עוד יהודי כתב:שם שם- זה שני מילים שחוץ מצורתם אין שום קשר ביניהם. משא"כ העד העד שזה אותו שורש וכן הלאה.
מה פירוש "חוץ מצורתם אין שום קשר ביניהם"? זה בערך כמו להגיד, שחוץ מהקשר הביולוגי שבין הרמב"ם לבין אביו, אין שום קשר ביניהם...
הרי כל החידוש כאן, הוא על מילים שכפולות
בצורתן: ככה זה בדיוק גם עם המילים "דרש דרש", שאינן זהות בהגייתן, אבל כן זהות
בצורתן.
מאידך: השורש - אינו ממין העניין, כי אילו היה השורש קובע, אז גם "השב תשיבם" זה מאותו שורש, וגם "זכור תזכור", "פקוד פקדתי", וכיו"ב. אלא בע"כ, שהעיקר הוא הצורה, ולא השורש.
ואם תאמר דבעינן תרתי, צורה ושורש, אז על זה יומלץ: "תרתי למה לי?". הרי לא זו בלבד, דלאו כולי עלמא ידעי דקדוק לזהות שורשי מילים (למשל לזהות את השורש של "הודו" ל-ד', או של: ביום "תת" ד'), ולא זו בלבד שצירוף של שני קריטריונים (צורה ושורש) - במקום קריטריון יחיד - סתם מסבך את החידוש, אלא זה גם מעלה את התהייה, שאם כבר לא מסתפקים בקריטריון יחיד (צורה) ומוסיפים עוד קריטריון (שורש), אז למה לא להגדיר לפי הצירוף של צורה והגייה (למשל "איש איש") במקום לפי הצירוף של צורה ושורש (למשל "העד העד"). מה שאין כן אם מה שקובע הוא הצורה בלבד, אז לא רק שזה מפשט את החידוש - כי הקריטריון יחיד, אלא אף זו, שהקריטריון כאן הוא מאד ברור, ולא מצריך ידיעת דקדוק: די להסתכל בתוך ספר תורה כשר, ולראות שתי מילים זהות (זהות בספר תורה). אבל להתחיל להתעסק עם שורשים, כשדרך המלך סלולה לפנינו ללכת רק לפי הצורה בספר תורה, זה נראה סתם הסתבכות מלאכותית ומיותרת.
עוד יהודי כתב:והוא עשה הכל בלי מחשב כמובן.
גם הרב צוקרמנדל הי"ד (נספה בשואה) עשה הכול בלי מחשב, אבל הוא גילה את כל ה-91 שהתגלו ע"י המחשב, ולא הסתפק ב-89.