) ויעשו החרטומים כן בלהטיהם, ובמכת דם כתיב (שם) ויעשו החרטומים בלטיהם כן. ובמס' סנהדרין שם איתא בלטיהם זה מעשה שדים בלהטיהם זה מעשה כשפים וכן הוא אומר (בראשית ג) להט החרב המתהפכת, ועיין שם ברש"י מה שמפרש מהו הראיה מן זה הפסוק.
וי"ל דאיתא שם בגמרא דאין השד שולט בדבר הפחות מכשעורה דביותר מכשעורה מכניף ליה ובפחות לא מכניף ליה, הרי דמעשה שדים אינו דמיון להפך איזו דבר שיהיה נראה לעין הרואה כדבר אחר רק הוא מביא אותו דבר אחר ממש ממרחקים לכאן, אבל מעשה כשפים הוא ענין דמיון שמהפך זה הדבר עצמו שבכאן שיהיה נראה כדבר אחר, ומביא שפיר ראיה מקרא דלהט החרב המתהפכת דהחרב בעצמו מתהפכת אבל מעשה שדים אין הדבר מתהפך לתמונה אחרת רק מביא אותו דבר ממש לכאן, וא"כ מעשה שדים לא יתבטל על המים דכיון דזה הדבר אינו דבר מהופך רק הוא כמו שנראה, ורק מעשה כשפים דבאמת הוא דבר אחר ונתהפך לדבר הנראה לעינים וכשבא על המים חוזר למה שהיה.
ומש"ה במטה שלא היה על המים אמר הכתוב בלהטיהם שהספיק להם מעשה כשפים. אבל במכת דם שהיה על המים לא יכלו לעשות במעשה כשפים, וע"כ אה"כ בלטיהם שהוצרכו למעשה שדים להביא דם ממקום אחר ולהחליפו על המים שהיו באותו מקום.
ודע דהא דהכישוף מתבטל ע"י המים היינו כישוף שהוא מאחיזת עינים, אבל השדים עצמם הם נכנסים במים כמו שכתב בס' חומת אנך במגילת אסתר סי' ב' עה"פ אין אסתר מגדת מולדתה, והשיב על דברי הר' יערות דבש ח"ב דפ"א ע"ב, ועי' בספרו ברית עולם דקי"ח ע"א.
ויש לפרש, דהנה מדרך הכישוף שיתבטל במים כדאיתא בש"ס סנהדרין, והטעם כי הכישוף הוא מצד הטומאה, לזאת יתבטל בעברו במי מקוה טהרה ע"י טהרת מים וכו', והנה משרע"ה היה רוצה להראותם בחוש המופתי כי יד ה' היתה בם, ולא ע"י מעשי כשפים כאשר חשבו פרעה וחכמיו, לזה אמר לו למען תדע כי אין כה' אלוקינו, ר"ל שתדע שכל הפעולות הללו מעשי ה' המה ומבלעדו בלתי באפשרי שום נמצא שיעשה זאת וכו', רק ביאור תשארנה ולא יתבטל ע"י טהרת המים כדרך הכישוף, וא"כ דעו נא וראו כי גדולים מעשי ה' והוא פעל אלה.
ר"ל דשמא יחשבו דהוא מעשה כשפים, ולקחת ממימי היאור וגו' והיו לדם ואז יאמינו, דבמים כשפים אינם מצליחין, כמבואר בגמרא דבודקין במים.
וכתב החיד"א בפירוש ברית עולם שם,כשעושים אחיזת עינים כשמגיע למים שוטפים מתהפך לעניינו הראשון,
וכן פירש"י בסנהדרין דהכשפים במים חיים נמוחים, ומשו"ה התפלל אליהו ז"ל ענני שלא יאמרו מעשה כשפים, אף על גב דהיו שם מים הרבה, דהכישוף אינו מתבטל כי אם במים שוטפים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 54 אורחים