אצל רבינו [האדמו"ר מראדזין הי"ד] מאמר חז"ל כל המלמד את בן חברו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו היתה מציאות. דאגתו לתלמידיו היתה ללא גוזמא, כאב לבנו. ללא גבולות ומחיצות.
בעצמו היה מבקר במטבח, טועם מן התבשילים ועומד על טיבם בטרם הגישום לתלמידים.
לעתים קרובות, היה רבינו מקדים את תפילתו, שהתקיימה בדרך כלל בשעות הבוקר המאוחרות על מנת להסב בצוותא חדא עם בחורי הישיבה לסעודת הבוקר, כאב הסועד עם בניו.
לעיתים מזומנות, היה גם עובר בחדרים ששימשו למגורי התלמידים ומודד בהם את החום, דבר שלא היה רגיל לעשות אפילו בחדרי ילדיו. ואם קרה חלילה, שאחד התלמידים נפל למשכב, לא היה מש ממיטתו והיה מטפל בו במסירות נפש עד להחלמתו המלאה.
בשעות הלילה המאוחרות, היה נכנס לבית המדרש, מגרש את המתמידים ותובע מהם לישון כראוי כדי שיוכלו להתמסר ללימודי יום המחר בראש צלול. על מעשה זה היה חוזר פעמים מספר במשך הלילה, בכדי לוודא שאף אחד מהתלמידים לא "התגנב" חזרה לבית המדרש ללמוד. וגם לאחר מכן, כמה וכמה פעמים במשך כל לילה היה יורד מחדרו לבית המדרש לראות אם מישהו מהתלמידים לא "התגנב" ללמוד.
חתני היקר הנדבן הגדול הרבני הגביר המפורסם מו"ה נתנאל נ"י במה"ו מרדכי ז"ל הייטלער המפורסם בנדבתו בבנין בית חומה גבוה ברחוב פאווע 51 לצורך תלמוד תורה לפני בני עניים ומוריהם וספריהם,
ובו בהכ"נ גדולה לשם ולתפארת וכלי הבית הקדושים לכל צרכיו,
וגם בית המדרש הגדול וספריו וכל צרכיו ללימוד תורה לפני כל, הכל נתן חתני נ"י הגביר לשם עולם העולה לשמונים אלפים רו"כ ונכתבים בנוטאריוש על שם החברה עזרה בווארשא,
וגם בו ישיבה עבור תלמידים יודעי ספר השומעים שיעור לימוד מפי ראש הישיבה אשר זאת הניח אחריו לקרן קיימת מחותני ז"ל אבי חתני נ"י הגביר המנוח הרבני מה"ו מרדכי ז"ל.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 323 אורחים