ב"מ קיא: - לאזרח ולגר

[אבןטובה]

למה פעמים כתבה התורה רבוי לגרים ופעמים לא וגם למה צריך רבוי לגרים הלא חייבים הם בכל המצוות שבתורה?

כך הקשו תוס' בבא מציעא קיא: ד"ה מגרך בסו"ד

וראיתי בשו"ת אמרי כהן סי' יג שכ' קונטרס ארוך על זה שבאיזה פעמים כתבה התורה רבוי לגרים ולפעמים לא ובשו"ת חזון נחום סי' פט כ' הערות אליו על תשובה זו ושניהם לא הרגישו בכלל שכבר העירו על זה בתוס' בבא מציעא הנ"ל
וזה חידוש על הני שני אריות אדירי התורה שנעלמה מהם תוס' בבבא מציעא
ומי שיש לו מה להבהיר בזה יבא ויעמוד על הדוכן

[מיללער]

עי' רש"י עה"ת שמות יב, יט, וכן שם פסוק מט מה שהביא ממכילתא.

[אבןטובה]

יישר כחך וחילך לאורייתא
והאמרי כהן מתחיל בב' פסוקים אלו בפם' בא והביא ד' המכילתא.
אבל בפסוק מט הביא השפ"ח שם קושיא זו מהמזרחי מהיכי תיתי לחלק והא גר ישראל גמור הוא והשפ"ח כ' יישוב של עצמו לזה
אבל עדיין אינו מיושב בכה"ת שפעמים מצריך רבוי ופעמים לא
ומ"מ תוס' בבא מציעא שם הקשו זאת והניחו בקו'
וקצת חידוש שא' עושה קונטרס שלם ע"ז ולא העיר מתוס'

[שמואל דוד]

בשדי חמד האריך בהנ"ל

[אבןטובה]

באיזה ערך אות גר?
הוא מציין לתוס' בבא מציעא הנ"ל?

[שמואל דוד]

כן מציין לתוס'

[אבןטובה]

ייש"כ
ותזכה לכתר תורה