חלמישצור כתב:הרב שו"י, לא "כמה וכמה טעמים" כתבת אלא שניים. אכן מקורי היה בספרו של הרב חזן, אך לא רק שם. אציין גם לדבריו של הרב שילה רפאל, מהדיר את הספר, שכתב (בהקדמת הספר וגם במשכן רפאל, עמ' תנא) "הרב קיסלעגאף טבל בצעירותו במימיו המפכים של מעין החסידות". השכחה במכתב שנכתב בערוב ימיו, יכולה להיות מובנת גם ממצב הריחוק העצום שהיה שם מריח של יהדות וחסידות. ואולי מעולם לא היה חסיד במובן הקשוח של המושג. עוד אציין שהרב חזן ציין את העובדה הזו בהקשר המינוי לרבנות בתשי"ז. ניתן לשער שעם השנים הקשות ועם ההתפרדות של יראי ה' במדינת הרשע נתרחק למעשה המחבר מחב"דיות. לכן גם לא ציינתי זאת בכותרת העליונה עליו.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 140 אורחים