בכל תחום ביהדות, ובכל מערכה קדושה, יש שתי חלקים:
סור מרע, ועשה טוב.
גם במערכה הנוכחית כנגד טומאת ברלנד, יש שתי חלקים:
הראשון, הוא "סור מרע" – לגלות לכולם את הטומאה של אותו האיש, ולהוקיע אותו.
והשני, הוא "עֲשֵׂה טוב" – לבנות מחדש את ההריסות שהשאיר אחריו אותו רשע.
כבר דיברו פה הרבה ב"קו", על כך שברלנד, במשך כל השנים, עיוות ועיקם וסילף כמעט את כל המושגים של ברסלב. הוציא מהם את המשמעות הפנימית והאמיתית, והשתיל בתוכם תוכן מזויף ומסולף.
עד כדי כך שיש היום הרבה מושגים, שכשמזכירים אותם בשיחת חברים, מרגישים צורך להבהיר שלא מתכוונים למה שברלנד מתכוון, רק למשהו אמיתי.
למשל: כשמזכירים היום בברסלב את המושג "צדיק הדור", מיד מרגישים צורך להדגיש שלא מתכוונים לַפירוש הברלנדי של מושג זה – שיש בדור שלנו אחד שֶׁחַי, שהוא הצדיק שבדור. אלא מתכוונים לרבינו, כמו שהתכוונו לפני 100 שנה בטפליק...
כמו כן: כשמזכירים היום בברסלב את המושג "להשליך את השכל", מיד מרגישים צורך להדגיש שלא מתכוונים לַפירוש הברלנדי של מושג זה – להיות טיפש מטופש וללכת כמו בהמה אחרי מנהיג מנוול, בלי לעצור לרגע להתבונן. אלא מתכוונים למשהו הרבה יותר אמיתי.
כמו כן: כשמזכירים היום בברסלב את המושג "ענוה ושפלות", מיד מרגישים צורך להדגיש שלא מתכוונים ל"ענווה ושפלות" הברלנדית, שפירושה המעשי הוא: "מכות רצח"... אלא מתכוונים לענווה אמיתית, ול"הצנע לכת", לא לבלוט ולא לעשות רעש וכו'.
וכן הלאה והלאה.
המון המון מושגים פשוטים ויסודיים, התעוותו והתעקמו וסולפו. וצריך לְתַּכְנֵת מחדש את כל המערכת, ולשנן מחדש את הפירוש הפשוט והאמיתי של כל המושגים וה"קודים" הנזכרים בספרי רבינו ותלמידו.
וזהו ה"עשה טוב" של המערכה שלנו!
אם לא נעסוק בזה כראוי, ונתמקד רק ב"סור מרע" – בקטילת וחיסול הָרֶשַׁע – נעשה רק חצי עבודה, והחורבן שהשאיר אחריו ברלנד יישאר חס ושלום.
ולכן, למעשה:
חשוב מאד מאד להקדיש במה קבועה לחלק זה של "עשה טוב", ולעבור נושא-נושא, ולהסביר בטוב טעם ודעת פירושו של כל מושג ומושג, כדי שהיהדות והחסידות תיבנה אצלנו בצורה טהורה ואמיתית, ללא תערובת של דמיונות ושקרים וסילופים.
ואז, יתכן גם, שיתקיים בנו מה שאמר רבינו לאחד: "אתה תעשה טוב, והרע ממילא יפול". כי כשיהיה לנו ברור מהי האמת האמיתית, לא יהיה שום כח לַשֶּׁקֶר לשלוט.
וכמו שכולנו מבינים, שאילו הייתה קליפה ברלנדית זו מגיעה לברסלב של פעם, לפני 40 שנה – היא הייתה נפלטת מברסלב בצורה אוטומטית, כמו כל מאכל מקולקל שהגוף מקיא אותו מיד.
ואם הוא היה בא אז, ומנסה למכור את ה"לוקשים" שלו, על ה"צדיק שבדור" ושאר דמיונותיו – לא היה מי שיקנה ממנו את ה"לוקשים" אפילו במחיר הקרן...
כך גם, בדורנו המסכן – אם אנחנו נהיה חסידי ברסלב אמיתיים, והאמת תהיה ברורה לנו עד תומה, לא יהיה שום כח לַשֶּׁקֶר לשלוט. ולא נצטרך להילחם כמעט איתו, כמו שיהודי פשוט לא צריך להילחם עם הנוצרים ולפתוח כנגדם 'קו' (אלא אם כן הוא יהודי חלשלוש, שהמיסיונרים התלבשו אליו ומבלבלים אותו עם קושיות על הצדיק...)
האמת, שאפשר לראות בחוש, שהמערכה הזאת גרמה מהפכה גדולה בין משפיעי ודרשני אנ"ש: כמעט כולם התחילו בשקט "לרדת מהעץ", וקיבלו פחד מלדבר גבוהה גבוהה...
הם מתחילים לדבר דיבורים פשוטים של רבינו, בלי להוסיף יותר מדאי מלח ופלפל ושאר תבלינים...
הם מתחילים להבין, שכשרבינו הזהיר לברוח מ"פרסום", הוא לא רק התכוון לאיזה 'לוקסוס', אלא זה באמת סכנת נפשות... ומי שמנסה להתיישב על הכיסא של רבינו – אפילו לצורך קירוב כביכול – מקבל בעיטה חזקה מאד. וככל שהוא מתיישב יותר חזק, כך הבעיטה גדולה יותר, רחמנא ליצלן.
ברוך ה' – אנ"ש קולטים את העסק...
אך מכאן והלאה, עלינו להמשיך בשיקום ההריסות, ולשחזר מחדש את "ברסלב העתיקה".
כולנו מוזמנים לפתיחת האגף הארכיאולוגי של ברסלב, שינסה להוריד את כל שכבות החול והבוץ שהשליך ברלנד על ברסלב העתיקה, ולגלות מחדש את הארמונות הנפלאים שמסתתרים מאחורי ההסתרה הגדולה של ה"מפורסמים של שקר" שבתוך אנ"ש.