בברכה המשולשת כתב:נתבקשתי להעלות:
שאלה: מה פירוש דברי הרמב"ם בפתיחת הל' מגילה, כשמונה את המצוות, וכן אח"כ בפרק א הלכה א, שמונה רק קריאת מגילה, ולא משלוח מנות, סעודה, מתנות לאביונים? וכי הקובע זו הברכה?
וגם אם נאמר שמגילה היא העיקר של פורים [מנין?] עדיין גם השאר הן מצוות גמורות! וצ"ע
סעדיה כתב:כתלנו כרך י"ב עמ' 77 והלאה.
בברכה המשולשת כתב:נתבקשתי להעלות:
שאלה: מה פירוש דברי הרמב"ם בפתיחת הל' מגילה, כשמונה את המצוות, וכן אח"כ בפרק א הלכה א, שמונה רק קריאת מגילה, ולא משלוח מנות, סעודה, מתנות לאביונים? וכי הקובע זו הברכה?
וגם אם נאמר שמגילה היא העיקר של פורים [מנין?] עדיין גם השאר הן מצוות גמורות! וצ"ע
יחוסי תנאים ואמוראים ערך רב ייבא סבא כתב:פורים, מברכין בשעת קריאת מגילה מנ"ח [=ראשי תיבות מגילה נסים שהחיינו]. ואף על פי שעיקר הכרתו בסעודה, כדכתיב לעשות [אותם] ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות, וגרסינן באלו דברים במסכת פסחים דדברי הכל בעינן לכם, דמעיקרא להכי איתקן. אעפ"כ אין מברכין בשעה שיושבים לקיים סעודת פורים, לא וציונו על סעודת פורים, ולא זמן, כי אם בשעת קריאת המגילה שמברך מנ"ח. [לפי] שחנוכה ופורים אין שום קדושה נוהגת בהם, ואין היכר הנס לא ביום, ולא בסעודה שהרי כמה ימים אדם ממשיך כמה פרפראות על שולחנו. ואין לומר זמן אלא על ההיכר דהיינו הדלקה בחנוכה וקריאת המגילה בפורים היא עיקר תקנה להכרת הנס. כדאיתא במגילה דמבטלין תורה ועבודה ובאין לשמוע מקרא מגילה כדכתיב משפחה ומשפחה להביא משפחת כהונה ולויה שמבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה. ומטעם זה שאין היכר הנס בסעודה כמו שכתבתי, שכמה ימי חול אדם מאריך על שולחנו במיני תענוג, לפיכך אין מברכין לא ביום טוב ולא בעצרת ולא שבת דבעינן בהו לכם על הסעודה.
בן פורת כתב:בברכה המשולשת כתב:נתבקשתי להעלות:
שאלה: מה פירוש דברי הרמב"ם בפתיחת הל' מגילה, כשמונה את המצוות, וכן אח"כ בפרק א הלכה א, שמונה רק קריאת מגילה, ולא משלוח מנות, סעודה, מתנות לאביונים? וכי הקובע זו הברכה?
וגם אם נאמר שמגילה היא העיקר של פורים [מנין?] עדיין גם השאר הן מצוות גמורות! וצ"ע
ראיתי להגר"מ פטרפרוינד שליט"א שחיבר קונטרס 'אשר החלו לעשות' [נמצא באוצר] הסובב הולך על קושיא זו ועוד, ומייסד מהלך חדש בתקנת קביעת מצוות הפורים.
דרומי כתב:תשאל יותר מזה, למה בכלל נקראות ההלכות בשם 'מגילה וחנוכה'?
וממה נפשך - או שייקראו 'פורים וחנוכה', או שייקראו 'מגילה ונרות'?
למה בפורים כל המצוות בטלות לגבי המקרא מגיהל ונקראות על שמה ואילו בחנוכה זה כל החג?
דרומי כתב:תשאל יותר מזה, למה בכלל נקראות ההלכות בשם 'מגילה וחנוכה'?
וממה נפשך - או שייקראו 'פורים וחנוכה', או שייקראו 'מגילה ונרות'?
למה בפורים כל המצוות בטלות לגבי המקרא מגיהל ונקראות על שמה ואילו בחנוכה זה כל החג?
עושה חדשות כתב:רק בדרך אגב,
נהוג עלמא להכריז קודם ברכות המגילה בשחרית, להתכוין לצאת בשהחיינו גם על מצוות היום וכו'.
והמקור הוא במג"א סי' תרצב שהביא כן בשם השל"ה.
אמנם הילך לש' השל"ה, כה הם דבריו:
כשמברכין על קריאת מגילה ושהחיינו, יכוין שיצא בברכות אלו גם על סעודת פורים שיאכל, ומצות משלוח מנות כו', כי סעודת פורים ומשלוח מנות הם גם כן מצות מדברי קבלה, וראוי היה לברך עליהם 'אשר קדשנו במצותיו וציונו' כו' ו'שהחיינו', דהא מזמן לזמן קאתי, כמו שמברכין אנר חנוכה ואקריאת מגילה, רק שהברכות של המגילה קאי על קריאת המגילה ועל קיום מה שכתוב במגילה, דהיינו הסעודה, ומשלוח מנות כו', כמו שהחיינו בקידוש יום טוב סוכות קאי גם על הסוכה (סוכה מו א), על כן צריך השומע הברכות לכוון גם על זה.
וצ"ע.
קראקובער כתב:דרומי כתב:תשאל יותר מזה, למה בכלל נקראות ההלכות בשם 'מגילה וחנוכה'?
וממה נפשך - או שייקראו 'פורים וחנוכה', או שייקראו 'מגילה ונרות'?
למה בפורים כל המצוות בטלות לגבי המקרא מגיהל ונקראות על שמה ואילו בחנוכה זה כל החג?
מגילה על שם המסכתא ופשוט.
סעדיה כתב:עושה חדשות כתב:רק בדרך אגב,
נהוג עלמא להכריז קודם ברכות המגילה בשחרית, להתכוין לצאת בשהחיינו גם על מצוות היום וכו'.
והמקור הוא במג"א סי' תרצב שהביא כן בשם השל"ה.
אמנם הילך לש' השל"ה, כה הם דבריו:
כשמברכין על קריאת מגילה ושהחיינו, יכוין שיצא בברכות אלו גם על סעודת פורים שיאכל, ומצות משלוח מנות כו', כי סעודת פורים ומשלוח מנות הם גם כן מצות מדברי קבלה, וראוי היה לברך עליהם 'אשר קדשנו במצותיו וציונו' כו' ו'שהחיינו', דהא מזמן לזמן קאתי, כמו שמברכין אנר חנוכה ואקריאת מגילה, רק שהברכות של המגילה קאי על קריאת המגילה ועל קיום מה שכתוב במגילה, דהיינו הסעודה, ומשלוח מנות כו', כמו שהחיינו בקידוש יום טוב סוכות קאי גם על הסוכה (סוכה מו א), על כן צריך השומע הברכות לכוון גם על זה.
וצ"ע.
סעדיה כתב:עושה חדשות כתב:רק בדרך אגב,
נהוג עלמא להכריז קודם ברכות המגילה בשחרית, להתכוין לצאת בשהחיינו גם על מצוות היום וכו'.
והמקור הוא במג"א סי' תרצב שהביא כן בשם השל"ה.
אמנם הילך לש' השל"ה, כה הם דבריו:
כשמברכין על קריאת מגילה ושהחיינו, יכוין שיצא בברכות אלו גם על סעודת פורים שיאכל, ומצות משלוח מנות כו', כי סעודת פורים ומשלוח מנות הם גם כן מצות מדברי קבלה, וראוי היה לברך עליהם 'אשר קדשנו במצותיו וציונו' כו' ו'שהחיינו', דהא מזמן לזמן קאתי, כמו שמברכין אנר חנוכה ואקריאת מגילה, רק שהברכות של המגילה קאי על קריאת המגילה ועל קיום מה שכתוב במגילה, דהיינו הסעודה, ומשלוח מנות כו', כמו שהחיינו בקידוש יום טוב סוכות קאי גם על הסוכה (סוכה מו א), על כן צריך השומע הברכות לכוון גם על זה.
וצ"ע.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 8 אורחים