פלגינן כתב:בעניין התוכן איני מבין וצריך עוד לעיין. נראה מרשים מאוד. חילך לאורייתא!
מספר הערות, לבינתיים:
1. באופן כללי - העימוד צפוף מדיי. גופנים מורכבים נאים לכותרות, אך לא לטקסט רציף כמו זה של ההערות. עדיף גופן פשוט ואוורירי יותר.
2. תבטל את מספרי ההערות, תחתם תוסיף ד"ה מודגש לכל פסקה.
3. את חלקי הפרד"ס תפצל ל-4 קוביות טקסט, אמנם השקעה בעימוד רב-טקסט, אך לענ"ד אין לזה טעם בצורה זו [אגב, בדורנו כבר נהוג לבדל טקסטים מסוגים שונים על ידי צביעה בגוונים שונים...]. בפיצול, תייחד כותרת וגופן שונים לכל חלק. כך גם תחסוך את סיום השורה הריק שבכל סוף פסקה. הד"ה המודגש יבדל בין קטעים שונים באותה קטגוריה.
4. בכותרות צד - בטל ניקוד ומחק נקודתיים.
5. אם הטקסט עובר עריכה, כדאי להשקיע יותר בהגהתו [לא עיינתי כראוי, אך במקרה פתחתי ב, יא - "משני סיבות" וכיו"ב].
בהצלחה!
שים-שלום כתב:פלגינן כתב:בעניין התוכן איני מבין וצריך עוד לעיין. נראה מרשים מאוד. חילך לאורייתא!
מספר הערות, לבינתיים:
1. באופן כללי - העימוד צפוף מדיי. גופנים מורכבים נאים לכותרות, אך לא לטקסט רציף כמו זה של ההערות. עדיף גופן פשוט ואוורירי יותר.
2. תבטל את מספרי ההערות, תחתם תוסיף ד"ה מודגש לכל פסקה.
3. את חלקי הפרד"ס תפצל ל-4 קוביות טקסט, אמנם השקעה בעימוד רב-טקסט, אך לענ"ד אין לזה טעם בצורה זו [אגב, בדורנו כבר נהוג לבדל טקסטים מסוגים שונים על ידי צביעה בגוונים שונים...]. בפיצול, תייחד כותרת וגופן שונים לכל חלק. כך גם תחסוך את סיום השורה הריק שבכל סוף פסקה. הד"ה המודגש יבדל בין קטעים שונים באותה קטגוריה.
4. בכותרות צד - בטל ניקוד ומחק נקודתיים.
5. אם הטקסט עובר עריכה, כדאי להשקיע יותר בהגהתו [לא עיינתי כראוי, אך במקרה פתחתי ב, יא - "משני סיבות" וכיו"ב].
בהצלחה!
תודה רבה!
רק לגבי עימוד ה'רב טקסט', מה שמפריע לי שהפשטות שיש בהגשה כזו תעלם, וממילא תמתג את הביאור לאנשים למדנים יותר. אני טועה?
אוצר החכמה כתב:הרעיון והתוכן נראים יפים ומוצלחים
בקשר להערה 3 ן. אני לא יודע למה התכוון בדיוק אבל לענ"ד אין צורך לעמד עימוד מורכב (שני טורים עם התרחבויות וכדומה) אבל כל קבוצה (מפרדס) באותו עמוד צריכה להיות מרוכזת.
לי מפריע התערבות הפירוש בתוך טקסט המקרא, גם כשעושים את זה בדברי חז"ל יש לי קצת הסתייגות אבל במקרא זה נראה לי ממש לא נכון.
איש גלילי כתב:נראה יפה מאד, אין לי מה להעיר בעניני העימוד והעריכה אין לי מה להוסיף על הערותיו הנפלאות של הרב פלגינן. אבל בענין התוכן צדה את עיני בינתים הערה קטנה, למה לא הבאת את דברי רש"י (ע"פ הגמ') שזה היה בימי אבצן שהוא בועז (לשיטה זאת זה ודאי מאוחר בהרבה מימי אהוד שמגר ברק ודבורה).
ולגבי הערת הרב אוצה"ח, אם זה מודפס בצורה כזאת בלבד אני מסכים עם דבריו. אבל אם זה מודפס בטור נפרד, מלבד הבאת המקרא בעצמו בנפרד (שמהשוואת הרב אוצה"ח לגמרא, נראה שהתכון אף באופן זה), אינני רואה מהו חידוש גדול יותר מכל הפירושים הקדמונים. רק בגלל שיש יותר מילים של הפסוק בפנים?
שים-שלום כתב:אוצר החכמה כתב:הרעיון והתוכן נראים יפים ומוצלחים
בקשר להערה 3 ן. אני לא יודע למה התכוון בדיוק אבל לענ"ד אין צורך לעמד עימוד מורכב (שני טורים עם התרחבויות וכדומה) אבל כל קבוצה (מפרדס) באותו עמוד צריכה להיות מרוכזת.
לי מפריע התערבות הפירוש בתוך טקסט המקרא, גם כשעושים את זה בדברי חז"ל יש לי קצת הסתייגות אבל במקרא זה נראה לי ממש לא נכון.
תודה רבה!
א. מה הכוונה מרוכזת לא כ"כ הבנתי?
ב. לענ"ד אכן בדברי חז"ל לפעמים זה יותר בעייתי משום שלביאור יש ממש נפק"מ הלכתית, אך כאן מה הבעיה? בפרט שהביאור לא יוצא מפשוטו של מקרא, אלו השלמות מילים וביאורי לשון שיקלו על הקורא להבין את המקרא ואת הניואנסים הקטנים בלי לדלג מחמת חוסר הבנה. אשמח להבין את הבעייתיות אליה כת"ר מתכוון
אוצר החכמה כתב:ב. הבעייה כאן היא לא האפשרות של טעות אלא שזה לא יפה לשלב דברים שלך בתוך המקרא. ואע"פ ששינית את הפונט זה לא מספיק. בדרך כלל עשו הפוך. לדוגמה קהתי ושוטנשטיין וחברותא ודומיהם. השאירו את הטקסט המקורי (משנה גמרא) כצורתו ושילבו אותו שוב בתוך הפירוש. אבל לא יצרו מצב שאין טקסט מקורי לבדו. אני חושב שידידי הרב שדמי בילקוט שהוציא עשה כמו שאתה עשית ולזה התייחסתי במש"כ על חז"ל. וכאמור נראה לי שבמקרא זה לא מתקבל.
אוצר החכמה כתב:הרב איש גלילי. אני לא הבנתי מה כוונתך בקטע האחרון. (כלומר ממש לא הבנתי מה אתה מתכוון לומר)
אוצר החכמה כתב:לדוגמה קהתי ושוטנשטיין וחברותא ודומיהם. השאירו את הטקסט המקורי (משנה גמרא) כצורתו ושילבו אותו שוב בתוך הפירוש. אבל לא יצרו מצב שאין טקסט מקורי לבדו. אני חושב שידידי הרב שדמי בילקוט שהוציא עשה כמו שאתה עשית ולזה התייחסתי במש"כ על חז"ל. וכאמור נראה לי שבמקרא זה לא מתקבל.
לייטנר כתב:קשה לי מאוד עם חוסר המתודה השיטתית בליקוט הפירושים[/size]
שים-שלום כתב:מודה לשניכם!
אכן פירוש זה ראוי לו לבוא תחת כותרת פשט.
אולי אחסוך לעצמי את ההגשה להגהה בזכות הערותיכם המצויינות! :)
לא כל כך הבנתי את כוונת כבודולייטנר כתב:קשה לי מאוד עם חוסר המתודה השיטתית בליקוט הפירושים[/size]
תזכו למצוות
לייטנר כתב:שים-שלום כתב:מודה לשניכם!
אכן פירוש זה ראוי לו לבוא תחת כותרת פשט.
אולי אחסוך לעצמי את ההגשה להגהה בזכות הערותיכם המצויינות! :)
לא כל כך הבנתי את כוונת כבודולייטנר כתב:קשה לי מאוד עם חוסר המתודה השיטתית בליקוט הפירושים[/size]
תזכו למצוות
לצורך העניין, אדם שיבחר ללמוד את מגילת רות עם ראב"ע, הוא ילמד את כל המגילה בהנחה שרות התגיירה (ולכן דיני ייבום חלים עליה עם כל המשמעות שיש לכך במגילה). ובאותו אופן גם אם יבחר ללמוד את המגילה עם רש"י.
להביא חידוש ממאן דהו, להוסיף קצת רש"י מעורבב היטב עם מלבי"ם ולפזר מעל פירורי מדרשים, זה יותר בכיוון של מתכון לעוגת גבינה לשבועות.
נ.ב. תיקנתי את הודעתי לעיל. אמש כתבתי בטעות שהווארט על בועז שהיה גדול הדור ושמר בגורן מפני הפריצות אינו יכול להיות דרש, כשכוונתי היתה לומר שאינו יכול להיות אלא דרש או במילים אחרות: הוא אינו יכול להיות פשט.
אוצר החכמה כתב:אולי תעשה עימוד לדוגמה בסגנון דמוי קהתי.
למעלה המקרא כצורתו
מיד מתחת לזה שוב המקרא עם פירושיך. שם אין צורך בטעמים, ובפונט קטן יותר וגם ההבדל בפונט בין המקרא לפירוש צריך להתבטא רק בצורה ולא בגודל למשל bold ולא bold.
ולמטה מזה המשך פירושיך.
ותוכל לראות ואולי להראות לנו איך זה מתקבל.
אוצר החכמה כתב:ב. אם זה מה שאתה רוצה ויש לך אפשרות למה לא תעשה כמו יסוד מלכות. רק כמובן אל תיפול בפח שהם נפלו שביארו כל מילה וברוב המקרים המילה הכתובה למעלה הרבה יותר מובנת והפירוש למטה מיותר אלא תפרש בדרך שפירשת כלומר רק במקום שיש קושי. זה יחייב אותך לפתרון קצת יצירתי כי אתה לא מפרש כל מילה ומילה שאתה מפרש אתה כותב עליה כמה מילים אבל אפשר לנסות.
לגבי הרישא לכאו' ציינתי את מחלוקתם בזה בהערות שוליים, נראה לענ"ד שהביאור המשולב מציג פירוש שאמנם משולב מכמה פרשנים, אך מציג שיטה די ברורה ואחידה (ע"י הצבת השנוי במחלוקת בהערות שוליים). אני טועה?
אוצר החכמה כתב:אם זה מה שאתה רוצה ויש לך אפשרות למה לא תעשה כמו יסוד מלכות. רק כמובן אל תיפול בפח שהם נפלו שביארו כל מילה וברוב המקרים המילה הכתובה למעלה הרבה יותר מובנת והפירוש למטה מיותר אלא תפרש בדרך שפירשת כלומר רק במקום שיש קושי. זה יחייב אותך לפתרון קצת יצירתי כי אתה לא מפרש כל מילה ומילה שאתה מפרש אתה כותב עליה כמה מילים אבל אפשר לנסות.
פלגינן כתב: ההערה שנזכרה שלא לשלב מלות ביאור בגוף הטקסט מתעצמת שבעתיים כשמחדירים ביאורים שאינם פשוטו של מקרא.
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 44 אורחים