עזריאל ברגר כתב:יש בגמרא בכ"מ "כל הנודרת - על דעת בעלה היא נודרת" ועל סמך זה הקילו לפעמים שהנדר מופר למרות שהקידושין או הנישואין אינם מושלמים.
ואולי שייך גם לעניננו.
אראל כתב:עזריאל ברגר כתב:יש בגמרא בכ"מ "כל הנודרת - על דעת בעלה היא נודרת" ועל סמך זה הקילו לפעמים שהנדר מופר למרות שהקידושין או הנישואין אינם מושלמים.
ואולי שייך גם לעניננו.
שכוח
ובנודרת 'נטולה אני מן היהודים' שרוצית לאסור בעלה עליה, גם כן אומרים 'שנודרת על דעת בעלה'?,
בטור סי' רל"ד איתא באומרת נטולה אני מן היהודים, יפר הבעל לחלקו, ואם נתגרשה אסורה שוב לבעלה, ומה בין גירושין להפקעת קידושין?
אראל כתב:ומאי שנא הפקעה דחשיב עדיין תחתיו גם אחר ההפקעה?
פרי יהושע כתב:אראל כתב:ומאי שנא הפקעה דחשיב עדיין תחתיו גם אחר ההפקעה?
הלא מדובר על הפקעה למפרע כשהייתה תחתיו, ואמרינן דעיקר דין הפרה אינו תלוי בקידושין אלא בהיותם יחד חיים כזוג ע"פ הגדר של נודרת ע"ד בעלה, ועכ"פ הקידושין בשעתו בודאי יכולים להועיל לזה.
עזריאל ברגר כתב:יש בגמרא בכ"מ "כל הנודרת - על דעת בעלה היא נודרת" ועל סמך זה הקילו לפעמים שהנדר מופר למרות שהקידושין או הנישואין אינם מושלמים.
ואולי שייך גם לעניננו.
בן הרב כתב:עזריאל ברגר כתב:יש בגמרא בכ"מ "כל הנודרת - על דעת בעלה היא נודרת" ועל סמך זה הקילו לפעמים שהנדר מופר למרות שהקידושין או הנישואין אינם מושלמים.
ואולי שייך גם לעניננו.
ואחת שהיתה סבורה [בטעות] שפלוני הוא בעלה, וכי על סמך דינא דכל הנודרת יוכל להפר לה, הדבר פשוט שזה אינו.
ואולי יש להמליץ בזה את יסוד האחרונים דמכאן ולהבא ולמפרע.
אראל כתב:פרי יהושע כתב:אראל כתב:ומאי שנא הפקעה דחשיב עדיין תחתיו גם אחר ההפקעה?
הלא מדובר על הפקעה למפרע כשהייתה תחתיו, ואמרינן דעיקר דין הפרה אינו תלוי בקידושין אלא בהיותם יחד חיים כזוג ע"פ הגדר של נודרת ע"ד בעלה, ועכ"פ הקידושין בשעתו בודאי יכולים להועיל לזה.
הבנתי, שכוח
עוד איזה מ"מ בענין?
יתן חן כתב:פלאי פלאים!
רבינו החת"ס כותב "לא נסתפק בזה אדם מעולם", וחתנו הגאון רעק"א נסתפק בזה, וז"ל בכתובות קא, א תד"ה ובהפרת נדריה כו':
מסתפקנא אם אחר שהפיר לה מיאנה אם חוזרת ונאסרת כיון דהמיאון עוקר הנשואין מעיקרו בטל ההפרה למפרע ולא מהני בזה ע"ד בעלה נודרת דהוא רק בסוף דהוי בעל מדרבנן אף בזה למפרע לא הוי בעל כלל, ויהיה באמת הדין דעד שתגדל צריכה ליזהר בנדרה דשמא תמאן ובטלה ההפרה למפרע.
בן הרב כתב:ואולי יש להמליץ בזה את יסוד האחרונים דמכאן ולהבא ולמפרע.
ישנו כתב:לעניין ממאנת (שע"ז כת' הגר"ח את היסוד של מכאן ולהבא ולמפרע) כת' הרמב"ן בנדה שהפרת הבעל מתבטלת למפרע במיאון.
אראל כתב:החתם סופר בחידושיו לנדרים (דף צ' ע"ב) כותב 'וזה פשוט שע"י הפקעת הקידושין לא יחזר לאיתנם כל הנדרים שהפר לה בעלה כל ימיה מקדמת דנא לא נסתפק בזה אדם מעולם'
הנה חידוש נפלא, שאף שהכח ביד רבנן להפקיע הקידושין מיניה למפרע וכאילו לא היתה אשת איש מעולם, עם כל זה הנדרים - שכבר הפיר אותם הבעל - אינם חוזרים למפרע, והפרת הבעל במקומו עומדת
מה ההסבר? ואם יש עוד מראי מקומות בנידון?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 164 אורחים