הודעהעל ידי אדם קדמאה » ג' מרץ 07, 2017 3:50 pm
-זה לא נכון שמניה היא רישום, על קניית מניה יש קבלה/תעודה, וחובת החברה לרשום, אם נמחקים הרישומים, הקבלה/תעודה תקפה, וכן אם הוא קנה ושילם ומסרבים לרשום בית המשפט יורה לרשום, הרישום הוא כמו טאבו, והקנין לא שלם בלעדיו אבל הוא לא הקנין עצמו.
-המנחת יצחק סובר שהמניה היא בעלות קלושה ולדעתו צריך למכור בגלל זה.
אם היינו רוצים מכירה כחוק היו צריכים לשנות את הרישום, אבל אומר המנח"י שלענין מכירת חמץ יש לסמוך על האחרונים שאומרים שמספיק מכירה בדין תורה, והשאלה היא איך מוכרים מניה בדין תורה.
חוזה להעברת מניה אולי מחייב בחוק, אבל שטר מכירת חמץ אינו חוזר להעברת מניה, ואינו כולל התחייבות להערבת המניה.
המניות הן שעבוד, וכוללים את הרוחים ואת מה שהחברה יכולה לממש וכדו', וערכן הרבה יותר מנכסי החברה בפועל.
לפי דין תורה אם לאדם יש שעבוד על חברה, והוא רוצה למכור את השעבוד זו מכירת חוב, שאפשרית רק ע"י מכירת השטר וע"י כו"מ.
ואפי' אם נאמר שאפשר למכור חוב בדרך אחרת, יש לדון האם אפשרי הדבר לעשות קנין המנוגד לחוק, דהיינו כשמשאיר אצלו את המסמכים של המניה ולא מתכונן להעביר אותה בשום צורה, האם יש לזה ערך.