מכות דף ב: רש"י ד"ה משום דהצדיקו את הצדיק כו' - בתמיה אי והצדיקו והרשיעו בדיינין קאמר וצדיק ורשע בבעלי דינין למה לי והצדיקו צדיק כו' ליכתוב כי יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל המשפט ושפטום והיה אם בן הכות למה הוזכרה כאן צדקת צדיק "וכי כל מקום שהצדיקו ב"ד את הזכאי וחייבו את החייב יש מלקות" דאתא קרא למיתלי מלקות בוהצדיקו והרשיעו אלא על כרחך בעדים משתעי עדים שקרים שהרשיעו צדיק ובאו אחרים והזימום והצדיקו את הנדון שהוא צדיק והרשיעו את העדים הרשעים והיה אם בן הכות את הרשע "אם הזמה זו בת מלקות" היא שאינו יכול לקיים בה דין הזמה גמורה כגון בעדי בן גרושה או גלות והפילו השופט והכהו
לכאורה קשה, שמתחילה כתב רש"י שאי אפשר לומר שוהצדיקו קאי על דיינים ובעלי דין משום "וכי כל מקום שהצדיקו ב"ד את הזכאי" כו' ולבסוף כתב "אם הזמה זו בת מלקות היא" ולכאורה גם על פירוש זה קשה וכי כל מקום שיש הזמה יש מלקות וכמו שהקשה רש"י לעיל וצ"ע
ועוד קשה מהיכ"ת שכוונת הקרא שב"כל מקום" יש מלקות, הרי לשון הפסוק "אם" בן הכות הרשע, וצ"ע בכל זה