העיר מרקיש פרידלנד (כיום מירוסלאבייץ) שבצפון מערב פולין ידועה בעיקר כעיר כהונתו הראשונה של הגרעק"א.
קדם לו ברבנות שם אחד מחכמי ליסא (כידוע גם רעק"א ישב בעיר זו שנים רבות קודם התמנותו לרבנות) ה"ה הרב ר' יוחנן ב"ר מאיר.
אני מחפש פרטים אודותיו ואודה מאד לכל מי שיש לו להוסיף על הנכתב לפנינו
אבי אביו הוא ר' יוחנן קרמניצר בעל האורח מישור.
ידועות ממנו שתי הסכמות האחת לספר תהלות יעקב (המבורג תקמ"ד) מר"ח תמוז תקמ"ג (בראש ההסכמה נכתב הסכמת מחותני אמנם אין מכך הכרע שריו"ח היה מחותן ממש עם המחבר או עם בנו שהביא את הספר לדפוס כי כידוע תואר מחותן מתפרש גם במשמעות רחבה מאד בלש' חכמי אשכנז (ואולי לא רק) מאותה תקופה). והשניה לספר יתדות אוהלים (ברלין תקמ"ח) מתאריך כ"ו טבת תקמ"ו.
החתימה בשתי ההסכמות זהה כמעט ('יוחנן בא"א המנוח מוהר"ם ז[צ]"ל מליסא חונה פה ק"ק פרידלאנד).
ר' יוחנן נפטר בראשית שנת תקנ"א ולאמ"כ התמנה רעק"א על כסאו שם.
עד כאן כל המידע מספר עטרת פז לר' מרדכי ווייץ קאליש תרח"ץ (עמ' 38) בתוספת מעט תיקונים שלי.
וייץ מציין לספרו של ד"ר לוין על יהודי ליסא ומן הסתם ימצא שם מידע נוסף אודות ריו"ח ומשפחתו אלא שספר זה אינו מצוי אצלי מה גם שהוא כתוב גרמנית שאיני בקיא בה כלל.
בחיפוש באוצה"ח מצאתי שבספר מאורן של ישראל ברוקלין תשע"א ח"א עמ' עא הביאו העתק ממצבתו (לא כתבו את מקורה) ושם מפורש תאריך הפטירה ג' דחוהמ"ס תקנ"א.
עוד מצאתי בחיפוש כי אחד מבניו הוא ר' שלמה אבד"ק שלאנק שמעט מידע עליו כתב נכדו בחוברת תורה מציון ו חוברת ג (סי כה עמ' כט ב) והתוספת שמצאתי שם היא שהיו לו לריו"ח ארבעה בנים כולם ת"ח גדולים (אחד מהם הוא ר' שלמה הנ"ל. לר"ש הנ"ל היה בן בשם ר' מרדכי שהיה תלמידם של הגרעק"א והחת"ס ביוגרפיה שלו כתב הרב אברהם שישא בקובץ האהל שנה ב חוברת ג (ז) עמ' קי)
כנראה שלבד מארבעת בניו היה לו גם לפחות חתן אחד שכן בספר ברכת אברהם מועד (ורשה תרמ"א) שהו"ל ר"י לוונשטיין מכתב יד של הגאון רבי אברהם אביש [פילד] אב"ד פ"פ לאחר החידושים עמ"ס פסחים ורמב"ם הל' חמץ ומצה [דף לט א מדפי הספר]נדפסו הערות המחבר בגליון הש"ס שלו.
בראש הדברים נכתב בהאי לישנא 'זה הועתק מגליון הש"ס והמהרש"א של הגאון המחבר זצ"ל. אשר בא לידי העתק מכל גיליון הש"ס ע"י חתן הרב הגאון מוה' יוחנן אבד"ק מארקיש פרידלאנד' וניתן אולי לשער שריו"ח או חתנו העתיק את הערות גיליון השס של רא"א שעה שישבו יחד בעיר ליסא שעה שרא"א כיהן בה כרב (עד שנת תקי"ט שבה התמנה לרב בפ"פ). מעתה אם לא נדחוק שדברי הנכד לעיל על ארבעת בניו של ר' יוחנן כוללים גם חתן (בבחינת חתני כבני) הרי לנו עוד בן משפחה שאין לנו כל מידע אודותיו.
ואחתום כעין הפתיחה בתקוה לכל מידע או בדל מידע אודותיו ואודות צאצאיו (ביחוד חתנו הנ"ל)
ישא"כ מראש