הגאון רבי יעקב יצחק הלוי רוּדרמן (תרס"א-תשמ"ז). מגדולי ראשי הישיבות בארצות הברית בדורו. נולד בדולהינוב שבבלארוס לאביו רבי יהודה ליב. לאחר הבר מצווה למד ב"כנסת ישראל" סלובודקה תחת מורו ורבו רמ"מ אפשטיין וממנו נסמך להוראה בשנת תרפ"ו (נסמך גם מרבי מאיר אטלס ורבי אברהם דובער כהנא שפירא). בצעירותו נודע כהעילוי מדולהינוב.
בעת מלחמת העולם הראשונה עברה הישיבה למינסק, שם נתקרב לר' חיים מבריסק ועוד. כן פרס עליו חסותו הסבא מסלובודקה. לאחר תלאות שונות חזרה הישיבה לסלובודקה. למד תקופה מסויימת, זמן קיץ אחד, אצל הח"ח בראדין. בתרפ"ד נתחתן עם פייגא גאלדא בת רבי שבתי שפטל קרמר, גיס מו"ר רמ"מ אפשטיין, ר"ב הלוי הורביץ והראי"ז מלצר. אחר נישואיו למד בכולל סלובודקה שהתמקד בעיקר בלימוד קדשים. אחר למד בכולל קובנה, אצל הדבר אברהם, כחמש שנים (ושם פרסם את ספרו "עבודת הלוי"; הסכמת הרב והקדמת התלמיד מעניינות מאוד).
בסביבות תר"צ היגר לניו הייבן שבקונטיקט, ארצות הברית והצטרף כר"מ לישיבתו של חותנו אשר היגר להתם בשנת תרפ"ד. כשנה לאחר מכן עברה הישיבה לקליבלנד שבאוהיו וגם שם שימש רבנו ר"מ. בחשון תרצ"ג, אחר כמה עניינים שאכמ"ל, ייסד בבולטימור את ישיבתו "נר ישראל", ע"ש ר"י סלנטר. הייתה זו הישיבה מן הראשונות שלמדו בהן רק לימודי קודש, כמנהג וכמסורת אירופה (נדמה שהישיבה כיום ראויה לאשכול מיוחד).
בכחמישים שנותיו כראש הישיבה העמיד תלמידים הרבה, רבים מהם מכהנים כיום במרחבי ארצות הברית ועוד. כן היה חבר מועצת גדולי התורה של אגו"י בארה"ב. עוד יש לציין לקשריו הטובים עם גדולי הדור שמעבר לים.
בתו היחידה היא הרבנית חנה. נישאה לרבי שמואל יעקב וויינברג, שהיה גם הוא ראש ישיבת "נר ישראל" אחר פטירת חמיו.
עליו ראה גם "הפרדס", תשרי תשמ"ח, שנה סב, חוברת א, עמ' 25; "ישורון", יח, תשס"ז, עמ' קלד-רד.
כמדומני שספריו למרבה הצער טרם הועלו לאוצר:
* "עבודת לוי" על קדשים, קיידאן תר"צ
* "שיחות לוי" על פרשיות השבוע, יצ"ל בידי תלמידו רא"ר אסקוביץ, ניו יורק תשנ"ה
* "קונטרס אז ירננו" ליקוט משיעוריו, יצ"ל בידי תלמידו רא"ז קראהן, ניו יורק תשנ"ה
* "משאת לוי" ביאורים וחידושים ושיחות מוסר, יצ"ל בידי תלמידו רא"א אסקוביץ, ניו יורק תשנ"ח
ע"כ לע"ע ותן לחכם ויחכם.