רבי ישראל ב"ר יצחק דוד הלוי סג"ל קיטובר. הוא נכד מצד האם של רבי משה ב"ר שלמה מקיטוב (תמ"ח-תצ"ח), האב"ד דקיטוב ואח ר"ח מהורדונקה ור"א מקוסוב (כך בסוף הקדמתו לספרו שביל האמונה; וראה אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ב, אודות אחיו רבי שבתי סג"ל, עמ' 1048). כנראה שזהו 'הקשר' המדובר לבעש"ט, באשר הר"מ היה אב"ד דקיטוב ורא"ג מקיטוב, גיסו של הבעש"ט, היה דיין בבית דינו.
כיהן כאב"ד ומו"צ בפלשטין על יד קמניץ שבפודוליה, ונראה שגם נולד בה. בשנת תר"ס חתם על ההצהרה בשבחה של הציונות ובשנת תרס"ג תמך בהקמת המזרחי (דורשי ציון בפועל, עמ' 380). כן השיב בחיוב לרי"ל מימון כמה שנים לפני כן ביחס לתנועת חיבת ציון (למען ציון לא אחשה, עמ' 57, ושם הוסיף שר"י קיטובר "שימש ברבנות בקהלת שונות בפודוליה"; הרב מימון בדורותיו, עמ' 24).
מכתב ממנו ב"המליץ" בעניין הציונות:
חלק א:
http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=5B9494AAחלק ב:
http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=4E9C3A4Aיש ממנו הסכמה על הספרים "קול יהודה" לרמ"ז יסילביץ, ברדיטשב תרס"ז; "עזרה להבין" על פירוש ראב"ע, לר"י מלר, ברדיטשב תרנ"ז (וכן סמך את להוראה הנ"ל, ילקוט ווהלין, ח, עמ' 6; אמנם בתוך הספר "עזרה להבין" הנ"ל, עמ' 44, מכנהו "ידי"נ הרב החה"ש", משמע שלא היה רבו). כן סמך להוראה את רבי יחיאל מיכאל בורשטיין הרב דפאלעשט (לידיניץ - ספר קהילה, עמ' 377).
שני ספרים נוספים שלו הם:
באר ישראל - ביאור המילים מתורת רס"ג, הרמב"ם, ר"י אלבו ור"י עראמה, יוזפאף תרמ"ו
דברי ישראל - בענייני שמות גיטין, בכתב יד