כמו כן יש למכור את החמץ הבלוע בכלים (ולא את הכלים עצמם, כי אז תצטרך להטביל אותם אחרי פסח).
והמנהג להזכיר במכירת חמץ, חמץ שלא ידוע עליו, כגון אם יש משהו חמץ בבית ששכחת ממנו.
לגבי חמץ הבלוע בכלים מה הענין למכור א' זה פחות מכזית ואין בכלי אחד כדי לצרף, ב' זה כבר נותן טעם לפגם על פי רוב.
ולגבי חמץ לא ידוע מסתמא המכירה לא חלה כלל [אם מצאת חמץ לא ידוע בבית באמצע פסח יהיה אסור לשרוף לפי סברתך], ועיין עוד ביאוה"ל בסי' תמ"ח סעי' ג' ד"ה דבר המועט שמביא שבדיעבד אם אמר כל שיש בו חשש חמץ
ועבר עליו הפסח מצדדים האחרו' להקל,ע"כ. ומבואר דבלא זה לא ועכ"פ אותו אדם אם מצא חמץ בפסח יהיה בבעיה עצומה של חשש גזל עכו"ם שאסור לחשש איסור חמץ.