אבל זה גיור מדרבנן בלבד, וסמכו על יינם קודם שגזר עליהם ר"מ.
אחזור לשאלתי האחרונה: יש הו"א שיהודה וגליל מחוברות ביניהם, ונחלת יוסף הינה גליל תחתון?
ואגב, נראה בתשובות הפוסקים בדורות האחרונים ששררה מכובה גדולה בענין ארץ הכותים מה היא ומה דינה (יש תשו' שבה"ל לא מובנת לענ"ד), ואף דברי אדונינו הגר"א אודותיה (כדברי החזו"א הנ"ל) מוקשים, וכך גם דבריו ז"ל בפירוש הירושלמי פ"ו משביעית במימרא א"ר אבהו יש עיירות של כותים.
הרב אישי גלילי
איש גלילי כתב:החזו"א מדבר על 'ארץ יהודה' כנחלת יהודה, או על 'ארץ יהודה' כהגדרת המשנה המחלקת את עבר הירדן המערבי לשני חלקים בלבד - יהודה וגליל?
פשוט שהחזו"א מדבר על ארץ יהודה של בית שני (הכוללת את יהודה בנימין ודן, ומעט מאפרים במערב ומעט ממנשה במזרח) ולא על נחלת יהודה בלבד.
אבל חידושו הוא בהגדרת ארץ הגליל.
אמנם הוא מדבר על גליל של ימי ההתנחלות, ('קדש בגליל') אבל גם על של ימי בית שני, [כי בסימן אחר הוא מדבר על ביעור בגליל והצמיד את גליל ליהודה].
והראינו לנכון
(בתגובות בענין, לעיל) שגליל של ימי ההתנחלות וגליל של חז"ל היא אותה גליל, ונפרדת מחבל הארץ שלדרומה ע"י רכסי הרי כרמל, השומרון והלגבוע).
והסיבה שהמשנה מחלקת את עבר הירדן המערבי לשתי ארצות - יהודה וגליל תחת להתייחס עליהם כיחידה אחת, רק משום ארץ הכותים שחצצה בין שני הארצות.
ואם כבר נגענו בנקודה זו של ג' ארצות לשביעית. יש לדון לאן שייך חבל הבשן שהצטרף לתחום עולי בבל בימי הורדוס (כעדות הברייתא:
טרכון זמרה דמתחם לבוצרה).
ולאן חבל ארץ זה משתייך בדיני ביעור? מחד הוא נפרד מהגליל ע"י בקע הירדן ועמק החולה, ומאידך הוא גם מרוחק מעבר הירדן של בית שני שהגיע רק פחל שמול בית שאן. או עד הירמוך לכל היותר.
יש הטוען שהיות וגמלא נחשבת על הגליל (משנה וברייתא ערכין לב.) ע"כ שהבשן נחשב על גליל, אלא שאביי שם בערכין אומר שהיו עוד גמלא. כלומר גמלא שבגליל איננה גמלא שבבשן, ויתכן שגמלא שבגולן נקרא ע"ש גמלא שבגליל!
הסברא נותנת שבשן הוא חלק מארץ עבר הירדן לביעור.
רק לציין דהאידנא לא בקיאים בביעור לפי מקומות, כ"פ האחרונים, וכך המציאות בשוק הפתוח והציביליזציה