משה ובני ישראל כתב:ונניח ששמים קצת מעל כף החריין המלאה. זה נחשב טיבול ?
קוגן כתב:משה ובני ישראל כתב:ונניח ששמים קצת מעל כף החריין המלאה. זה נחשב טיבול ?
עיין שער הציון סי תע"ג ס"ק מ"ו דבאמת לדעת הגאון מליסא אין יוצאין במפורר. [ועיי"ש שחלק עליו השער הציון].
שבטיישראל כתב:קוגן כתב:משה ובני ישראל כתב:ונניח ששמים קצת מעל כף החריין המלאה. זה נחשב טיבול ?
עיין שער הציון סי תע"ג ס"ק מ"ו דבאמת לדעת הגאון מליסא אין יוצאין במפורר. [ועיי"ש שחלק עליו השער הציון].
נסית פעם לאכול חריין בלתי מפורר ?!
אל תנסה את זה לפני שהזמנת פאראמדיק שיעמוד אצלך.
אגב, גם הבני יששכר בדרך פקודך מביא דעה זו.
אך גם בניו אחריו לא חששו לנהוג כן.
עזריאל ברגר כתב:ולאלו שניסו לחקות אותו - אמר שלא יוצאים י"ח במרור שלא מסוגלים לאוכלו מחמת חריפותו (כנראה כוונתו כמארז"ל בלע מרור לא יצא).
משה ובני ישראל כתב:ונניח ששמים קצת מעל כף החריין המלאה. זה נחשב טיבול ?
שבטיישראל כתב:[
נסית פעם לאכול חריין בלתי מפורר ?!
אל תנסה את זה לפני שהזמנת פאראמדיק שיעמוד אצלך.
עזריאל ברגר כתב:מספרים שהאדמו"ר מליובאוויטש נהג לקחת (מלבד החסה והחריין המגורר, שמנהגנו לקחת שניהם גם למרור וגם לכורך) גם חתיכה של חריין, ובסיום אכילת הכורך היה טובל אותה בחרוסת ואוכל.
ולאלו שניסו לחקות אותו - אמר שלא יוצאים י"ח במרור שלא מסוגלים לאוכלו מחמת חריפותו (כנראה כוונתו כמארז"ל בלע מרור לא יצא).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 35 אורחים