ב״ב דף קמ
א) רשב"ם ד"ה ה"ג אם זכר מנה אם נקבה מאתים וילדה זכר ונקבה זכר נוטל מנה נקבה נוטלת מאתים. כו' אלא ה"פ האומר אם זכר ילדה אשתי יטול אותו העובר מנה אם נקבה ילדה אשתי תטול מאתים וילדה זכר ונקבה כלומר זכר או נקבה כדקאמר האב זכר נוטל מנה אם "יולד" זכר, נקבה נוטלת מאתים אם "יהיה העובר" נקבה כו'
צע"ק מדוע שינה הרשב"ם בלשונו.
ב) רד"ה גמ' ושקיל כבת - בתמיה דקתני דוחין אותו אצל נקבות ומשמע דשקיל מזונות כבת "נקבה"
צע"ק כוונת הרשב"ם במש"כ נקבה. שלכאורה מיותר הוא.