עתניאל בן קנז כתב:אם כוונתך גם לחששות בכשרות. דומני שיש בשל"ה אודות חסיד אחד שנמנע לגמרי מלאכול בשר מחמת מכשולות שראה בבדיקת הסכין
ואני ראיתי, אחד מן הפרושים האמתיים, שלא אכל בשר אם לא כששחט הוא בעצמו, והיה בא לעיר גדולה לאלהים המתנהגת בחסידות ובקדושה, ודברו עמו חכמי העיר, למה לא יאכל הבשר ששחט השוחט המומחה שלהם, ובכן, לרוב הפצרתם, לקח הסכין מן השוחט, ובדק אותו. אמר להשוחט, תאמר לי, איך אתה מחזיק הסכין, אמר השוחט, הוא כשר. אמר לו להשוחט, בדוק אותו שנית, ובדק אותו שנית, ואמר שהוא כשר. אחר כך הראה הוא לחכמים, ואמר, תראו שבכאן יש פגימה, וכדבריו כן היה, ותמהו חכמי העיר. ראו עד היכן הדבר מגיע, כי צריך להיות מופלג ביראת שמים, ומופלג בהבנת הבדיקה. ולא לחנם היה המנהג של חכמי התלמוד, לבדוק הסכין דוקא הם בעצמם ובכבודם, ולא להאמין לשום טבח אף שהוא ירא שמים, כי הרבה צריך ישוב הדעת, ויראת שמים לבדיקות הסכין.
יבנה כתב:http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?t=26338
viewtopic.php?t=120
viewtopic.php?t=23400
viewtopic.php?t=28858
viewtopic.php?t=11416
חלמישצור כתב:הרב הנזיר הוא הידוע והמפורסם, אבל ייתכן שהוא יוצא מן הכלל המעיד על הכלל. הוא גם שייך לדור האחרון, אחרי שקמו מאות תנועות צער בעלי חיים באירופה (אגב, לפי עדותו ביומנו "משנת הנזיר", הוא התרגל לצמחונות בתקופה מסוימת בה אכל במקום שלא סמך בו על הכשרות, ולכן אכל רק פירות וירקות. אמנם מצעירותו קרא את מאמרו של הרב קוק בנושא הזה ("אפיקים בנגב" ב"הפלס" הרוסי), אבל רק ההתרגלות מצד הכשרות הביאה אותו לזה), ועשו תעמולה רבה בעניין.
אורי אגסי כתב:אך אני מבין שפותח האשכול מחפש מי שנהג כן מטעמי הומאניות ומוסריות יתר ודאגה לשלום בעלי החיים, אך זה לא נראה לי שתמצא כזה בין גדו"י, זה לא נראה לי מרוח היהדות, שלפיה הבריאה משועבדת לטובת האדם, הצומח והחי.
הגיונות כתב:על רבי בנימין רחבלס, מגדולי תלמידי הגר"א ואיש סודו בכל ענייני שיבת ציון ותנועת "חזון ציון", מסופר שהיה צמחוני (כמדומה שראיתי שבנו של הרב הנזיר ציין זאת). גם על המגיד מקמניץ מסופר שהיה צמחוני
הרב ר' בנימין היה ארוך בדורו משכמו ומעלה גבוה מכל העם, איש זקן עוטה מעיל, זקנו יורד על פי מדותיו, מנעלים קלים ברגליו וכובע סאבל בראשו, לא אכל בשר ולא שתה יין ושום משקה בעולם אפי' בשבתות ויו"ט, ומאכלו זרעונים ופירות, ולעתים רחוקות דגים ותפוחי אדמה טבולים בשמן זית. משקהו לצמאון היה קאפע חזקה בלי דבש וחלב, קראה בשחוק: מרה שחורה. היה טובל שחרית וערבית ביאור, ובחורף תבר גזיזא דברדא, מלבד ביום השבת... תפלתו היתה צלולה ונעימה, לא אמר פיוטים ביום טוב; היה שמח וטוב לב מקבל כל אדם באהבה... ועסקן בדברים היה וידבר על העצים ועל המחצבים ועל כל בהמה ורמש, ומבין בכל מלאכת מחשבת, בקיץ היה הולך לשוח כמה שעות בכל יום ואוסף עשבים, שרשים ופרחים ויעש מהם רפואות כמשפט חכמת הרקוח (פארמאציא) אשר ידע היטב מספרי חכמי העמים בלשונם, כאשר ידע גם כל חלקי חכמת הטבע, מבית אבנים (מיגעראלאגיע), (באטאניק) עד בית מועד לכל חי (זאאלאגיע), והיה נותן את העשבים והרפואות אשר הכין לכל חולה אשר בא לדרוש בו, כי גם בחכמת הרפואה היתה לו ידיעה גדולה ע"פ חוקי החכמה...
ר' חיים זונדל מכבי היה צמחוני לפי השקפותיו והתנהגותו בחיים והיה מקפיד מאד בהלכות אכילה והלבשה. מימיו לא היה נועל נעלי עור על רגליו, ומפני זה חלה גם מחלת רבמטיזם ואת נעלי הגומי היה מזמין בשבילו באופן מיוחד מביה"ח.
מצבו החמור בחייו האידיאליים העיר את לבו תושבי 'הסיטי' העשירים והנאורים למסור לו משרדת דיין במקום הדיין המנוח מר ספיערס. את המשרה החשובה והנכבדה הזאת היה נאלץ לדחות מסבת היותו צמחוני וא"א היה לו להתעסק בכשרות בשר..." (הנקודות במקור)
דע ידידי!... אבל להבהמות הביתיות יש טבע זך וישר, לא ירעו ולא ישחיתו; לכן הותרו לו לקחת מהן אוכל נפש, להשיבו מרעבונו, וגם בהם המצא ימצא הכח החומרי הבהמי אשר כל אוכליו יאשמו.
ותשאל שאלה עצומה: מה בין דם לדם? מדוע אלה צוררי ישראל, אשר לא ישבעו מדמו, מדוע על דם צועני, על כל דם פליטי הגוים יחוסו ועל נפשות ישראל לא יחמולו? הן גם על צער בע"ח פקחו הנאורים שבעמים את עיניהם, יאספו אספות מכל קצוי תבל ירעישו עולמות בדרשותיהם, עד אשר ירעשו אמות הספים מקול הקורא: רחמנות! צער בע"ח!... הה! זובחי אדם עגלים ישקון!?
הגיונות כתב:אורי אגסי כתב:אך אני מבין שפותח האשכול מחפש מי שנהג כן מטעמי הומאניות ומוסריות יתר ודאגה לשלום בעלי החיים, אך זה לא נראה לי שתמצא כזה בין גדו"י, זה לא נראה לי מרוח היהדות, שלפיה הבריאה משועבדת לטובת האדם, הצומח והחי.
אין טעם לעסוק בניחושים ובספקולציות שעה שפותח האשכול כתב ברורות שכוונתו גם לצמחונים מטעמי בריאות.
ומאידך, אין טעם לשרבט לכאן את שמו הרב זושא לוריא (או את הר' בנימין הרלינג) שכן הוא שייך לקטגוריה "חכמים בזמנינו זה" שלא נחוצה לפותח האשכול.
לבו של המנוח ז"ל לא הלך בגדולות. לעשירות לא שאף, אחר כבוד לא רדף, מתענוגי בשר התרחק ולא קנא בשום איש בעולם. הוא הסתפק במועט. די היה לו בקב חרובים מערב שבת לערב שבת ממש. כי צמחוני היה. אבר מן החי לא בא אל פיו ורק פירות היו מאכלו כל הימים. וכמה השתאה האיש הבא אל ביתו בשעת ארוחתו במקום בשר ודגים העלו על שלחנו צמחים ופירות.
"מנכבדי עיר ווילנה, בן למשפחה חבדי"ת שהוציאה למדנית, משכילים וסוחרים אמידים. אף הוא תורני, משכיל, מראשי הציונים בעיר, סוחר עשיר, ירא שמים, בעל מידות, - יהודי יפה תואר, שמשך את העין בשכמייתו השחורה שהיתה פרושה על כתפיו. אף היה צמחוני.
כבר בראשית חייו בצפת קצה נפשו בבשר והפך להיות צמחוני. ובימים ההם לא קל היה לחיות לפי 'משטר' זה באחת הערים הקדושות, שבהן היו היהודים ניזונים מתבשילי החמין בשבתות ומנתח בשר שמן בחגים. מטבח משונה זה הסעיר מאד את החרדים, אך ר' מאיר החליט בשקט ובמנוחה להמשיך להנזכר מכל בשר, ואת החלטתו קיים עד רגעו האחרון.
על יחסה של התורה לאכילת בשר בכלל - נדון באחת האגרות דלקמן, כאן אזכיר בקצרה שגישתה העקרונית של התורה לאכילת בשר דומה לזו של הצמחונים. כעקרון מתנגדת התורה לכל הריגה או שחיטה של בעל-חי, אולם מתוך התחשבות בנטיותיו של האדם ולתאוותיו הפעילה התורה את עקרון הרחמנות והיושר כלפי בעלי-חיים רק במקום שניתן להפעילו, כשמשאת הנפש היא להגיע למצב שבו ייגמל האדם לחלוטין מאכילת בשר.
בהקדישה לבעלי-חיים תשומת לב מירבית ובהתיחסה אליהם ביושר אמתי וברחמנות, ציוותה התורה שהבהמה תנוח בשבת, כמו שבני אדם נחים ושובתים ביום השביעי.
וכמו שהתורה הרשתה לפועל העובד בכרם לאכול ענבים ככל אשר תאווה נפשו, כן אסרה לחסום שור בדישו. כאשר השור עובד, בשעה שהוא דש, יש להאכילו ככל הדרוש.
מפני אותו הטעם עצמו אסרה התורה 'לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו', כי החלש לעולם לא ידביק את החזק, הליכת החלש עם החזק בתוך רתמה אחת גורמת לו יסורים קשים.
ומכיון שבעניני חיים ואהבה מתיחסת התורה אל בעל-חי כמעט כמו אל האדם, ואצל הצומח כמעט כמו אל בעל החיים, לכן אסרה התורה לזרוע כלאיים משני מינים יחדיו ('לא תזרע כרמך כלאיים') כדי שכל מין יינק לבדו ויהיה נזון מאמא-אדמה ברוכח חפשי.
באהבת-אם אמתית הקשיבה התורה לרחשו של כל ייצור, היא לא שכחה את הצמחים בשדה ודאגה שכל מין יגדל מתוך חופש ורווחה וללא כל מעצור; היא לא שכחה את עץ השדה, שבמשך שלוש שנים לא יגע איש בילדיו (פירותיו); היא לא שכחה גם את הצפור ואפרוחיה ואסרה לקחת האם על הבנים, שלח תשלח את האם, חלילה לך להרוס את הקן, עליך להשאיר בתוכו את העיקר - את האם. ואולם את האדם ראתה התורה כנזר הבריאה. כל הברואים חיים במאמר השם, כח האל חי בכל הברואים, אותו הכח החי בכל הברואים, אותו השכל האלהי, אותו הסדר האלהי, כמו באדם, ולכן חייב האדם להתיחס אל הברואים באהבה ובכל הכבוד הראוי, יתר עליהם האדם שנברא בצלם אלוקים וניתנה לו דעת עליון, בהירות וכח לשפוט כל יצור עפ"י מעשיו הטובים ולהכניס תוכן ומשמעות בבריאה כולה, כפי שהתורה מתיחסת אל האדם 'שנברא בצלם אלהים'".
חלמישצור כתב:האם מישהו מחו"ר הפורום יכול לאמת או לשלול את המעשה המסופר אודות רבי שניאור זלמן אהרן (בנו בכורו של האדמו"ר הרביעי מחב"ד המהר"ש), לפיו היה צמחוני אידאולוג ואפילו עד שערי מוות ח"ו. הסיפור שלהלן בתמונה המצורפת לא מצאתי לו ראיות תומכת או שוללות (נדפס לראשונה בספר "מדר דר", א, תל אביב תרפ"ט, עמ' 231).
הגיונות כתב:חלמישצור כתב:במקורות החב"דים אין זכר לעובדה זו. אם כי, מוזכר כמה פעמים שהיה אדם חולה ושסבל סבל רב בימי חייו.
אהרמן בספרו "בעל שם מיכלשטדט" מציין כי בגיל י"ח שנה נדר רבנו שינזר כל ימי חייו מלאכול או לשתות דבר היוצא מן החי. אכל לחם ירקות ופירות, קפה שחור ומים חיים, והתנזר מאכילת בשר, דגים, ביצים, חלב, חמאה וכיו"ב. נדר זה נדר מטעמי קבלה.
פעמים רבות בימי חול היתה ארוחתו מרק מים וכוס קפה שחור. לעתים רחוקות אכל מעט ירקות. אפילו בימי שבת וחג לא אכל אלא מרק אפונה ושומן נמס, ולעתים חתיכת דג.
ומשנת י"ח לחייו לא אכל בשר ולא כל דבר היוצא מן החי. ומספרים שגם בימי חולשת גופו לא סר מדרך זו ואפילו כשביקשו הרופאים שני ימים לפני פטירתו שיאכל מעט רוטב-בשר לחיזוק גופו.
שינוי מהותי אחר שאירע בעקבות המבול היה זה שהותר מאז לאדם להרוג את הבהמה ולאכלה... ורק בזכות נח ובניו ניצלה הבריאה כולה, לכן הותר לאדם להרוג את הבהמה ולאכלה כרצונו. אבל צריכים אנו לזכור שאין דעת התורה מתנגדת לצמחוניים (vegeterians), היינו אנשים המתנזרים מבשר כל בהמה וחיה, כי בודאי אע"פ שהותר לאדם להרוג בעלי חיים למלא רצון אכילתו, מכל מקום יש בהריגת בעלי חיים משום גדר רציחה, וודאי אינה נחשבת הבהמה כאילו היא פיסת עפר תחת רגליו שאפשר לדרוס עליה ככל שרוצה... הרי שמבואר לנו מהגמרא כי באופן עקרוני דעת תורה אינה נוגדת את האדם הצמחוני, ואדרבה כל בעל חי, ולא דוקא חיה ובהמה אלא אפילו קלח עשב - שגם בו יש איזה חיות - אסור לרומסו ולהשחיתו בלי שום טעם, והעושה כן הרי הוא עובר בבל תשחית ועתיד ליתבע על זה בעולם העליון...
אמר כ"ק מרן א"ש [אדמו"ר שליט"א] בשם הרה"ק הרר"י משינאווע שהסביר את השינוים שנעשו בימיו. ואמר האוטובוס נעשה, משום שאין האדם כדאי וראוי לרכב על בעלי חיים, [כי לא טוב האדם מהבע"ח] והאנשים נעשו צמחונים-טבעונים, משום שעם הארץ אסור לאכול בשר [פסחים מ"ט].
והאידיאה הזאת של הצמחונים, מרומזת לפי דעתי במדרש... כלומר תתרחקו ממעדני בשר... כדי לרסן את תאוותיכם הטבעית... כי מרבה בשר מרבה רימה. ואם תאמרו, האיך אנו יכולים לחיות רק על עשבים ודשאים כבהמות... לכו והתענגו מכל מיני אפיה.
בפעם הראשונה בחיי בקרתי בבית-מזון לצמחונים, מן הגדולים שבברלין. התענגתי לראות אנשים בני לאומים שונים ודתות שונות מסובים יחד לשולחנות ואוכלים מברכת האדמה: ירקות, זרעונים, פירות אפויים ומבושלים, שמנים שונים הכשרים לבני ישראל, לנוצרים ולמושלמים. הנה הודי מכלכותא וצניף על ראשו, על ידו תורכי חבוש תרבוש אדום, ממולם יושב יהודי וקתולי לימינו - וכולם יושבים וסועדים בשלום ובשלוה.
רגשות קודש העירו בי האנשים האלה, שאינם אוכלים דבר מן החי ואינם שופכי-דמים. נזכרתי בשאלת ישראל מימי קדם: "מי יאכילנו בשר?" נזכרתי בשוחטים, בטבחים, במנקרים, בשחיטה, בדיקה ומליחה, בדיני בשר וחלב, באיסורים ובהיתרים, שוחטים האסורים וזרעם מבקש לחם במחלוקת בערי ישראל, במכס הבשר, בדמי ישראל שנשפכו כמים בשל דמי פרים ועגלים - ורעיון נצנץ במוחי: מה טוב ויפה ומרומם היה עמנו אילו קימו וקבלו עליהם בני ישראל להיות לצמחונים... (הנקודות במקור)
כן, זהו דמיון ובכל זאת רצונך שיתקיים.
מאיריחיאלק כתב:כ"ק אדמור מוויזשניץ שליט"א ממאנסי אינו אוכל בשר כלל וכלל זה כשלשים שנה - יאריך ימיו ושנותיו
חלמישצור כתב:כמה עניינים נוספים, לא על אישים ת"ח צמחונים אלא על דברים שכתבו בעקבות עליית התנועות הצמחוניות.
חלמישצור כתב:
כן מסר רבי דוד משה האדמו"ר מקרטשניף - רחובות, מפי האדמו"ר "הרר"י משינאווע" - אולי הכוונה לרבי יקותיאל יהודה, שכיהן בצאנז ונרצח בשואה (ארבעה ארזים, בני ברק תשכ"ז, עמ' קי):אמר כ"ק מרן א"ש [אדמו"ר שליט"א] בשם הרה"ק הרר"י משינאווע שהסביר את השינוים שנעשו בימיו. ואמר האוטובוס נעשה, משום שאין האדם כדאי וראוי לרכב על בעלי חיים, [כי לא טוב האדם מהבע"ח] והאנשים נעשו צמחונים-טבעונים, משום שעם הארץ אסור לאכול בשר [פסחים מ"ט].
לעומקו של דבר כתב:למה לא לפתוח ר' יחזקאל משינאווא וזהו?
חיימשה כתב:אינו בכלל השאלה, רק מענין לענין.
הרה''צ ר' סנדר אורי, סבו של כ''ק אדמו''ר מראחמסטריווקא שליט''א וחמיו של האדמו''ר ר' ישראל מרדכי זצ''ל, היה צמחוני.
בקביעות היינו שומעים מכל אורחיו 3 ברכות לפני האוכל... שהרי עיקר המאכל היה אורז, ומספק היו מברכים 3 ברכות
כשכנו, הייתי יוצא מגדרי לראותו בשנותיו הכמעט אחרונות , מעל 90, רענן ותוסס כנער צעיר.
חלמישצור כתב:מאיריחיאלק כתב:כ"ק אדמור מוויזשניץ שליט"א ממאנסי אינו אוכל בשר כלל וכלל זה כשלשים שנה - יאריך ימיו ושנותיו
מעניין. מה הסיבה לכך? בריאות, סגפנות, כשרות, צמחונות אידאולוגית, טבעונות? הוא מנחה כך לשומעיו?
חיימשה כתב:ציפיתי לזה
אצל הרבה חסידים מקובל להחמיר באורז ולאכלו רק אחרי שבירכו מזונות שהכל ואדמה על 3 מאכלים אחרים
כדכד כתב:חיימשה כתב:ציפיתי לזה
אצל הרבה חסידים מקובל להחמיר באורז ולאכלו רק אחרי שבירכו מזונות שהכל ואדמה על 3 מאכלים אחרים
אם כך מה הקשר לזה שלא אכלו בשר?
חיימשה כתב:ציפיתי לזה
אצל הרבה חסידים מקובל להחמיר באורז ולאכלו רק אחרי שבירכו מזונות שהכל ואדמה על 3 מאכלים אחרים
חלמישצור כתב:מאיריחיאלק כתב:כ"ק אדמור מוויזשניץ שליט"א ממאנסי אינו אוכל בשר כלל וכלל זה כשלשים שנה - יאריך ימיו ושנותיו
מעניין. מה הסיבה לכך? בריאות, סגפנות, כשרות, צמחונות אידאולוגית, טבעונות? הוא מנחה כך לשומעיו?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 477 אורחים