אבןטובה כתב:צ"ע מבבא בתרא ד. גם במדעך מלך אל תקלל כי עוף השמים יוליך את הקול וכו'
ונ"ל כי המהרי"ט בס' צפנת פענח מקשה זאת ואולי מיישבו ג"כ ואינו תחת ידי
פרשת שמות - דרוש ראשון
וכבר אמרו בפרק במה מדליקין (שבת לג, ב), "כשהיה יושב רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ויתיב רבי יהודה בן גרים גבייהו. פתח רבי יהודה ואמר, כמה נאים מעשיהן של אומה זו, תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. רבי יוסי שתק. נענה רבי שמעון בן יוחאי ואמר, כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן - תקנו שווקים להושיב בהם זונות, מרחצאות לעדן בהם עצמן, גשרים ליטול בהם מכס". והדבר קשה, מי הזקיקו לרבי שמעון לדבר דברים אשר אין בהם חפץ ולסכן עצמו, והלא אמרו בעובדא דבבא בן בוטא (בבא בתרא ד, ב), מי גרע מעשיר, והכתיב (קהלת י, כ) ובחדרי משכבך אל תקלל, והוא עצמו דרש, "אל תתגרו בם וגו' (דברים ב, ה) - אם בזמן שהם מתייראים ממנו אמרה תורה אל תתגרו בם, מכאן אזהרה שלא להתגרות עם בני עשו":
אלא שרבי שמעון קנאת ה' קנא, שזו היא טענת הקדוש ברוך הוא עם האומות ודא היא תברתהון, שאמרו בפרק קמא דעבודה זרה (ב, א), "כל הגוים נקבצו כולם ויאספו לאומים מי בהם יגיד זאת (וגו') וראשונות ישמיעונו (ישעיה מג, ט) - והם אומרים תקננו גשרים, תקננו שווקים, הרבה מרחצאות עשינו, הרבה כסף וזהב הרבינו, וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה, אמר להם הקדוש ברוך הוא תקנתם שווקים להושיב בהם זונות, גשרים ליטול מכס". וכפי דבריו של רבי יהודה נתבטלו טענות שאומר הקב"ה להם ותשובותיהם נשאר מעל, לכך הוזקק להשיב שאין הדברים כן, ואף רבי יהודה אמרה ולאו אדעתיה. ויהודה בן גרים אדם גדול היה בתורה ולא סיפר דברים כאומר דרך לשון הרע, כמו שכתבו התוספות (שבת לג, ב שם, ד"ה הלך), אלא דרך מדרשו אמרו, אלא שסיפר בפני אנשים שאינם מהוגנים ונשמעו למלכות:
ועל זה אמר על כל המעשים הנראים להם פועל טוב, לא לרצון יחשב להם ואפילו כשכר עושי מצוה שלא לשמה - ששכרם למטה מן השמים, בגודל רשעם אשר עשו עם ישראל, "תרדוף באף ותשמידם מתחת שמי ה'":