הגיונות כתב:ואולי במקום לברבר תועיל לפחות לנוהג כעצתך ולעלות לכאן עדויות על היחס לתפילה בישיבות בעבר?!
נשר כתב:יש סיפור על ר' יוסף חיים זוננפלד, שכשהתחילו להגיע לארץ בני הישיבות מליטא, התלוננו בפניו, על הבחורים המגולחים שלבושים כמו גויים, וענה להם לכו תראו איך הם מתפללים בימים נוראים.
מסתמא יש כמה גירסאות לסיפור, וגם הגירסא שלי לא מדוייקת, אבל זה היה המסר עכ"פ.
רש"י (שמות יז ה) כתב:למה הוצאת לעז על בני?!
שבטיישראל כתב:פוק חזי שעד היום עבודת התפילה של תפילת שחרית בבוקר בבוקר אינו מהצדדים החיוביים ביותר אצל בני ישיבות ליטא וד"ל
שבטיישראל כתב:פוק חזי שעד היום עבודת התפילה של תפילת שחרית בבוקר בבוקר אינו מהצדדים החיוביים ביותר אצל בני ישיבות ליטא וד"ל
דודי [הנצי"ב] לא היה סובך אם אחד מן התלמידים האציל זמן רב מלמוד לתפילה יתר על הקבוע, באמרו, כי במשך הימים שאדם מקדיש אותן כולן וגם את עצמו כולו לתכלית השגת סגולות התורה, כמו בני ישיבה הבאים לישיבה למשך איזו שנים ללמוד ברגש - הנה במשך האת ההיא דרוש ומוכרח שתהיה תלמוד תורה כנגד הכל, וכל שעה ושעה יערכוה זהב וכסף, וגם - תפילה יירה על הקבועה
שבטיישראל כתב:פוק חזי שעד היום עבודת התפילה של תפילת שחרית בבוקר בבוקר אינו מהצדדים החיוביים ביותר אצל בני ישיבות ליטא וד"ל
תפילת שחרית בישיבה הותירה עלי רושם אדיר ומיוחד במינו, אחרי אמירת 'ברכו' אף אחד כבר לא נכנס לבית המדרש, וגם לא יצא. כולם היו ישובים במקומותיהם והאולם כולו מלא מפה לפה. לא שמענו דיבורים כלל וכלל, חס וחלילה, אפילו לא מילה אחת עד סוף התפילה, לכל אורך התפילה אף אחד לא זז ממקומו. דבר שכזה לא ראיתי בשום מקום אחר, רק בישיבת מיר
עת למוד המוסר כל אחד יושב על מקומו ובקול של תחנונים עושה כל אחד חשבון הנפש שלו או מקמץ את מצחו ולומד או חושב בעיון נמרץ מה חובתו של האדם בעולמו... ופתאום במחשבות קדושות אלו דפיקה גדולה וקול נשמע: 'והוא רחום'... וכולם כאיש אחד מתעוררים לקראת התפילה והשבח וההודאה לתת לאבינו שבשמים, ובמתיקות נפלאה ובכוונה עצומה כל אחד מתפלל, וכל מילה ומילה יוצאת מעמקת הלב שלמה במחשבות קדושת, וכל מילה ומילה יוצאת מהרבה הרבה מחשבות, ובכוונת המילה נמצאו כל המחשבות
אם לפעמים נמצא אחד התלמידים המתנהג בחסידות ומאריך בתפלתו - הנה היה מן הנמושות ושמו אותו ללעג
וגם בשעות התפילה היינו משוחחים בינינו [כנראה הכוונה לשיחה בדברי תורה], אפילו בנוכחות ראש הישיבה או המשגיח הראשי. בשעת קריאת התורה היו רבים מבינינו מעיינים בספר הגמרא
קו ירוק כתב:...ימחל נא ויעלה לאחת הישיבות הקדושות הפזורות ברחבי הארץ הקדושה וייטיב לראות איך נראית תפילה ישיבתית, ובאיזה אוירה של כובד ראש. ויידע בוודאות שזה לא נולד היום, אלא בישיבתו של הגר"ח בוואלאזין...
הגיונות כתב:מצאתי כעת את שסיפר ר' ברוך עפשטיין על הרגשת התלמידים (כתבים, עמ' 123):אם לפעמים נמצא אחד התלמידים המתנהג בחסידות ומאריך בתפלתו - הנה היה מן הנמושות ושמו אותו ללעג
הגיונות כתב:האם בכוונה בחרתי תיאורים וציטוטים מאנשי ההשכלה (והמעיין היטב יוכח שהשאלה לא ממש מדויקת)? כלל וכלל לא! אלו הציטוטים שנתקלתי בהם. אדרבה אשמח שכת"ר יעלה כל ציטוט או תיעוד מתקופת וואלוז'ין.
והנה דבריו של הר' משה אלעזר אייזנשטדט:וגם בשעות התפילה היינו משוחחים בינינו [כנראה הכוונה לשיחה בדברי תורה], אפילו בנוכחות ראש הישיבה או המשגיח הראשי. בשעת קריאת התורה היו רבים מבינינו מעיינים בספר הגמרא
גם בזמן התפילה היו כאלה, שבשעת חזרת הש"ץ היו מעיינים בגמרא או במפרש, מפני שלבם נמשך אחרי התלמוד לאין שיעור.
ארי שבחבורה כתב:נתחלף לכבודו ר' ברוך עפשטיין בזלמן אפשטיין.
המשפט שציטטת הוא מזכרונותיו של זלמן אפשטיין, ראה: עמנואל אטקס ושלמה טיקוצ'ינסקי (עורכים), ישיבות ליטא: פרקי זכרונות, עמ' 77.
אמנם הרב חסמאן תקיף בדעתו היה וניהל וניהג את נשיאותו ביד רמה. מיד עם בואו גער בתלמידי הישיבה על שיחתם בחדושי תורה בשעת התפילה, ואמר להם בכעס, זמן תורה לחוד וזמן תפילה לחוד
פרנקל תאומים כתב:הנצי''ב נ''ע התפלל 15-20 דקות תפילת שחרית? זה נשמע קצת גוזמא.
איך אפשר לדחוס את כל המילים של שחרית בעשרים דקות?
בשעתו קראתי שבטלז בחור שלא הגיע לתפילה בישיבה נשללה ממנו הזכות לארוחת בוקר (כנראה שארוחת בוקר היו אוכלים בישיבה ולא אצל הבעה''ב שלהם). אבל יתכן שזה כבר היה בשעה שהישיבה קיבלה גוון של ישיבות בעלי המוסר.
פרנקל תאומים כתב:הנצי''ב נ''ע התפלל 15-20 דקות תפילת שחרית? זה נשמע קצת גוזמא.
איך אפשר לדחוס את כל המילים של שחרית בעשרים דקות?
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בטלז היה משמר כבד על כל תקנות הישיבות, ואולי לכן היא כבר לא קיימת כהיום. זה לא קשור לתפלה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 178 אורחים