אנושי כתב:כתב מרן ז''ל בזה''ל "לעשות אמצעים שלא תתעבר כגון... כפי שיש טבלאות המונעים את העיבור כ''ז הוא איסור חמור אף למי שקיים פו''ר ולא הותר אלא במקום סכנה וכו'" עכ''ד
ואני לא מבין מדוע זה איסור חמור הרי הוז''ל ליכא הכא שהרי במקום סכנה התרנו ואילו הי''ז הוז''ל היינו אומרים לו לפרוש וע''כ שאי''ז איסור בעצם אז א"כ איך זה הפך לידי איסור חמור
הוה אמינא כתב:איסור השחתה.
הוא כותב בפירוש שזה הותר רק במקום סכנה, כלומר שבלא מקום סכנה לא הותר, ואם לא הותר ה"ז השחתה שהיא איסור חמור.
לא הבנתי מה לר מובן.
הוה אמינא כתב:איסור השחתה.
הוא כותב בפירוש שזה הותר רק במקום סכנה, כלומר שבלא מקום סכנה לא הותר, ואם לא הותר ה"ז השחתה שהיא איסור חמור.
לא הבנתי מה לר מובן.
קו ירוק כתב:בעוד שבדברי הסטייפלער לא נזכר לכאו' שזו השחתה, אף שכתב שהוא איסור חמור (ואולי כן כוונתו להשחתה),
אבל ר' יוד'ל שפירא כותב להדיא שזהו חשש השחתה (בלינק שהפנה הרב משנ"נ).
ולכאו' כיון דהשחתה היא איסור דאורייתא, איך נתירה במקום סכנה (ואף לא ציינו פיקוח נפש), ומדוע שלא יהיה מחויב לפרוש.
אוצר החכמה כתב:כמו שכתבתי פשוט לא מובן מה ההבדל בין מי שלוקחת כדורים לבין אשה מעוברת או זקנה או עקרה לעניין השחתה.
אוצר החכמה כתב:כיוון שמדובר כאן בנושא של השחתת זרע שקשור לראיית קרי נזכרתי בשאלה. רש"י מסביר שיעקב אבינו קרא לראובן ראשית אוני משום שלא ראה קרי מימיו. אבל הפסוק בתהלים אומר על בכורי מצרים ראשית אונים באהלי חם.
עולה מן הארץ כתב:אז הנה לך תירוץ קדום יותר מתירוצו של עקביה
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0029
עקביה כתב:קו ירוק כתב:בעוד שבדברי הסטייפלער לא נזכר לכאו' שזו השחתה, אף שכתב שהוא איסור חמור (ואולי כן כוונתו להשחתה),
אבל ר' יוד'ל שפירא כותב להדיא שזהו חשש השחתה (בלינק שהפנה הרב משנ"נ).
ולכאו' כיון דהשחתה היא איסור דאורייתא, איך נתירה במקום סכנה (ואף לא ציינו פיקוח נפש), ומדוע שלא יהיה מחויב לפרוש.
א. ר' יוד'ל שפירא לא כותב חשש השחתה אלא על נרות (שיש בהם חומר קוטל זרע), לא על כדורים. (וגם בנרות צ"ע אם אכן יש חשש כזה).
ב. בכל מקרה לא מדובר כאן באיסור דאורייתא אלא דרבנן.
קו ירוק כתב:אבל שאלת הרב אנושי פותח האשכול ניצבה וגם קיימא, ולא קבלה מענה בתגובות שלאחריה. אילו זה אסור מדרבנן מצד גרמא של השחתה, איך נתיר במקום סכנת עיבור,
הרי הסכנה היא בעיבור לא בפרישה, וא"כ שיפרשו ולא תהיה סכנה. ע"כ שא"ז איסור בעצם אלא מגונה או לא ראוי. וא"כ מי יימר מהו שעת דחק, ולכאו' כ"א לפי ענינו.
בפשוטו זה שאלה כבדת משקל מהפורום, וראויה לחכמי הדור, אבל השאלה ניצבה.
קו ירוק כתב:א. צודק רב עקביה, שאיסור תורה זה במעשה בידים ולא בגרמא.
ב. אבל שאלת הרב אנושי פותח האשכול ניצבה וגם קיימא, ולא קבלה מענה בתגובות שלאחריה. אילו זה אסור מדרבנן מצד גרמא של השחתה, איך נתיר במקום סכנת עיבור,
הרי הסכנה היא בעיבור לא בפרישה, וא"כ שיפרשו ולא תהיה סכנה. ע"כ שא"ז איסור בעצם אלא מגונה או לא ראוי. וא"כ מי יימר מהו שעת דחק, ולכאו' כ"א לפי ענינו.
ישנו כתב:קו ירוק כתב:אבל שאלת הרב אנושי פותח האשכול ניצבה וגם קיימא, ולא קבלה מענה בתגובות שלאחריה. אילו זה אסור מדרבנן מצד גרמא של השחתה, איך נתיר במקום סכנת עיבור,
הרי הסכנה היא בעיבור לא בפרישה, וא"כ שיפרשו ולא תהיה סכנה. ע"כ שא"ז איסור בעצם אלא מגונה או לא ראוי. וא"כ מי יימר מהו שעת דחק, ולכאו' כ"א לפי ענינו.
בפשוטו זה שאלה כבדת משקל מהפורום, וראויה לחכמי הדור, אבל השאלה ניצבה.
כפי שכבר כתבתי לעיל השאלה הזו מוטעית, שהרי ג' נשים משמשות במוך לרוב הראשונים בשאר נשים זה השחתת זרע גמורה, ועכ"ז ג' נשים משמשות במוך ואינן צריכות לפרוש, ש"מ דהא גופא שא"א באופ"א משווי ליה דרך העולם ואי"ז השחתה.
אוצר החכמה כתב:כיוון שמדובר כאן בנושא של השחתת זרע שקשור לראיית קרי נזכרתי בשאלה. רש"י מסביר שיעקב אבינו קרא לראובן ראשית אוני משום שלא ראה קרי מימיו. אבל הפסוק בתהלים אומר על בכורי מצרים ראשית אונים באהלי חם.
הגרח כתב:[url][/url]לגופם של דברים היום המוצי"ם מקילים מאד לכל אשה שחוששת לעצביה ולשמחת חייה בפרט במקרים שיש כבר בן ובת .. וכבר סח לי רב חשוב שהיום הדור חלש .....וזו ההוראה....מגבוה....
אנושי כתב:ישנו כתב:קו ירוק כתב:אבל שאלת הרב אנושי פותח האשכול ניצבה וגם קיימא, ולא קבלה מענה בתגובות שלאחריה. אילו זה אסור מדרבנן מצד גרמא של השחתה, איך נתיר במקום סכנת עיבור,
הרי הסכנה היא בעיבור לא בפרישה, וא"כ שיפרשו ולא תהיה סכנה. ע"כ שא"ז איסור בעצם אלא מגונה או לא ראוי. וא"כ מי יימר מהו שעת דחק, ולכאו' כ"א לפי ענינו.
בפשוטו זה שאלה כבדת משקל מהפורום, וראויה לחכמי הדור, אבל השאלה ניצבה.
כפי שכבר כתבתי לעיל השאלה הזו מוטעית, שהרי ג' נשים משמשות במוך לרוב הראשונים בשאר נשים זה השחתת זרע גמורה, ועכ"ז ג' נשים משמשות במוך ואינן צריכות לפרוש, ש"מ דהא גופא שא"א באופ"א משווי ליה דרך העולם ואי"ז השחתה.
עדיין לא מוגדר שום חילוק איך שייך שמעשה אחד לאחד יהיה השחתה ולא' לא
יותר נשמע שזה איסור של רגש [כמו שמרגיש לנו איסור בשפופרת של הגרש''ז גם אם זה מותר וכמו שאמר לי אחד מחוגי חזו"א על הנושא שזה הנשמה של היהדות
קו ירוק כתב:אנושי כתב:קו ירוק כתב:אבל שאלת הרב אנושי פותח האשכול ניצבה וגם קיימא, ולא קבלה מענה בתגובות שלאחריה. אילו זה אסור מדרבנן מצד גרמא של השחתה, איך נתיר במקום סכנת עיבור,
הרי הסכנה היא בעיבור לא בפרישה, וא"כ שיפרשו ולא תהיה סכנה. ע"כ שא"ז איסור בעצם אלא מגונה או לא ראוי. וא"כ מי יימר מהו שעת דחק, ולכאו' כ"א לפי ענינו.
בפשוטו זה שאלה כבדת משקל מהפורום, וראויה לחכמי הדור, אבל השאלה ניצבה.
עדיין לא מוגדר שום חילוק איך שייך שמעשה אחד לאחד יהיה השחתה ולא' לא
יותר נשמע שזה איסור של רגש [כמו שמרגיש לנו איסור בשפופרת של הגרש''ז גם אם זה מותר וכמו שאמר לי אחד מחוגי חזו"א על הנושא שזה הנשמה של היהדות
ולמה נושא אשה בזקנותה לא נחשב השחתה,
אוצר החכמה כתב:כיוון שמדובר כאן בנושא של השחתת זרע שקשור לראיית קרי נזכרתי בשאלה. רש"י מסביר שיעקב אבינו קרא לראובן ראשית אוני משום שלא ראה קרי מימיו. אבל הפסוק בתהלים אומר על בכורי מצרים ראשית אונים באהלי חם.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 227 אורחים