אוצר החכמה כתב:ברור כצד הראשון שהרי יש ריבוי.
הדין בישראל הוא רק למנוע רשות למשחית. ועיין ברמב"ן שם שכתב שהוא בכלל המשחית הכללי ולא הנוגף את מצרים.
קראקובער כתב:רש"י מביא מכילתא ש"כל בכור" לרבות בכור מאומה אחרת שהיה במצרים מת גם כן, ויש לחקור דהרי גם בכור ישראל שלא שם דם על המשקוף ועל המזוזות מת ג"כ, האם מאומה אחרת מתו מדין שלא שמו את הדם ומ"כל בכור" זה רק גילוי מילתא בעלמא (ברור שלא שמו) או שהם מתו מדין בכור מצרי אפילו לו ייצור שהיו שמים את הדם.
חיי נר כתב:אוצר החכמה כתב:ברור כצד הראשון שהרי יש ריבוי.
הדין בישראל הוא רק למנוע רשות למשחית. ועיין ברמב"ן שם שכתב שהוא בכלל המשחית הכללי ולא הנוגף את מצרים.
אמנם לכאורה לפי' הגר"א דלהלן לא כ"כ פשוט כהצד הא'. דביאר הפסוק יב "ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים וגו"' ודרשינן אני ולא מלאך והיינו הקב"ה בעצמו, ואילו בפסוק כג "וראה את הדם וגו' ולא יתן המשחית" וגו' משמע שהיה שם משחית שהרג. ותירצו בשם הגר"א דהקב"ה בעצמו הכה את בכורי מצרים ופסח על בתי ישראל, אך מלבד זה היה נס שלא נתן הקב"ה רשות למלאך המות להמית מישראל אף מי שהגיע זמנו למות בלילה הזה שלא יהיה פתחון פה למצרים. א"כ לכאורה הדם הואיל רק לגבי המשחית והוא נטפל רק לאלו שהגיע זמנם למות, ומאומה אחרת לכאורה נמי מתו ע"י הקב"ה ולא ע"י המשחית, וגם אלו שלא הגיע זמנם למות
רש"י כתב:ואתם לא תצאו וגו'. מגיד, שמאחר שנתנה רשות למשחית לחבל, אינו מבחין בין צדיק לרשע, וכו'.
הכהן כתב:מעניין לעניין:רש"י כתב:ואתם לא תצאו וגו'. מגיד, שמאחר שנתנה רשות למשחית לחבל, אינו מבחין בין צדיק לרשע, וכו'.
הרי הוא מבחין בין טיפה של בכור לטיפה שאינה של בכור?
ע. התשבי כתב:קראקובער כתב:רש"י מביא מכילתא ש"כל בכור" לרבות בכור מאומה אחרת שהיה במצרים מת גם כן, ויש לחקור דהרי גם בכור ישראל שלא שם דם על המשקוף ועל המזוזות מת ג"כ, האם מאומה אחרת מתו מדין שלא שמו את הדם ומ"כל בכור" זה רק גילוי מילתא בעלמא (ברור שלא שמו) או שהם מתו מדין בכור מצרי אפילו לו ייצור שהיו שמים את הדם.
מנין שבכורות ישראל אינם בכלל "בכורות אחרים"?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 179 אורחים