עושה חדשות כתב:מצאתי כאן מקום להניח הערה פשוטה (לכאו', ואני מקווה שקדמוני בזה).
כשבודקים את האחוזים של הנגיעות כדי לידע האם יש מיעוט המצוי, (2/5/10/40 %), צריכים לבדוק דוקא סחורה טריה, ולא סחורה ישנה, כי אם בסחורה הטריה אין מיעוט מצוי אלא רק בסחורה ישנה, אי"צ לבדוק כלל, לא חדש ולא ישן.
טעם הדבר, כי באמת תולעים שגדלו בתוך הפרי מותרים באכילה, (אא"כ יש בו נקב ואז יש מקום לחוש שהם יצאו החוצה ונכנסו חזרה), כל החשש הוא רק אולי זה גדל במחובר, כי אז זה נחשב כמו שורץ על הארץ.
ולכן אם מצוי אחוז גדול של נגיעות בפיצוחים/פירות וכו', אבל ימצא כן רק אחרי כמה ימים ולא מיד בתלישתם מהארץ, א"כ כל מה שמתווסף אח"כ זה היתר גמור, ואינו מצטרף לחשבון המיעוט המצוי.
ולכאו' ז"פ.
אתה משער שכך, או יודע?פרי יהושע כתב:אם באמת היה כך, לא היו מפרסמים שאחר שנה יש לחשוש יותר שבקופסאות אטומות אין מה לחוש כלל כדאמרינן בגמ' שהתולעים שבעץ נעשו עפר, ואפי' לחוש שפירש לגג הפרי וחזר או שהגיע מבחוץ אין לחוש הכא כלל, אלא שהמדע מכחיש מה שאמרו חז"ל שהתולעים נוצרו מהפרי והם הולכים לחומרא, עם הסיסמא של "נשתנו הטבעים".
עושה חדשות כתב:אתה משער שכך, או יודע?פרי יהושע כתב:אם באמת היה כך, לא היו מפרסמים שאחר שנה יש לחשוש יותר שבקופסאות אטומות אין מה לחוש כלל כדאמרינן בגמ' שהתולעים שבעץ נעשו עפר, ואפי' לחוש שפירש לגג הפרי וחזר או שהגיע מבחוץ אין לחוש הכא כלל, אלא שהמדע מכחיש מה שאמרו חז"ל שהתולעים נוצרו מהפרי והם הולכים לחומרא, עם הסיסמא של "נשתנו הטבעים".
בפוס' חשו לזה כשיש נקב, עי' נו"כ סי' פד.פרי יהושע כתב:לכא' בגמ' לא מצינו שיש לחוש לזה, ועכ"פ בקופסאות אטומות של תאנים יבשים כנראה שא"א לה לפרוש ולחזור, וא"כ צריך לפרסם לכא' שמי שרוצה לאכול תאנים בלא לבדוק כלל שיקנה אריזות כאילו לפני שנה.
עושה חדשות כתב:עוד יל"ד באופן שהביצה באה שם במחובר, ואילו התולעת נוצרה ממנה רק בתלוש.
פרי יהושע כתב:עושה חדשות כתב:אתה משער שכך, או יודע?פרי יהושע כתב:אם באמת היה כך, לא היו מפרסמים שאחר שנה יש לחשוש יותר שבקופסאות אטומות אין מה לחוש כלל כדאמרינן בגמ' שהתולעים שבעץ נעשו עפר, ואפי' לחוש שפירש לגג הפרי וחזר או שהגיע מבחוץ אין לחוש הכא כלל, אלא שהמדע מכחיש מה שאמרו חז"ל שהתולעים נוצרו מהפרי והם הולכים לחומרא, עם הסיסמא של "נשתנו הטבעים".
ראיתי בפירוש שכך כתב הרב וויא לפני כמה שנים בדף הדרכה לט"ו בשבט, ואח"כ ראיתי בקובץ בית אהרן וישראל שח"א שאל אותו הלא בגמ' כתוב שמותר, ולא קיבל מענה!!.
עתניאל בן קנז כתב:מנין 'מנהג הספרדים' שכתבת?
האם כל דבר שצידד בעדו הגרע"י נהפך אוטומאטי למנהג הספרדים?
פשטות שיטת כל הפוסקים, דדברי הריב"ש מחודשים, ולא ידוע על פוסקים ספרדיים בדורות קודמים שצדדו כן.
עושה חדשות כתב:אני מנצל אשכול זה לנידון נוסף בהאי עניינא......
עושה חדשות כתב:אין לי את הספר, (וכפה"נ אינו במאגרים),
אז אולי מישהו מתנדב לסכם לי את אשר כתב בפ"ג על "יחידת המדידה של מיעוט המצוי"?
אחר העיון הריני מקבל את דעתך. כי באמת קשה לקבוע רוב על ביסים או על שקיות או סירים וכד', הנידון הוא היכן נמצא הקלקול שמזמין אליו תולעים, וע"ז הוא דשייך לומר רוב הפירות אינם מקולקלים, ומאידך יש מיעוט המצוי שצריך לשרש אחריו. וממילא יתכן לפעמים שיחידת המדידה תהיה שקית, או כמות פירות של עץ אחד, או סיר, או ארוחה, וכיו"ב, הכל תלוי בקלקול שמזמין אליו את הנגיעות.ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הסברא נראה לי באופן זה. השאלה על הנגיעה היא האם האורז הזה הזמין משפחת תולעים לגור בין גרגיריו. ז.א. שתולעים לא מסתובבים בכל מקום, הם באים למקום מוכן עבורם, ויש מקומות מתאימות ויש מקומות בלתי מתאימות. שקית אורז מזמינה את התולעים. השאלה היא האם שקיות אלו הזמינו את התולעים. ע"ז יש לבדוק מיעוט המצוי. וכמו שהחיטים המצומחים מעידים על השדה שירדו עליו הגשמים, כן הוא בתולעים בפירות.
אף אחד לא דן לחייב אותו לבדוק בפועל את מה שאינו אמור לאכול, אלא שצורת המדידה של מיעוט המצוי תהיה לפ"ז, ותל"מ.ליטוואק פון בודאפעסט כתב:או כלך לדרך זה. טעם חיוב בדיקה במיעוט המצוי הוא משום דאסור להעלים עין מהאיסור. נמצא שחיוב בדיקה כפופה היא לקלות הבדיקה. האדם האוכל מנה אחת אורז, יש לו לבדוק המנה שלו, שלא ייכשל באיסור. אחרת ייקרא מעלים עין מן האיסור. אבל בדיקת כל השקית עבור כוס אחד של ארוחת ערב, מאן יימר? ואם מצוי הוא שימצא בכוס זה, חייב לבדוק. ואם אין מצוי, פטור מלבדוק.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 395 אורחים