הרמ"א [תע"ג ס"ה] כותב שיש לעשות החרוסת מפירות שנמשלו בהם ישראל, כגון תפוחים..
ולא כתב שיש ליתן תפוחים זכר לנס שילדו את התינוקות תחת התפוח [עיין ברש"י פסחים קט"ז.]
וביאר הגר"א: שמקור דברי הרמ"א הם מדברי הגאונים המובאים בתוס' [שם ד"ה צריך] שכתבו לעשות החרוסת מפירות שנמשלו בהם כנסת ישראל. ומשמעות דבריו דפליגי הגאונים על דברי רש"י הסובר שיש ליתן תפוחים משום הנס שילדו תחת התפוח.
וקשה, דא"כ אמאי כתבה הגמ' "צריך לקהויי זכר לתפוח"? הלא לשיטת הגאונים אין ענין דוקא בתפוח, אלא ה"ה שאר פירות שנמשלו בהם ישראל כגון תאנים ורמונים וכו' (כמובא בתוס' שם וברמ"א) וא"כ לשיטתם מדוע הדגישה הגמ' דצריך לקהויי?