כח עליון כתב:עי' מש"כ הראב"ע אצל מכת ערוב, ותראה שפירש המקרא כפשוטו דעד אז סבלו בנ"י כמצרים.
משה נטע כתב:אמנם במדרש תנחומא (וארא י"ד) משמע שכל מה שנגרר מהמכה היה חלק ממנה בעצם, ומזה מוכיח כרבי יהודה שמכת ערוב היתה בבהמות וחיות ולא כרבי נחמיה בצרעין ויתושין, כי אם היו צרעין ויתושין היו צריכים למות במצרים ולהסריח שם ולא לצאת ממצרים.
בן אדם כתב:מענין לענין באותו ענין, יצויין מש"כ הרשב"ם שעפ"י פשוטו הפשט של ערוב, היא מין זאב, שנקרא "זאב ערוב" בנ"ך, ואין זה מלשון מעורב.
ובאמת עפ"י פשוטו של מקרא הדברים מאוד תמוה לפרש שערוב היינו מעורב כל מיני חיות, שהרי נמצא שעיקר חסר מן הספר, והול"ל חיות, וזה שהיה מעורב אינו אלא דבר שולי וצדדי. ומעניין שרק הרשב"ם כתב כן, ולא מצינו לשאר הראשונים שיפרשו כן.
משה נטע כתב:לגבי העניין אם היה ליהודים מכת דם, אז איך מכרו דם למצריים?
משה נטע כתב:ייש"כ והדברים מאירים.
אמנם בלמעשה אני לא מבין, איך חיו ללא מים גם ליהודים? זה פלא.
קראקובער כתב:והשאלה האם זה היה חלק מהמכה או לא.
והפלגתו על דברי חכמים ורודפו אחר הפשט הביאו לזה הדעת כי חלילה להכות את ישראל.
אבא יודן כתב:ובדברי הראבע הנ"ל
השכחתם דברי הרדב"ז שאסור לומר כן
ודברי הטור:והפלגתו על דברי חכמים ורודפו אחר הפשט הביאו לזה הדעת כי חלילה להכות את ישראל.
איש גלילי כתב:אבא יודן כתב:ובדברי הראבע הנ"ל
השכחתם דברי הרדב"ז שאסור לומר כן
ודברי הטור:והפלגתו על דברי חכמים ורודפו אחר הפשט הביאו לזה הדעת כי חלילה להכות את ישראל.
כבר הזכרתי למעלה דברי אדמו"ר מוהרמ"מ מליובאוויטש, שדעתו אחרת בזה.
דשלש הראשונות להראות כי אין כמוני,ומן ערוב ואילך כדי לשלח את ישראל והוא אומרו כא-ב לכו זבחו וכו'
איש גלילי כתב:אבא יודן כתב:ובדברי הראבע הנ"ל
השכחתם דברי הרדב"ז שאסור לומר כן
ודברי הטור:והפלגתו על דברי חכמים ורודפו אחר הפשט הביאו לזה הדעת כי חלילה להכות את ישראל.
כבר הזכרתי למעלה דברי אדמו"ר מוהרמ"מ מליובאוויטש, שדעתו אחרת בזה.
אבא יודן כתב:גם אני הקטן תמכתי בו וזה לשוני בגליון הראבע :דשלש הראשונות להראות כי אין כמוני,ומן ערוב ואילך כדי לשלח את ישראל והוא אומרו כא-ב לכו זבחו וכו'
איש גלילי כתב:אבא יודן כתב:גם אני הקטן תמכתי בו וזה לשוני בגליון הראבע :דשלש הראשונות להראות כי אין כמוני,ומן ערוב ואילך כדי לשלח את ישראל והוא אומרו כא-ב לכו זבחו וכו'
לפי ביאור מהר"י אברבנאל (והלכו בעקבותיו כלי יקר והמלבי"ם, בשינויים קלים), שהוא מדוייק לכאורה מאד בפשוטו של מקרא: ג' ראשונות היו להראות "כי אני ה'" (שולט בטבע), ג' אמצעיות להראות "כי אני ה' בקרב הארץ" (השגחה פרטית), ג' אחרונות (או ד') להראות "כי אין כמוני בכל הארץ" (גבור וחזק).
ואמנם, לפי ביאור זה, קשים דברי המדרש שגם בג' מכות ראשונות היה ניכר בין ישראל למצרים, וא"כ כבר כאן היה ניכר "כי אני ה' בקרב הארץ". ואולי אפשר לומר, שעל אף שהיתה הבדלה בין ישראל למצרים, כיון שהתורה לא הזכירה את הבדלה זו, הרי שלא זאת היתה עיקר מטרת המכה.
איש גלילי כתב:זה בפירוש קשה. כי הפסוק מסודר בעקביות של שלשת השלישיות. מכה ראשונה (דם ערוב ברד) - יציאה ליאור בבקר, עם הבהרה למטרת המכה. מכה שניה (צפרדע דבר ארבה) - ביאה לבית פרעה, אזהרה בלבד. מכה שלישית (כנים שחין חשך) - ללא התראה.
אבא יודן כתב:איש גלילי כתב:זה בפירוש קשה. כי הפסוק מסודר בעקביות של שלשת השלישיות. מכה ראשונה (דם ערוב ברד) - יציאה ליאור בבקר, עם הבהרה למטרת המכה. מכה שניה (צפרדע דבר ארבה) - ביאה לבית פרעה, אזהרה בלבד. מכה שלישית (כנים שחין חשך) - ללא התראה.
נכון אבל אין עונש בלא חטא
איש גלילי כתב:זה לא תירוץ על המדרש, אלא קושיא לפירוש הראב"ע. ויש ליישב ע"פ הכתוב ביחזקאל שעבדו ישראל ע"ז במצרים.
קראקובער כתב:והשאלה האם זה היה חלק מהמכה או לא.
איש גלילי כתב:משה נטע כתב:ייש"כ והדברים מאירים.
אמנם בלמעשה אני לא מבין, איך חיו ללא מים גם ליהודים? זה פלא.
הראב"ע ביאר את זה, כמו שכתוב "ויחפרו כל מצרים סביבות היאור מים לשתות", ומסתברא שכשחפרו גם מצאו. וכמותם חפרו גם ישראל.
איש גלילי כתב:ומאי קושיא מזה על דברי הראב"ע שמניח שהם כן מצאו?
קראקובער כתב:כשישראל דלה דם זה הפך למים ולא שמעיקרא לא היה דם
קראקובער כתב:והיות שזה לא היה מכת דגה לא שמענו מעולם שהיה תחיית המתים ביד ישראל וק"ו שלא היה חי מעיקרא ואמרינן יש ברירה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 18 אורחים