נהר שלום כתב:על המאמר שרויה לא רק לחסידים
כבר התיר הגר''א לעשות כפותאות מקמח מצה מכיון שאפילו נחוש שנשאר קמח במצה, כל שהיה בחום התנור אינו מחמיץ [שו''ת מהרש''ג ח''א סימן נ''ו אות ב', והובא להלכה בשו''ת יחוה דעת]. ולכן שרויה רק לחסידים גם במצות מכונה.
נהר שלום כתב:על המאמר שרויה לא רק לחסידים
כבר התיר הגר''א לעשות כפותאות מקמח מצה מכיון שאפילו נחוש שנשאר קמח במצה, כל שהיה בחום התנור אינו מחמיץ [שו''ת מהרש''ג ח''א סימן נ''ו אות ב', והובא להלכה בשו''ת יחוה דעת]. ולכן שרויה רק לחסידים גם במצות מכונה.
קראקובער כתב:נהר שלום כתב:על המאמר שרויה לא רק לחסידים
כבר התיר הגר''א לעשות כפותאות מקמח מצה מכיון שאפילו נחוש שנשאר קמח במצה, כל שהיה בחום התנור אינו מחמיץ [שו''ת מהרש''ג ח''א סימן נ''ו אות ב', והובא להלכה בשו''ת יחוה דעת]. ולכן שרויה רק לחסידים גם במצות מכונה.
ממרחק יביא מצתו, זה כתוב במעשה רב.
וכן הגאון רבי אליהו מוילנא הורה הלכה למעשה לבשל מצה בפסח, ולעשות ממנה כופתאות, כי אפילו אם נחוש שמא נשאר קמח בתוך המצה, כל שהיה בתוך תנור חם אינו מחמיץ, וכן מבואר במעשה רב (אות קפ"ג). וכן נהג להקל גם הגאון בעל חתם סופר, וכמו שהעיד בשו"ת הגאון רבי שמעון גרינפלד (חלק א סי' נ"ו).
מה שנכון נכון כתב:ביחו"ד א,כא כתוב כך:וכן הגאון רבי אליהו מוילנא הורה הלכה למעשה לבשל מצה בפסח, ולעשות ממנה כופתאות, כי אפילו אם נחוש שמא נשאר קמח בתוך המצה, כל שהיה בתוך תנור חם אינו מחמיץ, וכן מבואר במעשה רב (אות קפ"ג). וכן נהג להקל גם הגאון בעל חתם סופר, וכמו שהעיד בשו"ת הגאון רבי שמעון גרינפלד (חלק א סי' נ"ו).
אפשר כתב:מה שנכון נכון כתב:ביחו"ד א,כא כתוב כך:וכן הגאון רבי אליהו מוילנא הורה הלכה למעשה לבשל מצה בפסח, ולעשות ממנה כופתאות, כי אפילו אם נחוש שמא נשאר קמח בתוך המצה, כל שהיה בתוך תנור חם אינו מחמיץ, וכן מבואר במעשה רב (אות קפ"ג). וכן נהג להקל גם הגאון בעל חתם סופר, וכמו שהעיד בשו"ת הגאון רבי שמעון גרינפלד (חלק א סי' נ"ו).
מעניין, הא דקמח שנקלה בתנור אינו מחמיץ הוא לכו"ע, אבל שיהא מותר לאוכלו הוא דעת הרמב"ם, והב"י סי' תסא כתב דלא קשיא עליו מהך דפסחים לט ע"ב לא לימחי אינש בקימחא דאבישונא, כי זה נאמר רק בקלה חיטים ואח"כ טחנם, אבל קמח קלוי ודאי מותר.
אבל הנה הגר"א סי' תנט ס"ו כתב לא לימחי אינש בקימחא דאבישונא אפילו על קמח קלוי! היינו לדעתו אף דאינו מחמיץ מכ"מ אסרינן לאכול מחמת חשש דשמא לא נקלה יפה, וכמבואר שם בגמ'. וזה לכאו' בפירוש היפך דברי המעשה רב!
קראקובער כתב:במאמר של שרויה במצת מכונה, זה מוזר שלא מרגישים את זה בפה שחלק עדיין קמח בכלל.
"המכונות המעבדות אינם כ"כ חזקים כמו העיבוד ביד" פשוט לא נשמע הגיוני.
מותר לאכול מאכלים ותבשילין העשוים מקמח מצות ואין לחוש שמא נשאר מקום שלא נאפה יפה ובשיבא במים יחמיץ דאף שלא נאפה כל צרכו עכ"פ לא נרע מקליות שאינו מחמיץ.
ישראל אליהו כתב:נהר שלום כתב:על המאמר שרויה לא רק לחסידים
כבר התיר הגר''א לעשות כפותאות מקמח מצה מכיון שאפילו נחוש שנשאר קמח במצה, כל שהיה בחום התנור אינו מחמיץ [שו''ת מהרש''ג ח''א סימן נ''ו אות ב', והובא להלכה בשו''ת יחוה דעת]. ולכן שרויה רק לחסידים גם במצות מכונה.
האם כת"ר דחה את כל טענותיי?
[טרם שאתייחס למה שכתבת]
עושה חדשות כתב:יש"כ, מגוון ומעניין.
הערה על העימוד:
על מאמרו (המקיף והנפלא) של הרב איתמר לוי בגדר חפצא דאיסורא, מופיעה לחילופין הכותרת גדר הסיבת ליל פסח.
נהר שלום כתב:ישראל אליהו כתב:נהר שלום כתב:על המאמר שרויה לא רק לחסידים
כבר התיר הגר''א לעשות כפותאות מקמח מצה מכיון שאפילו נחוש שנשאר קמח במצה, כל שהיה בחום התנור אינו מחמיץ [שו''ת מהרש''ג ח''א סימן נ''ו אות ב', והובא להלכה בשו''ת יחוה דעת]. ולכן שרויה רק לחסידים גם במצות מכונה.
האם כת"ר דחה את כל טענותיי?
[טרם שאתייחס למה שכתבת]
זו תשובה לטענה הא'. לגבי הטענה הב', הטענה טענת שמא וכבר השיבו הפוסקים על טענה זו מקדמת דנא מכיון דלא מחזקינן איסורא.
קראקובער כתב:לפי המשנ"ב אתה צודק אבל למה זה נקרא להתעקש?המשנ"ב עושה סוג של פשרה אבל בדעת הגאון לא נראה שיש חילוק בכלל.
ישראל אליהו כתב:קראקובער כתב:במאמר של שרויה במצת מכונה, זה מוזר שלא מרגישים את זה בפה שחלק עדיין קמח בכלל.
"המכונות המעבדות אינם כ"כ חזקים כמו העיבוד ביד" פשוט לא נשמע הגיוני.
כמובן שהבצק עבר עיבוד מסויים, זה לא שאתה אמור לטעום גרגרי קמח.
ועינינו ראו שהבצק אינו מעובד לגוש אחד [כמו הבצק של מצות יד עם פינר]. הבצק ממש 'מתפורר'. ותוכל ללכת ולבדוק זאת בעצמך.
והמכונות המעבדות, ודאי שיש להם יותר כח יותר מאדם. כוונתי היתה שהתוצאה היא פחות מעיבוד אדם. והסיבה היא שהמכונה מועכת את הבצק בערך 6 פעמים בסה"כ. משא"כ פינר שמועך את הבצק פי 10 בערך. [אני מסכים שהניסוח לא מדוייק].
ישראל אליהו כתב:נהר שלום כתב:ישראל אליהו כתב:האם כת"ר דחה את כל טענותיי?
[טרם שאתייחס למה שכתבת]
זו תשובה לטענה הא'. לגבי הטענה הב', הטענה טענת שמא וכבר השיבו הפוסקים על טענה זו מקדמת דנא מכיון דלא מחזקינן איסורא.
הגר"א דיבר על מצה שלא אמור להיות בה קמח. ובזה אמר דאף אי נימא דיש קמח, יש להקל. ובמקרה כזה גם המשנ"ב מודה וכמ"ש בתנט ס"ק מד.
ואין זה ראיה כלל לנידון דידן שודאי שיש קמח. וכמ"ש בשעה"צ תנט ס"ק נט, ומשנ"ב תס"ג ס"ק ז. שהתבשיל אסור אף בהנאה.
[ואף להמתעקש לאפושי פלוגתא בין הגר"א למשנ"ב, מ"מ דעת המשנ"ב לאסור אף בהנאה, וא"כ דעתו לאסור מצות מכונה של זמנינו בשרויה]
ולגבי טענה ב', יש ודאי פירורים. לא שייך כאן 'לא מחזקינן איסורא'. [בד"ץ העדה"ח מנקים את המכונות בערך 15 דק'. וזה לא מספיק כלל למי שיודע. וודאי שיש פירורים].
מה שיש לדון, זה שבכל מצה ומצה אין ודאי פירורים. אולם אם לוקחים קמח מצה, א"כ אותם הפירורים שודאי שנמצאים באחת המצות, שבו והתערבו בכל שאר המצות הטחונות.
ישראל אליהו כתב:קראקובער כתב:במאמר של שרויה במצת מכונה, זה מוזר שלא מרגישים את זה בפה שחלק עדיין קמח בכלל.
"המכונות המעבדות אינם כ"כ חזקים כמו העיבוד ביד" פשוט לא נשמע הגיוני.
כמובן שהבצק עבר עיבוד מסויים, זה לא שאתה אמור לטעום גרגרי קמח.
ועינינו ראו שהבצק אינו מעובד לגוש אחד [כמו הבצק של מצות יד עם פינר]. הבצק ממש 'מתפורר'. ותוכל ללכת ולבדוק זאת בעצמך.
והמכונות המעבדות, ודאי שיש להם יותר כח יותר מאדם. כוונתי היתה שהתוצאה היא פחות מעיבוד אדם. והסיבה היא שהמכונה מועכת את הבצק בערך 6 פעמים בסה"כ. משא"כ פינר שמועך את הבצק פי 10 בערך. [אני מסכים שהניסוח לא מדוייק].
הרע במיעוטו כתב:
אין שום דמיון לרמת הבצק הנעשה בידיים- אולי יש סוגים נוספים וכו' זה התמונה שאני קיבלתי
פרי יהושע כתב:הערה קטנה על מה שכתב הרב יצחק מאיר יעבץ "בגדר הסיבה בליל הסדר" אות ב'.
רצה להוכיח יסודו שהסיבה כל הסעודה היא כדי להראות שעושה כן דרך חירות ולא משום המצוה גרידא, ממעשה דר"ע וכו' שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרים ביצ"מ כל אותו הלילה, והלא ראב"ע סובר שאין מצות אכילת מצה וסיפור אלא עד חצות, אלא שמ"מ עי"כ מראה דרך חירות ע"כ דבריו.
ויש להעיר של נא' שם כלל שהיו מסבין כל אותו הלילה, רק מספרין כל הלילה, ואדרבא בזמן הסיפור אין הדרך להסב כמש"כ השל"ה. ואולי עיקר כוונתו להוכיח מעצם מה שסיפרו כל הלילה שהוא עצמו מדרך בן חורין להאריך ולספר גם כשעבר זמן המצוה.
הרע במיעוטו כתב:אגב בצק של מצת כוסמין מעובד בקושי רב וכשעובר מהפינער לשולחן ממש נראה לעין שאינו נדבק.
ישראל אליהו כתב:הרע במיעוטו כתב:אגב בצק של מצת כוסמין מעובד בקושי רב וכשעובר מהפינער לשולחן ממש נראה לעין שאינו נדבק.
בצק כוסמין לא יכול להגיע לאחידות כשל חיטים.
וזה מה ששנינו במשנה "עד שתתגלגל בחיטים ותטמטם בשעורים", [וע"ש במפרשים לגבי שאר מינים].
כלומר טמטום בשעורים מגלה שכבר העיסה נלושה דיה.
משא"כ בעיסת חיטים שצריכה להיות 'מגולגלת' ואחידה.
אבןטובה כתב:עיין קובץ שיעורים קדושין אות קמג קמד לענין עדל"ת במצוה שהוא רשות
ועיין מענה אליהו לאדר"ת סי' לז
ובס' בציר אליעזר חקירה ה דרישה ה בנשים במעשהז"ג ל"א עדל"ת
ובס' ראש אריה ח"ב סי' יג כ' שדיבר בזה עם הג' הבית יצחק זצ"ל ע"ש
ובספרו חדוותא דשמעתתא סי' עה אות ג
ובחשבונות של מצוה מצוה שפו חקר בח"ע וחב"ח בעשה שהז"ג אי דחי הל"ת כיון דחצי עבדותו מצווה על הל"ת ולא על העשה ע,ש
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 204 אורחים