פרי יהושע כתב:האם אפי' לרבינו בעל האבןטובה אין מה להגיד?
ביליצר כתב:פרי יהושע כתב:האם אפי' לרבינו בעל האבןטובה אין מה להגיד?
אינני בדרגת אבן טובה אך כתלמיד הדן לפני רבותיו אשתדל ,
אולי כבודו יתפלל בבית בשעה שהציבור מתפללין כי אין מחיצה של ברזל בין וכו,
אלא שכבר הסכימו הפוסקים דבכדי להצטרף למנין צריך לכה"פ שיכלו לראות את המצטרף
אבןטובה כתב:לכבוד העילוי פרי יהושע לא התכוונתי להשיב בזה כי אנחנו משורש החסידות
אבל היות שהזכרת כאן את שמי אציין לך בד' החיי אדם לשו"ת משנה שכיר סי' יט
ותזכה להתעביד לאילא רברבא
וע"ע בדברים אלו בשו"ת חינא דחיי סי' לב לג
יזל מדליו כתב:כאשר המנין התחיל בעשרה מתפללים ואח"כ הלך אחד אפשר להמשיך להתפלל ולומר קדיש.
כלומר לעשרה יש מציאות של חלות שם קדושה שחלה על כל אחד ואח"כ שמשהו הלך היא איננה נפקעת.
וזה כוונת החיי אדם שכדי שיהיה מציאות של עשרה ויחול קדושת "עשרה" צריך שהם יהיו באותו חדר. כתבתי בקצרה ודו"ק.
וברכו בשונה מהפסוקים שזה הוראה לציבור "לברך". יש כאן איחוד של הציבור לברך.
כלומר יש כאן צווי דינים. דין אחד ציבור ודין שני תפילה של ציבור.
לגבי הדין ציבור, מחיצה חשיב הפסק ואינו מצטרף לציבור, לגבי דין תפילה של ציבור, המחיצה לא מפסקת ויכול להצטרף לתפילה של ציבור. יש בזה עומק. ודו"ק.
יזל מדליו כתב:חבל.
אבןטובה כתב:אני הקטן והשפל מייעץ להעילוי פרי יהושע שליט"א
שיעיין בל' רבינו יונה ברכות מח. ד"ה ואפילו שבעה שאכלו דגן וכו'
אבןטובה כתב:אני השפל והדל דקדקתי בד' ר"י שכ' 'שיזכירו את ה''
ומה דעת כבוד תורתו בזה?
וענוים יירשו ארץ
אבןטובה כתב:אני רוצה לומר שרבינו יונה למד ענין כל דבר שבקדושה הוא הזכרת ה'
ויל"ע עוד בדבריו בדף כא:
אבל כאן הוא כ' הגדר בהזדכרת ה' וא"כ שפיר יובן החילוק בין ברכו לאיש"ר
ולמה לא די לחכימא כמותך ברמיזה
ממרומי היער כתב:וכיון שהגענו לדבר בעניין זה, נשאל ב' שאלות:
א. האם כששומעים קדושה או קדיש מחוץ לחדר, יש חובה לענות כמו שהוא בתוך החדר, או שזה רק רשות?
ב. את"ל שעניית קדושה וקדיש זה רשות, השומע ציבור אומרים י"ג מידות האם בזה יש חיוב או רק רשות (נפק"מ ליושב ולומד בחדר אחר שיש לו פטור של עוסק במצוה).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 73 אורחים