אוצר החכמה כתב:אתה שואל מסברא למה שלא יהיה אסור?
כיוון שאסור לבא עליה מדרבנן גם יש בה איסור קורבה.
ואם כוונתך לשאול מדיוק לשון המחבר שכתב ואלו דברים אסורים גם בחייבי לאוין הלא הוא עצמו כתב אח"כ לעניין איסור הסתכלות שאסור גם בבתולה אא"כ לבדקה.
אוצר החכמה כתב:אתה שואל מסברא למה שלא יהיה אסור?
כיוון שאסור לבא עליה מדרבנן גם יש בה איסור קורבה.
ואם כוונתך לשאול מדיוק לשון המחבר שכתב ואלו דברים אסורים גם בחייבי לאוין הלא הוא עצמו כתב אח"כ לעניין איסור הסתכלות שאסור גם בבתולה אא"כ לבדקה.
חזון-איש'ניק כתב:כאמור זה איסור לאו דלא תהיה קדשה.
אוצר החכמה כתב:חזון-איש'ניק כתב:כאמור זה איסור לאו דלא תהיה קדשה.
כמדומני שלאו דלא תהיה קדשה הוא מחלוקת ראשונים אם במפקרת עצמה לזנות דווקא.
יושב סתר כתב:לגבי הסתכלות בפנויה לשם הנאה, ישנה דעת יחיד להיתר - הרמב"ם בפיה"מ לסנהדרין פ"ז וז"ל:
ואשה שאינה נשואה מותר למי שאינה ערוה עליו ליהנות בהסתכלות בצורתה, ואין איסור בכך אלא בדרך הצניעות והפרישות מן המותר כדי שלא יכשל באסור, לפי שהחסידים מתעבים את זה ואף על פי שהוא מותר, מחשש שמא תהיה אותה האשה אשת איש ויתמיד כפי שהורגל מקודם, וכך ביארו בפירוש דברי איוב ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה, אבל אינו אסור. אבל אם נסתכל בה לידע אם היא יפת מראה כדי שישא אתה, או מכוערת בצורתה ולא ישאנה הרי זה חובה והתורה זירזה על כך, ואנשי הצניעות מן התורניים עושים כן.
אגב אורחיה למדנו מסוף דבריו בחובת ההסתכלות למי ששוקל לנושאה.
חזון-איש'ניק כתב:אוצר החכמה כתב:חזון-איש'ניק כתב:כאמור זה איסור לאו דלא תהיה קדשה.
כמדומני שלאו דלא תהיה קדשה הוא מחלוקת ראשונים אם במפקרת עצמה לזנות דווקא.
בדיוק זה מש"כ לעיל דשלא בדרך חיתון אלא דרך זנות לרוב ראשונים מה"ת, מ"מ זה מעשה עבירה ואינה אסורה בעצמותה כמו חיי"ל וכדומה ולפיכך יש להסתפקשמא לא תקרב לא קאי עליה.
יאיר1 כתב:תכלס מאיזה טעם אסור?
לפי מה שהבאת זה רק מחשש שמא תינשא.
אבל כרגע אין איסור.
או שמתכוין שיש כזו גזירה, שזה תמוה מהיכן הגזירה הזו.
בברכה המשולשת כתב:למיטב זכרוני יש אריכות בעניין האשכול בספר ואת צנועים חכמה ,(בכרך השני)
אוצר החכמה כתב:
אין בזה שום סברא.
לזה כיוונתי שכתבתי שלעניין זה נחשבת ערוה. גם באשתו נידה יש הסוברים שאין בה יהרג ואל יעבור ואף אחד לא מעלה בדעתו להתיר בחו"נ. דין קריבה לערוה תלוי באיסור ביאה ולא בשם ערוה לעניין יהרג ואל יעבור/יבום/תפיסת קידושין וכו'.חזון-איש'ניק כתב:אוצר החכמה כתב:
אין בזה שום סברא.
למה אין בזה סברא, הרי בתורה כתיב לא תקרבו לגלות ערוה, האיסור הוא להתקרב לערוה, פנויה שאינה אסורה בעצמותה אינה ערוה, אלא אסור לבא עליה דרך זנות.
אפשר לחדד קצת בכוון אחר, האם ביאת פנויה ביהרג ואל יעבור?
חזון-איש'ניק כתב:מי סובר אשתו נדה אינו ביהרג ואל יעבור?.
חזון-איש'ניק כתב:אפשר לחדד קצת בכוון אחר, האם ביאת פנויה ביהרג ואל יעבור?
עזריאל ברגר כתב:חזון-איש'ניק כתב:אפשר לחדד קצת בכוון אחר, האם ביאת פנויה ביהרג ואל יעבור?
ימות ואל תבעל לו ... ימות ואל תדבר עמו מאחורי הגדר!
עזריאל ברגר כתב:חזון-איש'ניק כתב:אפשר לחדד קצת בכוון אחר, האם ביאת פנויה ביהרג ואל יעבור?
ימות ואל תבעל לו ... ימות ואל תדבר עמו מאחורי הגדר!
שבילי דנהרדעא כתב:איפה הגמרא עליה אתם מדברים?
אמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשה אחת, והעלה לבו טינא. ובאו ושאלו לרופאים, ואמרו: אין לו תקנה עד שתבעל. אמרו חכמים: ימות, ואל תבעל לו. - תעמוד לפניו ערומה? - ימות ואל תעמוד לפניו ערומה. - תספר עמו מאחורי הגדר? - ימות ולא תספר עמו מאחורי הגדר. פליגי בה רבי יעקב בר אידי ורבי שמואל בר נחמני. חד אמר: אשת איש היתה, וחד אמר: פנויה היתה. בשלמא למאן דאמר אשת איש היתה - שפיר. אלא למאן דאמר פנויה היתה מאי כולי האי? - רב פפא אמר: משום פגם משפחה. רב אחא בריה דרב איקא אמר: כדי שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות. ולינסבה מינסב! - לא מייתבה דעתיה, כדרבי יצחק, דאמר רבי יצחק: מיום שחרב בית המקדש ניטלה טעם ביאה וניתנה לעוברי עבירה, שנאמר מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם.
קצת סתמת את דבריך אבל אם ירדתי לעומקם נל"ב שאתה מערבב בין הרחקה כללית מן העריות שזה בפנויה טהורה רק משום הרהור ומשום מעלה דברית כרתי לעיני ובין איסור נגיעה של חיבה שנפסק להלכה שהוא דאורייתא כביאה והכא יהא דרבנן.יאיר1 כתב:מה שנראה לי מעיון בשוע ונוכ
לא מצאתי מפורש שיש איסור בפנויה טהורה. בדברי הבית שמואל בסק"ב וסק"ד קצת משמע שאסור להביט אף בפנויה טהורה.
מלבד זאת יתכן ויש לאסור מצד הרהור, אלא ששוב אינני יודע האם אסור להרהר בפנויה.
אוצר החכמה כתב:זה ראיה לסתור. הגמרא שם שואלת א"א בשלמא א"א ניחא אבל בפנויה מ"ט ומתרצת שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות עיין רש"י שם. והיינו משום שנתן עיניו בה אבל בלאו הכי אינו בייהרג ואל יעבור.
יאיר1 כתב:מה שנראה לי מעיון בשוע ונוכ
לא מצאתי מפורש שיש איסור בפנויה טהורה. בדברי הבית שמואל בסק"ב וסק"ד קצת משמע שאסור להביט אף בפנויה טהורה.
מלבד זאת יתכן ויש לאסור מצד הרהור, אלא ששוב אינני יודע האם אסור להרהר בפנויה.
אביגדור כתב:
באופן כללי בדברים אלו שנפשו של אדם מחמדתן צריך לדעת שאסור בשו"א לאדם לסמוך על כל מיני דמיונות וסברות הלב המחמד אלא ללמוד היטב היטב את הסוגיא מגמרא ועד ההלכה.
אוצר החכמה כתב:יאיר1 כתב:מה שנראה לי מעיון בשוע ונוכ
לא מצאתי מפורש שיש איסור בפנויה טהורה. בדברי הבית שמואל בסק"ב וסק"ד קצת משמע שאסור להביט אף בפנויה טהורה.
מלבד זאת יתכן ויש לאסור מצד הרהור, אלא ששוב אינני יודע האם אסור להרהר בפנויה.
א. תראה בב"ש בסוף הסימן לגבי עיון ברישיה ומש"כ אח"כ שק"ו לחיבוק ונישוק.
ב. איך אינך יודע אם אסור להרהר בפנויה והוא גמרא מפורשת בע"ז כא.
מעט דבש כתב:עיין אג"מ א, כו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 147 אורחים