איש_ספר כתב:ראיתי השבת ספר באר התורה, "אמרות רעיונות וכו' לפרשיות השבוע... לוקט על ידי הרה"ג רבי ש"ב שולמן זצ"ל רב שכונת סנהדריה וכו'".
י"ל ע"י גיסו, הנשוי עם אחותו. ירושלים תשנ"ד
איש_ספר כתב:שלא להשאיר הגליון חלק.
שתי אחיות היו לו (מהידוע לי), אחת אשת ר' דב אטינגר (מח"ס פאר תחת אפר) ואחת אשת ר' דניאל ינובסקי.
איש_ספר כתב:ראיתי השבת ספר באר התורה, "אמרות רעיונות וכו' לפרשיות השבוע... לוקט על ידי הרה"ג רבי ש"ב שולמן זצ"ל רב שכונת סנהדריה וכו'".
י"ל ע"י גיסו, הנשוי עם אחותו. ירושלים תשנ"ד
בתחילת הספר ביוגרפיה עליו. בין היתר נכתב שם אודות מאמריו הרבים על גדולי ירושלים "בפרט על הג"ר יוסף זונדל סלנט, האדר"ת, המהרי"ל דיסקי, הג"ר ירוחם דיסקין, הר"מ קלירס, הג"ר יצחק בלזר, הרנ"ה הלוי, חתנו הג"ר יוסף צבי הלוי והגר"ח ברלין זכר צדיקים לברכה.
מי לא נזכר? הרב קוק כמובן!
ולמי שאינו יודע, על הרב קוק כתב רש"ב שולמן, לא מאמר ולא מאמרים אלא כמה קונטרסים מיוחדים שהוקדשו לדמותו.
גם בכל הספר הכולל ליקוטים מאישים שונים, לא מצאתי את הרב קוק אלא פעם אחת בלבד, ורגלים לדבר שחלק מה"מפי השמועה" התופסים את רוב הספר, שייכים לרב קוק.
כיון שהכרתי את המו"ל ז"ל, הר"ז ממש פלא בעיני.
הוה אמינא כתב:השאלה דסליק מינה, מראה על מרחק מסויים של השואל מההווי של בית הגר"ח, והספר אכן משקף את ההווי הזה לא רק במה שכתוב אלא גם באיך שהוא כתוב, ומה שלא כתוב לא קיים.
כלומר, אין פה השמטה של הבת - הנכדה. ופשיטא שלא מכוונת. ופשיטא דפשיטא שלא בהוראה של הגר"ח.
היא כתבה כל מה שנשמה ושאפה בבית אימה [ואביה, היינו הך].
היא לא "אספה חומר לספר" ואח"כ סידרה וצינזרה. היא מתארת את מה שידוע לה בצורה ובאופן שידועים לה. ובהצלחה אוטנטית של העברת המידע והתחושות.
ואם חסר משהו, זה בגלל שנמחק מהפרוטוקולים אי שם עוד הרבה לפני שנולדה...
זהו הבית "בית אמי".
לא מדברים נגד. פשוט לא מדובר בכלל. הדור הזה של ניני רבי אריה אשר לענף זה, הם באמת לא יודעים.
הוה אמינא כתב:השאלה דסליק מינה, מראה על מרחק מסויים של השואל מההווי של בית הגר"ח, והספר אכן משקף את ההווי הזה לא רק במה שכתוב אלא גם באיך שהוא כתוב, ומה שלא כתוב לא קיים.
כלומר, אין פה השמטה של הבת - הנכדה. ופשיטא שלא מכוונת. ופשיטא דפשיטא שלא בהוראה של הגר"ח.
היא כתבה כל מה שנשמה ושאפה בבית אימה [ואביה, היינו הך].
היא לא "אספה חומר לספר" ואח"כ סידרה וצינזרה. היא מתארת את מה שידוע לה בצורה ובאופן שידועים לה. ובהצלחה אוטנטית של העברת המידע והתחושות.
ואם חסר משהו, זה בגלל שנמחק מהפרוטוקולים אי שם עוד הרבה לפני שנולדה...
זהו הבית "בית אמי".
לא מדברים נגד. פשוט לא מדובר בכלל. הדור הזה של ניני רבי אריה אשר לענף זה, הם באמת לא יודעים.
שיף כתב:יש נינים שאפילו לא מכירים מי היה חותנו של סבם הגרח"ק וק"ו שלא שמעו על חותן חותנו
פרנקל תאומים כתב:אינך צודק. ברי לי שהכותבת שמעה גם שמעה על היותו של סבא-רבא שלה קשור בהגרא"י קוק, וכפי שכתב הרב לעומקו של דבר, ופשוט.
ד"א, הרבנית נ"ע היתה מספרת רבות לילדיה ולנכדיה אודות סבה זצ"ל גדלותו ומעשיו, גם נכדיה נקראו על שמו.
הוה אמינא כתב:ומה שעירבבת את רבי גדליה בין כל הנקודות ה"צבעוניות" הבלתי מצונזרות בספר, כאילו היה צריך גם הוא להיות מוסווה בגלל היותו "צבעוני". שורה זו מכמירה לב. ואין לה שייכות לעובדות וכנראה הושפעת מכל מיני מחקרים על רבי גדליה שמוגדר כחדשן, ובעל קו ליברלי בעניני אמונה וכו', כפי שהוצג ע"י כמה שקרבו אליו ושלא זרק אותם, מהזן המפדל"י. כי רבי גדליה שאני הכרתי, וכנראה גם כך ההכרה אליו אצל השכנים [משפחת קניבסקי לדורותיה מהסטייפלר ומטה], הוא היה הכי סופר קיצוני בדקדוקי ההלכה ובהשקפה על הרבנות בפרט והציונות בכלל. והוכר על ידם דה פקטו כהרב הבלתי מוכתר של השיכון.
הוה אמינא כתב:פרנקל תאומים כתב:אינך צודק. ברי לי שהכותבת שמעה גם שמעה על היותו של סבא-רבא שלה קשור בהגרא"י קוק, וכפי שכתב הרב לעומקו של דבר, ופשוט.
ד"א, הרבנית נ"ע היתה מספרת רבות לילדיה ולנכדיה אודות סבה זצ"ל גדלותו ומעשיו, גם נכדיה נקראו על שמו.
הרב לעומקו כתב כמדומני שבכל בירור או תחקיר שעשתה הגיעה לנתון היות הגרא"ל תלמיד הגראי"ק.
ואילו אני כתבתי לפני כן, ועדיין אינני חושב שזה הופרך, שהיא כתבה מידע מהבית [וכפי שכתבת בשורה האחרונה הנז"ל בעצמך] ולא מתחקיר ולא בירור אחר.
למיטב הכרתי, המשפחה הזו בילדותם מאוד מאוד מלאים ודחוסים בחוויות, ולא מרגישים שחסר להם מידע על הגראי"ק ולא מחפשים אותו. עד כדי שסביר מאוד שלא היא המצנזרת, היא כבר תולדה של צינזור מוקדם.
אפילו תימא ששמעה על הקשר שבין סבה לגראי"ק, ברור שלא שמעה [ולא "חייתה"] את הקשר הזה כפי שאתה יודע עליו, אלא כאיזה משהו מעורפל ברקע.
הצד של החזון איש במשפחה כל כך חזק, שלא יתכן שם תפיסת מקום לגראי"ק, אשר החזו"א בביתו ובתחום מקורביו פנימה היה יותר מתנגד אליו
מהמתנגדים המפורסמים שלו.
אשר הזכרת את כל הפרטים הפחות "קיצוניים", הא לך ראיה שאי האיזכור של הגראי"ק איננו פרי נסיון להקצין את הכתיבה, אלא מחוסר מעמדו ברקע.
ומה שעירבבת את רבי גדליה בין כל הנקודות ה"צבעוניות" הבלתי מצונזרות בספר, כאילו היה צריך גם הוא להיות מוסווה בגלל היותו "צבעוני". שורה זו מכמירה לב. ואין לה שייכות לעובדות וכנראה הושפעת מכל מיני מחקרים על רבי גדליה שמוגדר כחדשן, ובעל קו ליברלי בעניני אמונה וכו', כפי שהוצג ע"י כמה שקרבו אליו ושלא זרק אותם, מהזן המפדל"י. כי רבי גדליה שאני הכרתי, וכנראה גם כך ההכרה אליו אצל השכנים [משפחת קניבסקי לדורותיה מהסטייפלר ומטה], הוא היה הכי סופר קיצוני בדקדוקי ההלכה ובהשקפה על הרבנות בפרט והציונות בכלל. והוכר על ידם דה פקטו כהרב הבלתי מוכתר של השיכון.
הוה אמינא כתב:ומה שעירבבת את רבי גדליה בין כל הנקודות ה"צבעוניות" הבלתי מצונזרות בספר, כאילו היה צריך גם הוא להיות מוסווה בגלל היותו "צבעוני". שורה זו מכמירה לב. ואין לה שייכות לעובדות וכנראה הושפעת מכל מיני מחקרים על רבי גדליה שמוגדר כחדשן, ובעל קו ליברלי בעניני אמונה וכו', כפי שהוצג ע"י כמה שקרבו אליו ושלא זרק אותם, מהזן המפדל"י. כי רבי גדליה שאני הכרתי, וכנראה גם כך ההכרה אליו אצל השכנים [משפחת קניבסקי לדורותיה מהסטייפלר ומטה], הוא היה הכי סופר קיצוני בדקדוקי ההלכה ובהשקפה על הרבנות בפרט והציונות בכלל. והוכר על ידם דה פקטו כהרב הבלתי מוכתר של השיכון.
פרנקל תאומים כתב:הוה אמינא כתב:ומה שעירבבת את רבי גדליה בין כל הנקודות ה"צבעוניות" הבלתי מצונזרות בספר, כאילו היה צריך גם הוא להיות מוסווה בגלל היותו "צבעוני". שורה זו מכמירה לב. ואין לה שייכות לעובדות וכנראה הושפעת מכל מיני מחקרים על רבי גדליה שמוגדר כחדשן, ובעל קו ליברלי בעניני אמונה וכו', כפי שהוצג ע"י כמה שקרבו אליו ושלא זרק אותם, מהזן המפדל"י. כי רבי גדליה שאני הכרתי, וכנראה גם כך ההכרה אליו אצל השכנים [משפחת קניבסקי לדורותיה מהסטייפלר ומטה], הוא היה הכי סופר קיצוני בדקדוקי ההלכה ובהשקפה על הרבנות בפרט והציונות בכלל. והוכר על ידם דה פקטו כהרב הבלתי מוכתר של השיכון.
הג"ר גדליה זצוק"ל מלבד היותו דקדקן קיצוני בהלכה ואנטי ציוני מובהק, היה גם בוודאי גאון מקורי, הוא לא ראה את עצמו כפוף במיוחד ל"נורמות" המקובלות, כ"א עשה או למד את אשר ראה לנכון עפ"י דעת תורתו לעשות או ללמוד. אין לזה קשר עם "הזן המפדל"י" ושאר ירקות. לדוגמא הוא ראה לנכון לחשוש לדברי הרמב"ם לגבי עיסוק בפרנסה.
יהיה איך שיהיה, זאת לא הנקודה, מפני שגם אם לא כן, המציאות היא שהציבור החרדי הקלאסי מדבר אודותיו בהסתייגות מסויימת (ובוודאי שזה מהטעמים שהזכרתי), א"כ ספר החושש מרחשי לב הציבור או ספר המנסה להתאים את המציאות להלך הרוח ההשקפתי המקובל, היה משתדל לגמד (אם לא להעלים) את הקשר שהיה בינו ובין בית מרן הרב שליט"א.
אפשר כתב:גם אנא מצטרף לכל הדברים הנזכרים ביודעי הרבה מהדברים מכלי ראשון, ודברי הרב פרנקל רחוקים מלהיות נכונים ממי שחי את הדברים ולא ניזון מהספרות וכל המסביב, אלא משקפים זכים לו. וגם מש"כ הרב לש"ד לדמות השתייכותו של הגרא"ל לר' קוק, כמו הגרח"ק לחזו"א, לא נגע ולא פגע, דוגמא קטנה לדבר שהגרא"ל שם דגש די חזק שילדיו לא יתחנכו כחינוך חוגו של ר' קוק, וגם לא שלח ידיו למרכז. משא"כ הגרח"ק כלפי החזו"א לא יתואר ההתבטלות, לכשתימצי אם תסור החזו"א מתוך הגרח"ק לא ישאר אפילו גל של עצמות.
ובכלל כאן המקום לעורר על מה שרבים מהרבנים באתרא הדין רוצים להחזיר עטרה ליושנה, שיש על הציבור החרדי הקיים להכיר בכך שאבותינו ורבותינו היו קרובים ומשתייכים לר' קוק במידת מה, והגדיל לעשות המנוח תוכ"ד שממש מסר נפשו ימים ולילותיו להוכיח כל בדל שייכות, ולקרב החזו"א ודומיו הכי קרוב לר' קוק. ויצויין שכ"ז ועוד לא הועיל לו ולא יועיל לאחריני, כי גם אם החזו"א במהותו לא עמד באותו מרחק מר' קוק ממה ששיטת הציבור עומד היום, א"א בזה לשנות הצביון ודעת הקהל, והנעשה א"א להשיב, וגם אם אנחנו טועים הסטורית, וממילא השקפתית, כ"ז לא משנה כי כבר נעשה הלכה ומורין כן, וגם שורש פנימיות דעת החזו"א לא יוכל להכריע נגד שיטת נשמת ישראל, ולמעשה הציבור החרדי אשר קנה לעצמה נשמה מגוונת ומסויימת הוקיע מתוכו לגמרי את ר' קוק ודרכיו, בין אם היה צדיק נשגב אין כדוגמתו או לא. ולכן גם לא מעניין מה שתוכ"ד רצה להוכיח שר' קוק עצמו לא היה מזרחי'סט בצורה שהיא כהיום, כי כל ההוכחות ההיסטריות בכ"ז וכיו"ב, יפים הם לספרים, [ולמי שרוצה לבוא על המחקר בצבע ביתו של ר' לייזער טלזער וכיו"ב]. אבל השקפתינו נבנה ונעשה למציאות, אם בטעות אם בכנות, והיא נבנה נדבכים ע"ג נדבכים עד שעתה א"א להזיזו, והיא שיטת נשמת ישראל, ואמת ה' היתה זאת, אף אם נפלאת היא בעינינו.
אפשר כתב:פרנקל תאומים כתב:הוה אמינא כתב:ומה שעירבבת את רבי גדליה בין כל הנקודות ה"צבעוניות" הבלתי מצונזרות בספר, כאילו היה צריך גם הוא להיות מוסווה בגלל היותו "צבעוני". שורה זו מכמירה לב. ואין לה שייכות לעובדות וכנראה הושפעת מכל מיני מחקרים על רבי גדליה שמוגדר כחדשן, ובעל קו ליברלי בעניני אמונה וכו', כפי שהוצג ע"י כמה שקרבו אליו ושלא זרק אותם, מהזן המפדל"י. כי רבי גדליה שאני הכרתי, וכנראה גם כך ההכרה אליו אצל השכנים [משפחת קניבסקי לדורותיה מהסטייפלר ומטה], הוא היה הכי סופר קיצוני בדקדוקי ההלכה ובהשקפה על הרבנות בפרט והציונות בכלל. והוכר על ידם דה פקטו כהרב הבלתי מוכתר של השיכון.
הג"ר גדליה זצוק"ל מלבד היותו דקדקן קיצוני בהלכה ואנטי ציוני מובהק, היה גם בוודאי גאון מקורי, הוא לא ראה את עצמו כפוף במיוחד ל"נורמות" המקובלות, כ"א עשה או למד את אשר ראה לנכון עפ"י דעת תורתו לעשות או ללמוד. אין לזה קשר עם "הזן המפדל"י" ושאר ירקות. לדוגמא הוא ראה לנכון לחשוש לדברי הרמב"ם לגבי עיסוק בפרנסה.
יהיה איך שיהיה, זאת לא הנקודה, מפני שגם אם לא כן, המציאות היא שהציבור החרדי הקלאסי מדבר אודותיו בהסתייגות מסויימת (ובוודאי שזה מהטעמים שהזכרתי), א"כ ספר החושש מרחשי לב הציבור או ספר המנסה להתאים את המציאות להלך הרוח ההשקפתי המקובל, היה משתדל לגמד (אם לא להעלים) את הקשר שהיה בינו ובין בית מרן הרב שליט"א.
למען ה', אתה לא מכיר את המציאות, ר' גדליה עד יומו האחרון נחשב קדוש קדוש קדוש, בכל הציבור החזו"א, אמנם הסתייגו ממנו, והיו אומרים תרי ר' גדליה הוו, וכנ"ל, ותלו הרבה דברים על השינוי מפטירת רעיתו וכיוצא, אבל עליונותו נשאר לעד, ההערצה וההערכה חוצה כל תלמידי החזו"א כמעט ואין בדומה, ואף שלא קיבלו את שנותיו האחרונות, הם לא העיבו במקצת על שנותיו הראשונות, וצא ולמד ממה שהספידו הגרנ"ק בלשון החיי"א על הגר"א, ואידך זיל גמור.
פרנקל תאומים כתב:אפשר כתב:גם אנא מצטרף לכל הדברים הנזכרים ביודעי הרבה מהדברים מכלי ראשון, ודברי הרב פרנקל רחוקים מלהיות נכונים ממי שחי את הדברים ולא ניזון מהספרות וכל המסביב, אלא משקפים זכים לו. וגם מש"כ הרב לש"ד לדמות השתייכותו של הגרא"ל לר' קוק, כמו הגרח"ק לחזו"א, לא נגע ולא פגע, דוגמא קטנה לדבר שהגרא"ל שם דגש די חזק שילדיו לא יתחנכו כחינוך חוגו של ר' קוק, וגם לא שלח ידיו למרכז. משא"כ הגרח"ק כלפי החזו"א לא יתואר ההתבטלות, לכשתימצי אם תסור החזו"א מתוך הגרח"ק לא ישאר אפילו גל של עצמות.
ובכלל כאן המקום לעורר על מה שרבים מהרבנים באתרא הדין רוצים להחזיר עטרה ליושנה, שיש על הציבור החרדי הקיים להכיר בכך שאבותינו ורבותינו היו קרובים ומשתייכים לר' קוק במידת מה, והגדיל לעשות המנוח תוכ"ד שממש מסר נפשו ימים ולילותיו להוכיח כל בדל שייכות, ולקרב החזו"א ודומיו הכי קרוב לר' קוק. ויצויין שכ"ז ועוד לא הועיל לו ולא יועיל לאחריני, כי גם אם החזו"א במהותו לא עמד באותו מרחק מר' קוק ממה ששיטת הציבור עומד היום, א"א בזה לשנות הצביון ודעת הקהל, והנעשה א"א להשיב, וגם אם אנחנו טועים הסטורית, וממילא השקפתית, כ"ז לא משנה כי כבר נעשה הלכה ומורין כן, וגם שורש פנימיות דעת החזו"א לא יוכל להכריע נגד שיטת נשמת ישראל, ולמעשה הציבור החרדי אשר קנה לעצמה נשמה מגוונת ומסויימת הוקיע מתוכו לגמרי את ר' קוק ודרכיו, בין אם היה צדיק נשגב אין כדוגמתו או לא. ולכן גם לא מעניין מה שתוכ"ד רצה להוכיח שר' קוק עצמו לא היה מזרחי'סט בצורה שהיא כהיום, כי כל ההוכחות ההיסטריות בכ"ז וכיו"ב, יפים הם לספרים, [ולמי שרוצה לבוא על המחקר בצבע ביתו של ר' לייזער טלזער וכיו"ב]. אבל השקפתינו נבנה ונעשה למציאות, אם בטעות אם בכנות, והיא נבנה נדבכים ע"ג נדבכים עד שעתה א"א להזיזו, והיא שיטת נשמת ישראל, ואמת ה' היתה זאת, אף אם נפלאת היא בעינינו.
ימחל לי מר אבל כב' מקשקש בקומקום ומה לי להאריך בזאת. אבל מחאה על ביזוי חכמים עליי לעשות, והיא על דבר הקפדתך המגונה לכתוב שוב ושוב "ר' קוק" בשעה שאת האחרים אתה מכנה כפי כבודם, ואפי' אותי הק' אתה מכנה "הרב". אם אתה חושב שהדבר נובע מחמת "המשקפיים הזכים" להם זכית, דע נא שהדבר נובע מחמת קטנות דמוחין וחוסר הבנה מוחלט בעניינים אלו שמקובל לכנות "השקפה", מרנא הגריש"א זי"ע היה זורק אותך מכל המדרגות בשל חוצפה כגון דא.
נ"ב:
מותר לדעת שהגראי"ק היה אדם גדול מאד וזכר צדיק לברכה, אלא שגדולי רבותינו לאורם אנו הולכים נחלקו עליו, ואין בכך בדל של סתירה להכרתם בגדלותו, מה מסובך?
אפשר כתב:פרנקל תאומים כתב:אפשר כתב:גם אנא מצטרף לכל הדברים הנזכרים ביודעי הרבה מהדברים מכלי ראשון, ודברי הרב פרנקל רחוקים מלהיות נכונים ממי שחי את הדברים ולא ניזון מהספרות וכל המסביב, אלא משקפים זכים לו. וגם מש"כ הרב לש"ד לדמות השתייכותו של הגרא"ל לר' קוק, כמו הגרח"ק לחזו"א, לא נגע ולא פגע, דוגמא קטנה לדבר שהגרא"ל שם דגש די חזק שילדיו לא יתחנכו כחינוך חוגו של ר' קוק, וגם לא שלח ידיו למרכז. משא"כ הגרח"ק כלפי החזו"א לא יתואר ההתבטלות, לכשתימצי אם תסור החזו"א מתוך הגרח"ק לא ישאר אפילו גל של עצמות.
ובכלל כאן המקום לעורר על מה שרבים מהרבנים באתרא הדין רוצים להחזיר עטרה ליושנה, שיש על הציבור החרדי הקיים להכיר בכך שאבותינו ורבותינו היו קרובים ומשתייכים לר' קוק במידת מה, והגדיל לעשות המנוח תוכ"ד שממש מסר נפשו ימים ולילותיו להוכיח כל בדל שייכות, ולקרב החזו"א ודומיו הכי קרוב לר' קוק. ויצויין שכ"ז ועוד לא הועיל לו ולא יועיל לאחריני, כי גם אם החזו"א במהותו לא עמד באותו מרחק מר' קוק ממה ששיטת הציבור עומד היום, א"א בזה לשנות הצביון ודעת הקהל, והנעשה א"א להשיב, וגם אם אנחנו טועים הסטורית, וממילא השקפתית, כ"ז לא משנה כי כבר נעשה הלכה ומורין כן, וגם שורש פנימיות דעת החזו"א לא יוכל להכריע נגד שיטת נשמת ישראל, ולמעשה הציבור החרדי אשר קנה לעצמה נשמה מגוונת ומסויימת הוקיע מתוכו לגמרי את ר' קוק ודרכיו, בין אם היה צדיק נשגב אין כדוגמתו או לא. ולכן גם לא מעניין מה שתוכ"ד רצה להוכיח שר' קוק עצמו לא היה מזרחי'סט בצורה שהיא כהיום, כי כל ההוכחות ההיסטריות בכ"ז וכיו"ב, יפים הם לספרים, [ולמי שרוצה לבוא על המחקר בצבע ביתו של ר' לייזער טלזער וכיו"ב]. אבל השקפתינו נבנה ונעשה למציאות, אם בטעות אם בכנות, והיא נבנה נדבכים ע"ג נדבכים עד שעתה א"א להזיזו, והיא שיטת נשמת ישראל, ואמת ה' היתה זאת, אף אם נפלאת היא בעינינו.
ימחל לי מר אבל כב' מקשקש בקומקום ומה לי להאריך בזאת. אבל מחאה על ביזוי חכמים עליי לעשות, והיא על דבר הקפדתך המגונה לכתוב שוב ושוב "ר' קוק" בשעה שאת האחרים אתה מכנה כפי כבודם, ואפי' אותי הק' אתה מכנה "הרב". אם אתה חושב שהדבר נובע מחמת "המשקפיים הזכים" להם זכית, דע נא שהדבר נובע מחמת קטנות דמוחין וחוסר הבנה מוחלט בעניינים אלו שמקובל לכנות "השקפה", מרנא הגריש"א זי"ע היה זורק אותך מכל המדרגות בשל חוצפה כגון דא.
נ"ב:
מותר לדעת שהגראי"ק היה אדם גדול מאד וזכר צדיק לברכה, אלא שגדולי רבותינו לאורם אנו הולכים נחלקו עליו, ואין בכך בדל של סתירה להכרתם בגדלותו, מה מסובך?
איני מבין למה אתה מראה סימני התפוצצות למשמע דעת רוב מנין ובנין של הציבור הקלאסי החרדי, וכי לא למדונו שזה מה שקובע? וא"כ מה כ"כ רע לשמוע השיטות הזכות והמיושנות, שמא גל של פתיחות עבר עלינו?
בכ"א אולי תוכל להסביר לי החילוק, למה הציבור החרדי הקלאסי נוהג לכנות לרבי מחב"ד בכל מיני גינוי אשר יכול לעלות על הדעת, וכי א"א לפצל הפיצול אשר פיצלתם, והלא יחסית י"ל שהוא יותר צדיק קדוש ונבון מר' קוק, ובודאי אם נוסיף הערך של יפתח בדורו, ומה גם שהוא היה די צמוד להוראות היצרן [חמיו], ואם עליו יצא הקצף בכל מילות של גנאי, על אחרים עאכו"כ.
ובפרט אם נשוה המרחק של פרי 'מזרחי' לפרי 'חב"ד' שנשרו מהאילן, מי נשר למרחק גדול יותר.
אלא כבר מוחזק לן מהגר"ח 'נעבאך אן אפיקורס איז אויך אן אפיקורס', כלומר נבילה שנשחטה באונס נבילה היא! מה לעשות?! ואם לבו אנסו, אז נעבאך, אבל אנסו. ובפרט שאם דרכו היה נגד רוב מנין ובנין של גדולי ישראל [וזה מה שקובע, כידוע], ולא קיבל קבלתו לא מחמיו ולא ממקו"א, א"כ גם יש טענה דהיה לו ללמוד ולא למד.
וכבר מקובלני איש מפי איש מפי החזו"א שגם ר' מיותר, ואם כי אין בידי להצליב שמועתי נגד דיוקים של כרטיסי יום מולדת והזמנות לחתונות שהיה מנפיק לנו המנוח תוכ"ד, אבל מכ"מ רשאי אני להלך למראית עיני הזכות, ולכן רק מפני כבוד הפרהסיא הוספתי מה שהוספתי.
בקצרה ממשובשים יצא שיבוש וידי אל תהי עמהם.
הציבור החרדי הקלאסי נוהג לכנות לרבי מחב"ד בכל מיני גינוי אשר יכול לעלות על הדעת
איני מבין למה אתה מראה סימני התפוצצות למשמע דעת רוב מנין ובנין של הציבור הקלאסי החרדי, וכי לא למדונו שזה מה שקובע?
אפשר כתב:ובכלל כאן המקום לעורר על מה שרבים מהרבנים באתרא הדין רוצים להחזיר עטרה ליושנה, שיש על הציבור החרדי הקיים להכיר בכך שאבותינו ורבותינו היו קרובים ומשתייכים לר' קוק במידת מה, והגדיל לעשות המנוח תוכ"ד שממש מסר נפשו ימים ולילותיו להוכיח כל בדל שייכות, ולקרב החזו"א ודומיו הכי קרוב לר' קוק. ויצויין שכ"ז ועוד לא הועיל לו ולא יועיל לאחריני, כי גם אם החזו"א במהותו לא עמד באותו מרחק מר' קוק ממה ששיטת הציבור עומד היום, א"א בזה לשנות הצביון ודעת הקהל, והנעשה א"א להשיב, וגם אם אנחנו טועים הסטורית, וממילא השקפתית, כ"ז לא משנה כי כבר נעשה הלכה ומורין כן, וגם שורש פנימיות דעת החזו"א לא יוכל להכריע נגד שיטת נשמת ישראל, ולמעשה הציבור החרדי אשר קנה לעצמה נשמה מגוונת ומסויימת הוקיע מתוכו לגמרי את ר' קוק ודרכיו, בין אם היה צדיק נשגב אין כדוגמתו או לא. ולכן גם לא מעניין מה שתוכ"ד רצה להוכיח שר' קוק עצמו לא היה מזרחי'סט בצורה שהיא כהיום, כי כל ההוכחות ההיסטריות בכ"ז וכיו"ב, יפים הם לספרים, [ולמי שרוצה לבוא על המחקר בצבע ביתו של ר' לייזער טלזער וכיו"ב]. אבל השקפתינו נבנה ונעשה למציאות, אם בטעות אם בכנות, והיא נבנה נדבכים ע"ג נדבכים עד שעתה א"א להזיזו, והיא שיטת נשמת ישראל, ואמת ה' היתה זאת, אף אם נפלאת היא בעינינו.
אפשר כתב:למען ה', אתה לא מכיר את המציאות, ר' גדליה עד יומו האחרון נחשב קדוש קדוש קדוש, בכל הציבור החזו"א, אמנם הסתייגו ממנו, והיו אומרים תרי ר' גדליה הוו, וכנ"ל, ותלו הרבה דברים על השינוי מפטירת רעיתו וכיוצא, אבל עליונותו נשאר לעד, ההערצה וההערכה חוצה כל תלמידי החזו"א כמעט ואין בדומה, ואף שלא קיבלו את שנותיו האחרונות, הם לא העיבו במקצת על שנותיו הראשונות, וצא ולמד ממה שהספידו הגרנ"ק בלשון החיי"א על הגר"א, ואידך זיל גמור.
אפשר כתב: איני מבין למה אתה מראה סימני התפוצצות למשמע דעת רוב מנין ובנין של הציבור הקלאסי החרדי, וכי לא למדונו שזה מה שקובע? וא"כ מה כ"כ רע לשמוע השיטות הזכות והמיושנות, שמא גל של פתיחות עבר עלינו?
אלא כבר מוחזק לן מהגר"ח 'נעבאך אן אפיקורס איז אויך אן אפיקורס', כלומר נבילה שנשחטה באונס נבילה היא! מה לעשות?! ואם לבו אנסו, אז נעבאך, אבל אנסו. ובפרט שאם דרכו היה נגד רוב מנין ובנין של גדולי ישראל [וזה מה שקובע, כידוע], ולא קיבל קבלתו לא מחמיו ולא ממקו"א, א"כ גם יש טענה דהיה לו ללמוד ולא למד.
וכבר מקובלני איש מפי איש מפי החזו"א שגם ר' מיותר, ואם כי אין בידי להצליב שמועתי נגד דיוקים של כרטיסי יום מולדת והזמנות לחתונות שהיה מנפיק לנו המנוח תוכ"ד, אבל מכ"מ רשאי אני להלך למראית עיני הזכות, ולכן רק מפני כבוד הפרהסיא הוספתי מה שהוספתי.
בקצרה ממשובשים יצא שיבוש וידי אל תהי עמהם.
אפשר כתב:סימני התפוצצות.... ו...התפוצצת
תכתוב מה שאתה רוצה, ולא יועיל כלום, כולם יודעים שר' קוק זה סוגיא מורכבת, בחייו אחזו ממנו אכן מצד תורתו ויראתו שהיתה נראית חלקה, אבל במשך השנים כאשר נוכחו לראות רוב הקלקול שיצא ממנו, חורבן ישראל ממש, מאז כבר פסקו טיפת ההערכה שעוד נשאר בליבות חרדי ישראל, והחזו"א דיבר נגדו בחריפות בכל הזדמנות, וכן הוא בבי מדרשא דבריסק, הגר"א קוטלר, הסטייפלער, הרב שך, ושאר גדו"י, ויש אפילו מימרות מהח"ח בעוד שר' קוק היה חי. וכיון שהוכח ההשתבשות לממדים שהוכח, שוב לא מעניין גדלותו, כי כ"א גדול ככל שיהיה ברגע שיש הצפה בענין מסויים, בזה הסתיים הענין.
[אכן יצא מן הכלל הזה הביה"מ הירושלמי כהגריש"א והגרשז"א שגדלו על ברכי הערכתו, מכ"מ הם היו מודעים היטב שהציבור נאיד לגמרי מלהעריכם, ולכן ההערכה שנותר בליבותיהם, שמרו אותה לבל תצא רק לעיתים מזומנות, כגון לפני אחיין וכדומה [הגרשז"א אף תלה תמונה בסוכתו, נו נו, על בניו לא נותר טיפה מכל ההערכה הזו]. בכ"א שני גדולים אלו סברו שכל עוד שאינם נותנים פומבי וחינוך לשיטותיו אין הם מוכרחים להקיא חלב אמם, אבל זה לא היה כלל החינוך בציבור הרחב.
וכבר אמרו גיורא עד י' דרא לא תבזי ארמאה באפיה].
פרנקל תאומים כתב:אפשר כתב:סימני התפוצצות.... ו...התפוצצת
תכתוב מה שאתה רוצה, ולא יועיל כלום, כולם יודעים שר' קוק זה סוגיא מורכבת, בחייו אחזו ממנו אכן מצד תורתו ויראתו שהיתה נראית חלקה, אבל במשך השנים כאשר נוכחו לראות רוב הקלקול שיצא ממנו, חורבן ישראל ממש, מאז כבר פסקו טיפת ההערכה שעוד נשאר בליבות חרדי ישראל, והחזו"א דיבר נגדו בחריפות בכל הזדמנות, וכן הוא בבי מדרשא דבריסק, הגר"א קוטלר, הסטייפלער, הרב שך, ושאר גדו"י, ויש אפילו מימרות מהח"ח בעוד שר' קוק היה חי. וכיון שהוכח ההשתבשות לממדים שהוכח, שוב לא מעניין גדלותו, כי כ"א גדול ככל שיהיה ברגע שיש הצפה בענין מסויים, בזה הסתיים הענין.
[אכן יצא מן הכלל הזה הביה"מ הירושלמי כהגריש"א והגרשז"א שגדלו על ברכי הערכתו, מכ"מ הם היו מודעים היטב שהציבור נאיד לגמרי מלהעריכם, ולכן ההערכה שנותר בליבותיהם, שמרו אותה לבל תצא רק לעיתים מזומנות, כגון לפני אחיין וכדומה [הגרשז"א אף תלה תמונה בסוכתו, נו נו, על בניו לא נותר טיפה מכל ההערכה הזו]. בכ"א שני גדולים אלו סברו שכל עוד שאינם נותנים פומבי וחינוך לשיטותיו אין הם מוכרחים להקיא חלב אמם, אבל זה לא היה כלל החינוך בציבור הרחב.
וכבר אמרו גיורא עד י' דרא לא תבזי ארמאה באפיה].
אכן התפוצצתי, השבח לה', שבזיון חכמים טורד את שלוותי.
אתה שב ומאשר את שכתבתי: כל הגדולים אשר הכירוהו אישית ("ביה"מ הירושלמי" בלשונך) העידו נאמנה על גדלותו ויראתו, וסברו בהחלט שמי שמבזה אותו, הרי הוא בכלל כל מה שאמרו חז"ל על המבזה את החכמים. וכי לא תחוש לנפשך? האינך ירא את האלוקים?
ד"א, גם בהודעתך זו, הרבה דברים לא נכונים, כמו הערתך באשר לבניו של מרנא הגרש"ז זי"ע. (שאל נא אצלם האם נכון למחוק תואר 'הרב' ממנו...)
אמנם צדקו דבריך, שכל מה שאכתוב לא יועיל כלום, שהרי אמר שלמה המלך ע"ה: "גם אם תכתוש את האוויל במכתשת, לא תסור מעליו איוולתו".
אפשר כתב:פרנקל תאומים כתב:אפשר כתב:סימני התפוצצות.... ו...התפוצצת
תכתוב מה שאתה רוצה, ולא יועיל כלום, כולם יודעים שר' קוק זה סוגיא מורכבת, בחייו אחזו ממנו אכן מצד תורתו ויראתו שהיתה נראית חלקה, אבל במשך השנים כאשר נוכחו לראות רוב הקלקול שיצא ממנו, חורבן ישראל ממש, מאז כבר פסקו טיפת ההערכה שעוד נשאר בליבות חרדי ישראל, והחזו"א דיבר נגדו בחריפות בכל הזדמנות, וכן הוא בבי מדרשא דבריסק, הגר"א קוטלר, הסטייפלער, הרב שך, ושאר גדו"י, ויש אפילו מימרות מהח"ח בעוד שר' קוק היה חי. וכיון שהוכח ההשתבשות לממדים שהוכח, שוב לא מעניין גדלותו, כי כ"א גדול ככל שיהיה ברגע שיש הצפה בענין מסויים, בזה הסתיים הענין.
[אכן יצא מן הכלל הזה הביה"מ הירושלמי כהגריש"א והגרשז"א שגדלו על ברכי הערכתו, מכ"מ הם היו מודעים היטב שהציבור נאיד לגמרי מלהעריכם, ולכן ההערכה שנותר בליבותיהם, שמרו אותה לבל תצא רק לעיתים מזומנות, כגון לפני אחיין וכדומה [הגרשז"א אף תלה תמונה בסוכתו, נו נו, על בניו לא נותר טיפה מכל ההערכה הזו]. בכ"א שני גדולים אלו סברו שכל עוד שאינם נותנים פומבי וחינוך לשיטותיו אין הם מוכרחים להקיא חלב אמם, אבל זה לא היה כלל החינוך בציבור הרחב.
וכבר אמרו גיורא עד י' דרא לא תבזי ארמאה באפיה].
אכן התפוצצתי, השבח לה', שבזיון חכמים טורד את שלוותי.
אתה שב ומאשר את שכתבתי: כל הגדולים אשר הכירוהו אישית ("ביה"מ הירושלמי" בלשונך) העידו נאמנה על גדלותו ויראתו, וסברו בהחלט שמי שמבזה אותו, הרי הוא בכלל כל מה שאמרו חז"ל על המבזה את החכמים. וכי לא תחוש לנפשך? האינך ירא את האלוקים?
ד"א, גם בהודעתך זו, הרבה דברים לא נכונים, כמו הערתך באשר לבניו של מרנא הגרש"ז זי"ע. (שאל נא אצלם האם נכון למחוק תואר 'הרב' ממנו...)
אמנם צדקו דבריך, שכל מה שאכתוב לא יועיל כלום, שהרי אמר שלמה המלך ע"ה: "גם אם תכתוש את האוויל במכתשת, לא תסור מעליו איוולתו".
הסוגיא מוצה.
אני לא באתי לחדש מאומה, אני חוזר על שמועתי שקיבלתי מרבותי בלא להוסיף ובלא לגרוע, אני למדתי בסלבודקה פונביז ובריסק, וזה אשר שמעתי מרבותי.
אתה למדת ביישוב ואתה חוזר על דברי רבותיך בדיוק, אז מה לנו כי נריב, יריבו רבותינו זה עם זה.
פרנקל תאומים כתב:מעולם לא שמעתי מרבותיי בהישוב את הדברים האמורים ואף לא בדומה להם או מעניינם. למען האמת, מעולם לא שמעתי מהג"ר יידל ז"ל אף מילה על הרב קוק וכיו"ב.
את הדברים האמורים שמעתי מגדולי תורה וכן קראתי מפי כתבם של גדולי תורה אשר מפיהם אנו חיים, ואשר כל קשר בינם ובין הישוב אינו אפי' מקרי. אל תתרץ לעצמך את התירוצים החלשים האלו, בעולם האמת הם לא יחזיקו מים.
כדאי גם להפעיל את השכל, ולא רק לנסות להיתלות באילנות גבוהים שלא ממין העניין.
אפשר כתב:פרנקל תאומים כתב:מעולם לא שמעתי מרבותיי בהישוב את הדברים האמורים ואף לא בדומה להם או מעניינם. למען האמת, מעולם לא שמעתי מהג"ר יידל ז"ל אף מילה על הרב קוק וכיו"ב.
את הדברים האמורים שמעתי מגדולי תורה וכן קראתי מפי כתבם של גדולי תורה אשר מפיהם אנו חיים, ואשר כל קשר בינם ובין הישוב אינו אפי' מקרי. אל תתרץ לעצמך את התירוצים החלשים האלו, בעולם האמת הם לא יחזיקו מים.
כדאי גם להפעיל את השכל, ולא רק לנסות להיתלות באילנות גבוהים שלא ממין העניין.
השכל כבר כתבתי, מי שהחריב נתחים נכבדים מכלל ישראל הוא וכו'.
עכשיו גם אמרתי כן בשם רבותי גדולי ישראל אשר ליבם מבעית בים התלמוד.
וכ"ז תירוצים חלשים, כי עדיין לא קראתי את הספרי חיצונים שאתה קראת.
שיהא לך לבריאות.
אם אני ירא את ה' או לא, איני יודע, אקוה שכן, אבל עכ"פ דווקא חלק היראה שבי מוקיע כזה וכיו"ב מתוכי. סוג יראתך איני מכיר.
אפשר כתב:יראה פירושו להיות ירא מכבודו מלא עולם, ולהזדעזע מכל נדנוד חטא ומרידה בו ית', כשאני רואה אדם שפעולותיו הביאו כזה המון של מרידה בו יתברך, והדבר נמשך כמעט מאה שנה, והמצב רק מחמיר והולך, אז מה אני אמור לראות בדמות הזו, ריבוי כבוד שמים, ריבוי התקרבות לה', או הרמת חרב על משה ותורתו?!?
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 139 אורחים