אלף נכנסים להוראה ואחד יוצא לתלמוד- ישיבות בהונגריה

[קראקובער]

האם בהונגריא הלכו לישיבות גם אלו שלא חשבו לעשות היתר הוראה?

[ידידיה]

על איזו תקופה נסובה שאלת מר?
ובהתאם לתשובה יש לברר מהם הגבולות הגאוגרפים שבכלל שאלתו.

[פלגינן]

האם בהונגריא הלכו לישיבות גם אלו שלא חשבו לעשות היתר הוראה?

[קראקובער]

ידידיה-- לתקופה של לפני מלחמת העולם הראשונה, "הונגריה" מה שמורגל בפי העם.

פלגינן- יישר כח, מעניין הקטע על לימוד אומנות.

[א' זעירא]

עוד נקודה קטנה:
השלטונות ההונגריים לא הרשו למנות רב אלא אם כן היה לו כתב הכשרה מהישיבה בפרשבורג. ולכן כל מי שרצה להיות רב היה הולך מלכתחילה ללמוד רק בישיבת פרשבורג, או שלאחר שמלאו כרסם בישיבות נסעו ללמוד שנה או שתים בפרשבורג כדי לקבל תעודת רב מהישיבה. בחורי יתר הישיבות ידעו מלכתחילה שלא יוכלו להבחר כרבני ערים בהונגריה.

[תולדות]

נסיונות בדרוש היו גם בישיבת וולוזין, להלן ציטוט מספר ר' משה שמואל ודורו, פרק ישיבת ולוז'ין בשנות גדולתה,
"בין האברכים היו רבים, שניסו לדרוש לפרקים בבית המדרש, לראות עד כמה כוחם גדול בדרוש, כי גם בימים ההם היתה נחוצה דרשנות להשגת רבנות. שני אברכים הצטיינו אז בכוחם הדרושי, ונתפרסמו אחר כך לדרשנים גדולים... .... הם היו דורשים בחג הפסח.... דרשותיהם עשו רשום גדול על השומעים... ... אחד מן האברכים, אלכסנדר זיסקינד מפינסק, שהיה רבי אז, ניסה אף הוא את כוחו בדרוש, ולא הצליח. הוא היה טיפוס משונה, בעל שמות כפולים ומשולשים, והיה בוחר לדרוש דווקא בשבת, שבה הסידרות כפולות. במודעה על דרשתו היה כתוב בזה הלשון:
בש"ק פרשת ויקהל פקודי, ידרוש ר' אלכסנדר יעקב זיסקינד, ב"ר אפרים גרשון כץ קאלאדנא מפינסק קרלין. נוסח זה של הדברים נתן חומר רב לליצני הדור להתלוצץ".