מה לעשות במקרה הבא:
ישנו לקוח מסוים בחנות אחת, שאינו שפוי בדעתו לגמרי. במה זה מתבטא? הלקוח דורש בכל תקיפות לקבל שקית בחינם, אף על החוק שחל בתחילת השנה האזרחית החדשה. ובמקרה ואינו מקבל את מבוקשו הוא צורח על הקופאי, מנהל החנות וכו' זה נמשך עד שמישהו מהלקוחות או מהעובדים של החנות ישלם את אגרת השקית במקומו. (והרי הוראות ההנהלה של הרשת הם ברורות, בשום אופן לא לוותר לאף אחד על התשלום של שקית, משום הקנסות הגבוהים שהמדינה מחלקת למפירי החוק. לכן אף אם נאמר שחוקי המדינה אינם מחייבים, עדיין יש חובה על הקופאי להישמע להנהלה). לפעמים צרחות ודרישה לקבל את השקית יכולים להימשך 20 דקות ויותר. זה מעכב את התור, עושה אווירה לא נעימה (אף שמצחיקה במובן מסוים) וכו'... מנהל של החנות כבר ביקש מהלקוח הנ"ל ללכת לקנות בחנות אחרת, שמשום ששייכת לרשת קטנה אינה מחוייבת בגביית דמי שקית. אבל הלקוח הנ"ל לא מסכים, הוא רוצה לקנות דוו'א בחנות הראשונה משום שהיא יותר סמוכה לביתו.
כמובן, אפשר לפתור את הבעייה באופן פשוט, אם הקופאי יצא מהקופה, יביא ללקוח הנ"ל 10-20 אגורות מכיסו האישי, וע"י כך ישלם על השקית. אך לא תמיד זה אפשרי, וגם אי אפשר לחייב את הקופאי לעשות את הדבר הזה.
שאלה היא כזאת: הלקוח הנ"ל בודק את החשבונית שאין שם חס וחלילה שורה שמורה על כך שהוא שילם על השקית. אך כלל לא בודק את העודף. האם אפשר להביא לו פחות 10 אגורות, ואחרי שהוא ילך בחשבונית נפרדת להעביר תשלום על השקית בנפרד. האם אין בכך משום גזל? הרי מצד אחד הוא הרי לא מוכן לשלם על השקית. מצד שני החוק והוראות ההנהלה אומרים באופן ברור: שכולם חייבים לשלם על השקית ללא יוצא מן הכלל, וזה הנוהל המקובל.