זבח פסח מכיל בתוכו 'מאה שערים' על ההגדה, בכל שער מבאר באריכות השאלות והספיקות של פיסקא של ההגדה. וסימנך למספרם: ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים, ויברכהו ה' (זבח פסח). האברבנאל מפרט בתחלת פירושו לפני תחלת ביאור ההגדה כל מאה שאלות אלו, ולאורך ההגדה מיישבם.
האברבנאל השלים כתיבת חיבורו 'זבח פסח' ערב פסח שנת רנ"ו. ונדפס אחר כך בחייו בשנת רס"ה ביחד עם חיבורו ראש אמנה.
ואחר כך נדפס בשנת ש"ה בוויניציאה עם הגדה של פסח.
- שער זבח פסח וויניציאה ש"ה
- שער-זבח-פסח-שנת-שה.jpg (153.03 KiB) נצפה 4380 פעמים
ואחר כך בעוד כמה דפוסים.
לאחרונה יצא לאור שוב ברוב פאר והדר ע"י ישראל מאיר פרסר ע"י מה"ק ירושלים תשס"ז.
פירוש 'זבח פסח' הוא פירוש יסודי ומקיף וכמעט שלא נמצא כפירוש הזה, ולכן בחרו כמה גדולים לבוא אחריו ולפלפל בדבריו באריכות ולחלוק עליו בכמה מקומות, כדרך שעשה הגאון רבי אליעזר אשכנזי ז"ל בהגדת 'מעשי ה'', ועוד כמה גדולים, ואחריו בא הגאון ר' יעקב ליסא ז"ל בעל חוו"ד בהגדה ויישב דברי השר.
אך כיון שפירושו הוא ארוך ולאו כל מוחא סביל דא, ובפרט בעת אמירת ההגדה שצריכים פירוש קצר בהבנת הענינים והמילים, והיות שמספר הארוך של האברבנאל 'זבח פסח' זה כמעט מהנמנע, לכן עמדו כמה גדולי דור וחיברו פירוש על הגדה שהוא קיצור של הזבח פסח. ויש בו כמה גלגלולים ושלבים עד לפירוש המתייחס ל'אברבנאל' של ימינו. ונפרטם אחת לאחת.
וראוי להקדים שרוב המדפיסים הניחו עיקר הדגוש הל הציורים הנאים שבכך כבשו לבות המון העם, אך אנחנו לא נשים עתה לב לזה, אלא להפירושים.
קיצור הראשון
הגדה של פסח שנדפס בפראג בשנת ש"נ עם קיצור זבח פסח שחיבר הגאון האשל הגדול מהר"ר יצחק בן ההר"ר אברהם ז"ל חיות אב"ד פראג שחיבר כמה ספרים. עם הלכות ופירוש המילים ביידיש. קיצור זה בא משולב עם ההגדה.
- שער ההגדה
- שער-הגדה-זבח-פסח-שנ.jpg (243.2 KiB) נצפה 4380 פעמים
בקיצור זה הכניס מספר השערים שהציב ה'זבח פסח' לפני תחלת ביאור ההגדה תוך ההגדה מספר כל שער במקומו, והביא בקצרה את שאלת האברבנאל בלשון "וא"ת וכו'" וגם יישובו בקצרה לפי מסקנת האברבנאל.
ראה דוגמא
- הגדת פראג מספר השערים באמצע פירוש ההגדה
- דף-מהגדת-לובלין-שנ-עם-פירוש-המקוצר-זבח-פסח.jpg (243.73 KiB) נצפה 4380 פעמים
גם רבי יצחק חיות לא פירש את הפיוטים של אחר ההגדה, רק הוסיף שם האישים של המדובר באותו נס
- הגדת פראג שנ פיוט אז רוב ניסים
- אז-רוב-ניסים-שנ.jpg (246.35 KiB) נצפה 4380 פעמים
וכמדומה שפירוש זה לא נדפס שוב, וכמעט שאינו בנמצא.
***
קיצור השני
ספר קיצור אברבנאל שנדפס בלובלין בשנת שס"ד ע"י הגאון ר' יעקב בר אליקים היילפרון, המכונה ר' יעקב הערצקש. הוא היה מגדולי פולין בזמן המהרש"א המהר"ם לובלין וכו'. הוא היה בין הפוסלים את ה'גט מווינא' שסידר הסמ"ע (עי' שו"ת מהר"ם לובלין סי' קכ"ב).
- שער קיצור זבח פסח שס"ד
- שער-קיצור-זבח-פסח-שסד.jpg (229.6 KiB) נצפה 4380 פעמים
ספר זה הוא קיצור משני ספרים של האברבנאל ספרו 'נחלת אבות' על פרקי אבות וספרו 'זבח פסח' על סדר ההגדה.
הספר נדפס בהסכמה כמה גדולי הדור כהכלי יקר המהרש"א ועוד.
- הסכמת גדולי דורו
- הסכמת על קיצור זבח פסח שסד.jpg (183.3 KiB) נצפה 4380 פעמים
קיצור זה הוא ארוך ביותר מהקיצור שנדפס מקודם. יש בהקיצור שני חלקים, תחלה מביא פיסקאות ההגדה על הסדר ומפרשם בקצרה בפירוש מתומצת של המסקנות של האברבנאל, ובסוף אחר פירש כל ההגדה כך מביא כל השאלות של האברבנאל - שממילא נתיישבו ע"י פירושו הקצר בההגדה.
גם בקיצור זה לא נתפרש ההגדה אחר ברכת יהללוך, שרק עד שם הולך הפירוש של הזבח פסח ולא הוציאו לאור כ'הגדה' לעצמה אלא כקיצור של הספר 'זבח פסח'.
הקיצור על אבות כבר נדפס שוב כמה פעמים, אך הקיצור מ'זבח פסח' לא נדפסה שוב ואינו בנמצא, ואף לא נמצא במאגרי תורה, החלק על אבות נמצא בהיברו בוקס, אך החלק על פסח חסר מאותו כרך. אבל כאן נמצא העתק שלם.https://books.google.com/books?id=YjNiAAAAcAAJ&printsec=frontcover&source=gbs_ge_summary_r&cad=0#v=onepage&q&f=false
***
קיצור השלישי
הגדה של פסח וויניציאה שנת שפ"ט
- שער ההגדה וויניציאה שפ"ט בתרגום האיטלקית
- שער-שפט-באיטלקית.jpg (210.91 KiB) נצפה 4380 פעמים
בהגדה זו - מלבד פתרון המילים וההלכות בלע"ז - נדפס פירוש "צלי אש", שהוא פירוש מקוצר של הזבח פסח. חיבור זה נתחבר ע"י רבי יהודה אריה די מודינה, מחבר הרבה ספרים ונודע בחיבורו 'ארי נוהם' בענין קבלת הזהר.
- הקדמת רבי יהודה אריה די מודינה
- הקדמת-צלי-אש.jpg (239.1 KiB) נצפה 4380 פעמים
ההגדה נדפסה אז בשתי מהדורות, אחד עם פירוש המילות והלכות באשכנז - יידיש, והשני עם פירוש המילות והלכות באיטלקית, סימני הסדר נאמרים בחרוזים. ובו ציורים נאים, וכבר למדו ממנו כמה הלכות, לדוגמא איזה ירק לקחו לצאת ידי מצות מרור.
- סימני הסדר באשכנז - יידיש
- סימני-הסדר-ביידיש-הגדת-צלי-אש-שפט.jpg (220.36 KiB) נצפה 4380 פעמים
- סימני הסדר באיטלקית
- סימני-הסדר-באיטלקית-הגדת-צלי-אש-שפט.jpg (212.07 KiB) נצפה 4380 פעמים
ר' יהודה אריה לא הסתפק בהפירוש על לאחר יהללוך (כקודמיו) אלא הוסיף לפרש גם שאר חלקי ההגדה, הלל הגדול, ונשמת, ופיוטי 'ויהי בחצי הלילה' ו'אמרתם זבח פסח'.
כאשר עיניכם תחזינה במילים אחדים שכתב אודות חלקו בהפירוש באמצע פירוש צלי אש אחר ברכת יהללוך: "אמר הצולה וכו'" וכוונתו על עצמו שהוא שחיבר הפירוש 'צלי אש' שהוא צליית החיבר זבח פסח
- מכאן פירושו של 'הצולה'
- שפט-אידיש---אמר-הצולה.jpg (247.24 KiB) נצפה 4380 פעמים
הפירוש על הלל הגדול ונשמת בסס על פירוש (שלו?) 'פני אדם' על תהילים.
חיבור זה נדפס אחר כך הרבה פעמים בהגדות אחרות ביחד עם עוד פירושים, בתחלה היה שעוד קראו להפירוש 'צלי אש' כהשם שקראו המחבר, אבל אחר כך קראוהו סתם 'אברבנאל' ע"ש מקור הפירוש, וגם חלק הפירוש שלא פירש האברבנאל רק רבי יהודה אריה מודינה נתייחס אל האברבנאל ולא אל מחברו, ואף לאחרונה משמתמשים בפירוש זה מפרשי הפיוטים שהוא פירוש קצר ומועיל. אבל הם מתחייחסים לזה - בטעות - להאברבנאל.
גם בהגדה 'מדרש הגדה' הנודע כהגדת המלבי"ם, הביא פירושו של רבי יהודה אריה די מודינה על נשמת והלל הגדול ועל הפיוטים, אלא שקראו ע"ש ספר המקור שממנו לקח ר' יהודה אריה פירושו דהיינו "פני אדם" על אף שספר זה לא נמצא כלל ואולי אף אל הודפס כלל.
***
קיצור הרביעי
הגדת אמסטרדם שנת תנ"ה עם פירוש 'אברבנאל', והוא קיצור זבח פסח. בהגדה זו נקרא פירוש המקוצר של זבח פסח 'אברבנאל'.
אך שם המקצר לא פורש.
- שער הגדת אמשטרדם תנ"ה
- שער-הגדת-אמשטרדם-תנה2.jpg (248.22 KiB) נצפה 4380 פעמים
עוד שער יפה מדפוס אמסטרדם מדפוס מאוחרת
- Pages-from-סדר_הגדה_של_פסח.jpg (238.15 KiB) נצפה 4380 פעמים
קיצור זה אינו שוה להקיצורים הקודמים אלא קצר ביותר. וכנראה קיצר פירוש 'צלי אש' של ר' יהודה אריה די מודינה.
גם בהגדה זו בא פירוש על הפיוטים "אז רוב נסים", "אומץ גבורותיך" ו"כי לו נאה", אך כנ"ל שהאברבנאל לא פירש פיוטים אלה, שלא היו לפניו, ומחבר הקצר, או מסדרי ההגדה לקחו הפירוש של רבי יהודה אריה די מודינה, ואף השאירו המילים של רבי יהודה אריה די מודינה בתוך החיבור, אך השמיטו המילים "אמר הצולה" שאמר רבי יהודה אריה על עצמו: "מכאן והלאה עד סוף ההגדה לא בא פירוש מהשר אברבנאל... חפצתי שיבא עליה איזו ביאור, וכתבתי פירוש המזמור כמו שפי' אותו בס' פני אדם פי' תלים שלי, ועל נשמ[ת] ג"כ", וגם כינה להפירוש - כמו בכל ההגדה - "אברבנאל", ומכאן נקבע גם הפירוש על פיוטים אלו בשם "אברבנאל"
- הניחו התנצלותו של האר"י, אך השמיטו 'אמר הצולה'
- הגדת-אמשטרדם-תנה-הלל-הגדול.jpg (244.3 KiB) נצפה 4380 פעמים
אך לא בדקתי בכל קיצורי אברבנאל אם העתיקו פירושו של רבי יהודה אריה די מודינה או שלאחריו.