משה נטע כתב:אולי כדאי קודם לברר על מה הולך 'סופה להתקיים' - על הצדדים במחלוקת או על המחלוקת עצמה.
כמדומני שמדברים מזה בכמה מקומות.
עמקן כתב:מחל' ר' יעקב עמדין ור' יונתן אייבשיץ, שמקובל היום ששניהם היו צדיקים גמורים, והם אפילו קבורים אחד ליד השני.
מחל' סביב תנועת המוסר.
עמקן כתב:מחל' ר' יעקב עמדין ור' יונתן אייבשיץ, שמקובל היום ששניהם היו צדיקים גמורים, והם אפילו קבורים אחד ליד השני.
מחלוקת פירושה חלוקה, שנחלקו לשתי קבוצות, וזהו גם הפירוש בימינו.איתן כתב:ראיתי כאלו שפירשו ש"מחלוקת" במשנה דידן אין משמעותה כמו של המילה בימינו. אלא פירוש המילה כמו "קבוצה" במובן הזה המילה מופיעה כמה פעמים בחז"ל.
ישנו כתב:מחלוקת פירושה חלוקה, שנחלקו לשתי קבוצות, וזהו גם הפירוש בימינו.איתן כתב:ראיתי כאלו שפירשו ש"מחלוקת" במשנה דידן אין משמעותה כמו של המילה בימינו. אלא פירוש המילה כמו "קבוצה" במובן הזה המילה מופיעה כמה פעמים בחז"ל.
אמר רבי ינאי: שלש מחלוקות בדבר: תנא קמא סבר: רגל המותרת - אינה אוסרת, רגל האסורה - אוסרת. רבי עקיבא סבר: אפילו רגל המותרת אוסרת. ורבנן בתראי סברי: כשם שרגל מותרת אינה אוסרת - כך רגל האסורה אינה אוסרת.
אמר רבי אבא בר רב אדא אמר רבי יצחק: פעם אחת שכחו ולא הביאו איזמל מערב שבת, והביאוהו בשבת [דרך גגות ודרך חצירות]שלא ברצון רבי אליעזר. מתקיף לה רב יוסף: שלא ברצון רבי אליעזר? אדרבה, רבי אליעזר הוא דשרי! וכי תימא שלא ברצון רבי אליעזר - דשרי אפילו ברשות הרבים, אלא ברצון רבנן - דאסרו דרך רשות הרבים, ושרו דרך גגות דרך חצירות וקרפיפות. ומי שרי? והתניא: כשם שאין מביאין אותו דרך רשות הרבים - כך אין מביאין אותו לא דרך גגות ולא דרך קרפיפות ולא דרך חצירות. אלא אמר רב אשי: שלא ברצון רבי אליעזר ומחלוקתו, אלא ברצון רבי שמעון. דתנן, רבי שמעון אומר: אחד גגות ואחד קרפיפות ואחד חצירות - כולן רשות אחד הן לכלים ששבתו בתוכן, ולא לכלים ששבתו בתוך הבית.
איש גלילי כתב:כתוספת ביאור לדברי הרב איתן - 'מחלוקת' דומה למה שאנו קוראים היום 'מחלקה' או אפי' 'מפלגה'.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 272 אורחים