שמר כתב:אם אפשר לעלות פיה"מ על פ"א דזבחים במהדורות חדשות ומתוקנות (כמהד' קאפח, המאור, ועוד)
מהדורת קאפח (מתוך פרויקט השו"ת):
פירוש המשנה לרמב"ם מסכת זבחים פרק א
[א] אמרו כשרים, רוצה לומר שיגמור העבודה לשם הזבח ואף על פי ששחט שלא לשמו, והמשל בזה כגון ששחט עולה לשם חטאת ואחר כך ידע שעשה עברה, הרי זה מקבל את הדם לשם עולה וגומר את העבודה לשם עולה ואף על פי שאותה העולה לא עלת לבעלים. ואל תלמד ממה שאמר לבעלים שאין הדברים אמורים אלא בקרבנות שיש להם בעלים מסויימים, אלא גם קרבנות הצבור פוסלתן שחיטה שלא לשמן כלומר שהם לא עלו לצבור לשם חובתן. והסמיכו דין זה בקרבנות לאמרו מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת לה' אלהיך נדבה, וכבר ביארתי לך כי הנדר זולת הנדבה, ולכן אמרו אם כמה שנדרת עשית יהו נדר ואם לאו נדבה כלומר אם נשחטו לשם זבח ולשם בעלים הרי הוא עולה לבעלים משום חובה ויצאו ידי חובת הנדר, ואם נעשה בשחיטה שנוי מחשבה ונשחט שלא לשמו או שלא לשם בעלים הרי זה כשר אלא שהוא נדבה ונשאר עליו הנדר שנדר. וממה שאמר שלא לשמן. משמע שאם שחט סתם הרי זה כשר ועלה לבעלים. ואמר הכתוב בפסח ועשית פסח, ובא בקבלה בפירושו שתהא כל עשיותיו לשם פסח. ונאמר בו עוד פסוק אחר והוא אמרו ואמרתם זבח פסח הוא, שתהא זביחה לשם פסח. ושני פסוקים אלו האחד לשלא לשמו שהוא פסול, והפסוק השני שהוא פסול שלא לשם בעליו, ואמר בחטאת ושחט אותה לחטאת, שתהא שחיטה לשם חטאת. וכן אמר ולקח הכהן מדם החטאת וכפר עליו הכהן מחטאתו, משמע שהוא צריך קבלה לשמה וזריקה לשמה, ולפיכך אם נשחטה שלא לשמה או שלא לשם בעלים פסולה, לפי שאמר וכפר עליו הכהן, עליו ולא על חברו. וממה שאתה צריך לדעת אמרם ושחט אותה לחטאת לשם אותו החטא. ודע שאם שחט חטאת לשם חולין כשרה ולא עלת לבעלים, אבל תפסל אם שחטה לשם קדשים אחרים, והוא אמרם ולא יחללו את קדשי בני ישראל, קדשים מחללין קדשים ואין חולין מחללין קדשים. ודע שכל זמן ששחטן שלא לשמן בשגגה וטעות הרי אלו עלו לבעלים, ואפילו חטאת ופסח ששחטן שלא לשמן בטעות כשרין לפי שהכלל אצלינו עקירה בטעות לא שמה עקירה. וזמנו של פסח הוא יום ארבעה עשר, אבל אם שחטו שלא ביום ארבעה עשר הרי אם שחטו לשמו פסול ושלא לשמו כשר, וזה פשוט וכבר קדם בפסחים. ר' אליעזר לומד ממה שנאמר כחטאת כאשם, ולא נתקיים הדבר בענין זה, לפי שלא מצאנו באשם מיעוט כמו שמצאנו בחטאת ושחט אותה, ואף על פי שנאמר באשם אשם הוא הרי לא נאמר בו כן בשחיטתו כמו שנאמר בחטאת, אלא נאמר בו זה אחרי גמר הקטר אמוריו. ואין הלכה כר' אליעזר.
[ב] יוסי בן חוני חולק על תנא קמא ואומר שזה שאמרנו בשאר זבחים שלא לשמן כשרין, בתנאי שלא ישחטם לשם חטאת או לשם פסח, אבל אם שחט עולה או שלמים לשם חטאת או לשם פסח הרי אותו הקרבן פסול. וחלק ר' שמעון אחי עזריה על יוסי בן חוני ועל תנא קמא ואמר ששאר זבחים אם שחטן לשם זבח שהוא גבוה מהם במעלה הרי זה כשר, ואם שחטן לשם זבח שהוא נמוך מהם במעלה הרי זה פסול, ולומד ממה שנאמר ולא יחללו את קדשי בני ישראל. כלומר אל תורידם דרגה, ובאר כיצד, ויתבאר לך בפרק החמישי דמסכתא זו מה הם קדשים קלים ומה הם קדשי קדשים, ושם גם יתבאר שהבכור והמעשר והשלמים כולם קדשים קלים, אלא שנעשו השלמים גבוהים במעלה לפי שהם טעונין מתן שתים שהן ארבע וסמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק, ואין בבכור ובמעשר מזה כלום כמו שיתבאר בסדר זה כל ענין במקומו. והלכה כתנא קמא.
[ג] כבר ידעת שנאמר בתורה בפסח בין הערבים, וכבר הודעתיך שהפסח ששחטו בלא זמנו שלא לשמו כשר. אומר ר' יהושע כי זמנו לענין שלא לשמו הוא זמן שחיטה בין הערבים, אבל לפי כן אם שחטו בתחלת היום לא. ובן בתירה אומר יום ארבעה עשר מקצתו ראוי ולפיכך כל זמן ששחטו שלא לשמו ביום ארבעה עשר פסול ואפילו בשחרית היום. וכבר ידעת שהעולה כליל לאשים כמו שביארנו בהקדמת דברינו. ואין הלכה כבן עזאי. והלכה כבן בתירה.
[ד] זה פשוט, לפי שאין אנו חוששין למחשבה אלא בארבע פעולות אלו, ואם חשב באחת מהן שלא לשמו הוא שנפסל הזבח אם היה חטאת ופסח, ואם היה שאר זבחים לא יעלו לבעלים כמו שקדם. וכבר באר ר' שמעון טעם דבריו. וחכמים אומרים עבודה שאפשר לבטלה שמה עבודה. וממה שאתה צריך לדעת אמרם הולכה בזר פסולה. ולשון ספרא מקבלה ואילך מצות כהונה. ומה שאמר ר' אלעזר במקום שהוא צריך, הוא שיהלך בדם ממקום השחיטה לצד פנים העזרה כלומר כלפי המזבח. ומקום שאינו צריך, שיהלך בו לחוץ לעזרה. ואין הלכה כר' שמעון. ולא כר' אלעזר.