בשו"ע סי' שח סמ"ו כ' דאסור לשאת לחמם תחת האצילי ידים זרע התולעים משום מוקצה דזה לא הוי כלאחר יד.
ונראה פשוט הכוונה דלענין זה לחמם זרע התולעים דרכו בכך להניחו תחת אצילי ידים על כן לא הוי בכלל כלאחר יד, אבל אין הכי נמי דבר אחר שדרכו לטלטל בידו ומטלטלו תחת מרפקו הוי כלאחר יד. וכ"כ אדמוה"ז בשו"ע סי' רעו דבין אצילי ידיו הוי כלאחר יד [ועי' שבת פא. רד"ה ומשני כלאחר יד 'כגון אוחז צרור בב' אצבעותיו ע"ש]
ובס' משנת יעקב לרבי יעקב לעבאוויטש ז"ל מקאפיש ח"ב בהגהות שו"ע סי' שח ס"ג ד"ה שם בהגהת רמ"א כ' דתחת אצילי ידים אסור לטלטל מוקצה דזה לא הוי כלאחר יד כמבואר סמ"ו. ולא חלי ולא הרגיש דלחמם התולעים דרכו בכך ולכך אסור אבל אה"נ דלשאר דברים שפיר הוי כלאחר יד.
ועתה ראיתי בס' מנחת פתים לגאון ישראל ר"מ אריק ז"ל סי' שיא שכ"כ כמו שביארתי וע"ע בספרו שו"ת אמרי יושר ח"ב סי' קמב אות ב.
ובשו"ת חזון נחום סי' לג טרח לחלק בין אצילי ידיו למרפק וג"כ לא הרגיש גברא רבה דכוותיה בכלל דלחמם זרע התולעים תחת אצילי ידים דרכו בכך.
ומקום הניחו לי להתגדר