הודעהעל ידי ושא_נס » ד' אפריל 19, 2017 10:38 pm
הגה"מ כתב: "הרחק לא תרחיקו ללכת. ככלל, אין לומר שנפקד מקום הגר"א - ולא אף אחד אחר - עד שיתברר תחילה המקום שבו היו צריכים להיזכר ולא נזכרו שם. לדוגמא: אילו הביא הרחיד"א חידוד מבריק של הגר"א בעילום שם וכדו' היה אולי מקום לטעון שלא אמר הדבר בשם אמרו מחמת איזה סיבה מסויימת. כמובן שאף אחד לא הצביע על מקרה כזו".
לענ"ד כתבת דבריך בגלל הדוחק והפליאה הגדולה כיצד באמת החיד"א לא הזכיר הגר"א. אך לענ"ד אחר הקידה דבריך מעט דחוקים.
החיד"א בשם הגדולים כמעט ולא הזכיר חכמי זמנו (אשר היו חיים בזמנו) בערכים מיוחדים על שמם, אך אחר פטירתם יש וכתב ערך מיוחד עליהם. ודוגמת זה ממש עשה גבי הרב נודע ביהודה, שרק אחר פטירתו הזכירו בשה"ג. ובידי עוד דוגמה אחת לפחות, ובטוחני שבחיפושים ובדיקות אמצא דוגמאות נוספות. יש לשים לב שדברי החיד"א הנדפסים בשה"ג כיום מורכבים ממהדורות רבות שנדפסו בשנים שונות ויש לדקדק בזה ביותר כדי להכנס להלך הרוח ולראש של החיד"א, כדי להבין כל דבר לאשורו. וזה דבר מפורסם אצל המבינים והמעמיקים.
אין כמעט ספרים של הגר"א שנדפסו בחיי החיד"א כדי לומר שהחיד"א יכול היה להביא משם שמועות בהעלמת שם וכו'. והדבר מפליא: דוקא הבעש"ט שבחיי החיד"א לא נדפס ממנו אפילו ספר יחידי ידע החיד"א להביא ממנו שמועות (וכן מחסידים נוספים), ואילו מהגר"א שנדפסו ממנו כמה ספרים בחיי החיד"א לא ידע החיד"א להביא כלום? קצת מפליא לענ"ד. ואם החיד"א ידע שיש מחלוקת בין מנגדים לחסידים, ולא רצה לתפוס צד, כשם שהתעלם מהגר"א יכול היה להתעלם מהחסידים. ואין לתרץ שלא ידע כי ספרי התולדות הם ספרי חסידות. ופוק חזי לשונותיו על הבעש"ט "עיר וקדיש" וכיו"ב, לשונות מפליאים ומופלגים.
החיד"א כשרצה באמת ידע להעלים שמות של חכמים, וכבר חכמים אחרים טרחו לפצח למי כונתו בהעלמותיו, ויש לצדד מה הטעם של החיד"א בהסתרות.
לומר שספר שנות אליהו הנדפס בתקנ"ט לא הגיע לידי החיד"א, זו אפשרות, אך זו אפשרות דחוקה. החיד"א הכיר המון המון המון, וראה כל חייו כמויות אדירות, וכנראה היתה לו אספקת ספרים מסודרת גם ממדינות מזרח אירופה, כמו ספרי החסידות והקבלה שנדפסו בקארעץ ועוד. לא את כולם אך חלקם. שימו לב שספרי החסידות שהחיד"א מזכיר, דוגמת תולדות יעקב יוסף ובן פורת יוסף, נזכרים על ידו רק בספריו האחרונים, וברור לי שהוא רשמם גם ברשימתו האחרונה של שה"ג (משנת תקס"א) שלא באה לידינו.
אני די בטוח ששמעו של הגר"א נפוץ היה גם באיטליה, ובפרט על ידי עוברי אורח שבאו בה מאירופה המזרחית. צריך לבדוק ולחפש לעומק וללמוד בזה. לענ"ד זו די התממות לומר שהחיד"א "פשוט לא שמע על הגר"א". וטענה כזו במחילה גם קצת ממעטת בכבודו של הגר"א (ודאי שבעיני חסידיו), שכביכול שמעו יצא עוד בחייו בקצווי ארץ וים רחוקים (ואולי זו באמת טעות ובחייו היה מוכר רק בליטא ואירופה המזרחית? איני בקי בתולדות הגר"א. יבואו המבינים ויאירו עינים).
עוד כתב הגה"מ: "כמו כן, ברור שאילו ראה או שמע משהו שעניין אותו היה רואה לנכון לרשום אותו לעצמו במעגל טוב וכדו', ופשוט שלא היה נמנע מזה מפני שנקט עמדה מסויימת - כדרך שלא נמנע מלרשום לעצמו ענין "צעקת ריב"ה אחת".
לא כל דבר הוא כתב במעגל טוב. ואין ללמוד כלום ממה שלא כתב במעגל טוב על הגר"א. בפרט יש לצדד ולהעמיק ולבדוק את תאריכי כל מעגל טוב כדי להתחיל ולצדד בזה, ואין פנאי בידי.
עוד כתב הגה"מ: "מש"כ חכ"א למעלה לשער שאולי התנגד הרחיד"א לקבלת הגר"א, כבר כ"כ ביחס לרמח"ל במאמר בישורון שציינתי למעלה, אבל אין לזה שחר ביחס להגר"א שכידוע חוץ מבני חוגו המצומצם לא ידעו כלום על שיטתו המיוחדת בקבלה ודבזל"מ".
איני בקי בתחום זה כ"כ, אך ידוע כי הגר"א עשרות שנים עסק בעיקר בקבלה, ובכלל לא מן הנמנע שידיעה זו הגיעה להחיד"א. אין שום הכרח שלא. ואדרבה אולי החיד"א התעניין אצל עוברי אורח מאירופה, בפרט תלמידי חכמים שבהם, אודות הגר"א, ועל פי דבריהם החליט להתעלם ממנו? דבריי אלו אינם חלוטים ולא יצאו מכלל השערה. וא"ש את"מ.
לסיכום: סנגוריה נאה כתב הגה"מ שהחיד"א לא הכיר את הגר"א. יתכן וזה אמת. מעניין הדבר שהקב"ה גילגל כאן, שהחיד"א לא הכיר את הגר"א, ומאידך גיסא הכיר את הבעש"ט ותלמידיו, והביא מספריהם כמה וכמה פעמים. וכל זה אני כותב רק מאהבת אמת ובלא חלילה להטיל פגם באף אחד מכל הקדושים הנזכרים כאן אשר עפר אנו תחת כפות רגליהם.
***
עמקן, טעית בדבריי. בענין שנת תר"ם. אין מה להתפס לשנה זו. סתם תפסתי אותה, ותפסתי אותה רק גבי מסכת אבות ומסכתות קטנות (שקלאוו תקס"ד), כי בשנת תרמ"ג נדפסו הגהות הגר"א למסכתות קטנות בש"ס ווילנא, ומשם עשו בו שימוש כולם בין ספרדים ובין אשכנזים. האמת שכבר בדפוס זיטאמיר תרי"ט יש שימוש בהגר"א על אדר"נ, ויסודו בדפוס קאפוסט. אך איני זוכר ספרדים שהשתמשו בדפוס קאפוסט ובדפוס זיטאמיר וגם לא בדפוס ווארשא, אלא רק בווילנא תרמ"ג (השלישי).
אין ספק שספרדים הזכירו הגר"א הרבה קודם, ואם החבי"ף מזכירו זה מובן מאליו, שהרי הוא נפטר בתרכ"ח. ואין שום צורך להרחיב בזה. וברור לי שיש שמזכירים מהספרדים את הגר"א הרבה קודם. השאלה מי הראשונים! ומאיזה ספרים שלו. ואם מביאים ממנו שמועות על פה, וזה יכול לשפוך אור גם גבי החיד"א.
***
דרומי. אי אפשר לומר ש"עיקר שמעו של הבעש"ט היה באזור המצומצם של מעזיבוז והסמוכות לה ולאו דוקא ששמו נפוץ במקומות הרחוקים"? איני יודע.
***
החכם בתבונה, אחר הקידה ובקשת המחילה ממעכ"ת לא בתבונה תדבר, וחלילה לא באתי להטיל זלזול או פגם באף אחד מגדולי ישראל, אשר אין ספק כי עפר ואפר אני תחת כפות רגליהם. ואדרבה, אין לך מושג כמה טרחתי הן על תורת החיד"א זצ"ל והן על תורת הגר"א זצ"ל, ודברי שניהם בס"ד יחנו עם מאות על מאות של הערות נחמדות על גליון הספר אצלי, וכל מה שנכתב כאן הוא רק כסניף לדברי הקודמים ולשם שמים גמור לברר האמת לאמיתה.
ואם מישהו מחכמי הפורום כאן חושב כי חלילה יש בדברי זלזול בגדולי ישראל מנוחתם עדן, אבקש מהמנהלים למחוק כל הודעותיי באשכול זה.