שאלטר אחד וענפים רבים

[עושה חדשות]

כידוע ישנה סוג' הנקראת ריבוי בשיעורים, שאם מבשל בשבת לצורך חולה, אבל הכניס לקדירה שיעור יותר גדול מהנצרך לחולה, אז התוספת ל"ה כמלאכה גמורה, אלא רק 'ריבוי בשיעורים'. לדעת כמה ראש' אין בזה איסור דאו' כלל, ולדעת אחרים יש בזה איסור דאו', אבל מ"מ זה פחות חמור ממלאכה רגילה.

אמנם זה פשוט שהזורק חץ ובדרך הילוכו הוא קוצר ג' ענפים שונים, ודאי דחשיב ג' קצירות חלוקות ולא רק ריבוי בשיעורים.

וכן מי שמרים את השאלטר ובכך הוא מפעיל ה' מכונות כביסה, או מבעיר ה' מנורות ליבון, דהוו מלאכות חלוקות ולא רק ריבוי בשיעורים.

השאלה היא לגבי סגירת המעגלים, 'בונה' דהחזו"א, האם כל מעגל הוא מלאכה בפנ"ע או שמא רק ריבוי בשיעורים.

אתם מכירים מישהו שכתב על זה?

[מיכאל1]

כמדומה שהיה ויכוח בין הגרח"ג זצוק"ל ליבלחט"א הגרד"ל בדעת החזו"א האם בסגירה של מעגל שפתוח במקום אחר יש איסור בונה או לא לדעת החזו"א.
ואם כן לכאורה בזה תלוייה קושייתו של מר.

[אוצר החכמה]

מה הכוונה סגירה של מעגל שפתוח במקום אחר?

[מיכאל1]

מעגל חשמלי אחד שנצרכים 2 מפסקים כדי להדליקו, ושניהם כרגע פתתוחים ובשבת קדש הורם אחד מהם.
האם מעשה הרמה זו נחשב כבונה אע"פ שלא נתקיימה ההדלקה בפועל כיוון שהמעגל נסגר ברמה מסויימת ויש "חיים" במקום בו לא היו מקודם או כיוון שלא הביאו "חיים" אלו לידי תוצאה חיובית אין בזה משום בונה

[אוצר החכמה]

זה לא נכון מבחינה מעשית. אם אין מעגל שלם אין זרימה כלל של חשמל.

[קשוב עתירתם]

וטפי מינה, כל חפץ שנוגע בחפץ אחר - כאשר שניהם מוליכי זרם, יש כאן הקרוי 'חצי מעגל'.
ושמא, כיון שעומד להשלים הזרם חמיר טפי, וצ''ע.

[עושה חדשות]

הנקודה היא שאולי יש לאסור מצד חלק מבנין שלם, ולא בעי' דוקא השלמת המעגל לאפשר זרימת חשמל. וזה נידון ישן, (ראה כאן נקודה בענין), החידוש של ר' מיכאל הוא שיש לזה קשר לשאלה הפותחת.

[עושה חדשות]

אמנם זה פשוט שהזורק חץ ובדרך הילוכו הוא קוצר ג' ענפים שונים, ודאי דחשיב ג' קצירות חלוקות ולא רק ריבוי בשיעורים.

התחלתי קצת לפקפק על ההנחה, מה בין זה למולח הרבה בשר במפולת יד אחת? וע"ע שו"ת מהר"ם שיק אורח חיים סימן קלח, וצ"ע.

[מעט דבש]

כמדומה שהיה ויכוח בין הגרח"ג זצוק"ל ליבלחט"א הגרד"ל בדעת החזו"א האם בסגירה של מעגל שפתוח במקום אחר יש איסור בונה או לא לדעת החזו"א.

שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן יא

עוד יתירה מזו שמעתי אומרים בשמו של מרן בעל החזו"א זצ"ל שגם בשעה שאין שום זרם בחוטים וכשהאדם לוחץ על הכפתור לא נעשה עדיין שום דבר, מ"מ עצם סגירת המעגל להיותו ערוך ומתוקן להדלקה שתיעשה אח"כ ע"י שעון, אף גם זה חשיב בונה. (הלום ראיתי בס' חדושים ובאורים להגרח"ש גריינימן שליט"א בחלק או"ח ב' דכתב נמי הכי מסברא דנפשי' שלדעת החזו"א ה"ה נמי דאסור גם בשעה שאינו מחובר עדיין לזרם החשמל, ולענ"ד נראה כמו שיבואר להלן דהחזו"א לא אסר אלא בכה"ג שמחמת פעולתו נוצרו בחוטים כוחות חדשים אשר הם נראים לנו כמו ממות לחיים, וגם מפורש כתב בספרו מפני שיש תיקון צורה להגשם, ולפיכך אף שרגילין בכך אפי"ה חשיב כבונה, אבל בשעה שאין זרם וגם המעגל עדיין פתוח נראה דכיון שההכשרה לכך היא ע"י מעשה כזה שרגילין תדיר לעשותו אין זה אלא גרמא ולא ממש בונה).

[גם זו לטובה]

כידוע ישנה סוג' הנקראת ריבוי בשיעורים, שאם מבשל בשבת לצורך חולה, אבל הכניס לקדירה שיעור יותר גדול מהנצרך לחולה, אז התוספת ל"ה כמלאכה גמורה, אלא רק 'ריבוי בשיעורים'. לדעת כמה ראש' אין בזה איסור דאו' כלל, ולדעת אחרים יש בזה איסור דאו', אבל מ"מ זה פחות חמור ממלאכה רגילה.

אמנם זה פשוט שהזורק חץ ובדרך הילוכו הוא קוצר ג' ענפים שונים, ודאי דחשיב ג' קצירות חלוקות ולא רק ריבוי בשיעורים.

וכן מי שמרים את השאלטר ובכך הוא מפעיל ה' מכונות כביסה, או מבעיר ה' מנורות ליבון, דהוו מלאכות חלוקות ולא רק ריבוי בשיעורים.

כמד' יש ע"ז אריכות בשש"כ

[ביקורת תהיה]

המו"מ באחרונים נסוב סביב דברי הגמרא:
מנחות דף סד/א
בעי רבא חולה שאמדוהו לשתי גרוגרות ויש שתי גרוגרות בשתי עוקצין, ושלש בעוקץ אחת, הי מינייהו מייתינן, שתים מייתינן דחזו ליה, או דלמא שלש מייתינן דקא ממעטא קצירה, פשיטא שלש מייתינן, דעד כאן לא קאמר ר' ישמעאל התם, אלא דכי ממעט באכילה קא ממעט קצירה, אבל הכא דכי קא ממעט באכילה קא מפשא קצירה ודאי שלש מייתינן.

[עושה חדשות]

ראה גם ארחות שבת ח"ג עמוד שעז.
אבל התייחסות ממוקדת לשאלתי, עדיין לא ראיתי.

[עושה חדשות]

אמנם זה פשוט שהזורק חץ ובדרך הילוכו הוא קוצר ג' ענפים שונים, ודאי דחשיב ג' קצירות חלוקות ולא רק ריבוי בשיעורים.

התחלתי קצת לפקפק על ההנחה, מה בין זה למולח הרבה בשר במפולת יד אחת? וע"ע שו"ת מהר"ם שיק אורח חיים סימן קלח, וצ"ע.

יש להעיר עוד, שבריבוי בשיעורים במילוי הקדירה בבשר כשאינו נצרך לכל החתיכות, הרי ג"כ יש את אותה בעיה, כי בודאי אין הכרח שכל החתיכות מגיעות להיות מבושלות (לגמרי או שליש) ברגע אחד ממש, ויותר מסתבר שיש הפרש זמן ניכר בין חתיכה לחתיכה. וא"כ אולי ההנחה דלעיל על זריקת חץ איננה נכונה, ובטל כל הנידון.

***

אשאל שאלות אחרות בעניני ריבוי בשיעורים, ואשמח לכל ידיעה והוספה:

א. האם לגבי איסורא דחמץ "בל יראה" שייך ההיתר של ריבוי בשיעורים? (אפשר לשאול על עוד איסורים כעין זה, בחרתי רק דוגמא. רק אציין שהאחרו' נקטו את ההיתר של ריבוי בשיעורים לא רק לגבי מלאכות שויו"ט אלא גם לגבי טומאת כהנים ותפיסת משכון וכד').

ב. כשאינו נצרך לבשל לחולה או לאוכל נפש ביו"ט שיעור שלם אלא רק חתיכה קטנה, האם זה גם מחיל את ההיתר של ריבוי בשיעורים? (תיבעי אליבא דר"ל דאמר ח"ש מותר מה"ת, ותיבעי ג"כ אליבא דריו"ח, כי סו"ס חצי שיעור לא חמיר איסוריה כשיעור שלם). לכאו' סתימת הלשון מורה שאפשר להוסיף בקדירה אפי' אם מעיקרא נצרך רק לפחות מגרוגרת, וצ"ע. (הרי אם נצרך לבשל לצורך אוכל נפש ב'בישול בחמה', או 'בישול אחר בישול' או לעשות מלאכה בשינוי, לכאו' זה ודאי לא יתיר לו להרבות בשיעורים באופן האסור, ואפי' אם יהיה נעשה הכל בבת אחת ממש, כי הרי לא חל כאן שום היתר כלפי האופן האסור. וכמסק' ה'נחל יצחק' המבו' כאן ודלא כח"ח, וצ"ע).

[עושה חדשות]

אגב ריבוי בשיעורים התעוררתי עוד: כגון חולה שנצרך לאכול כזית ביוכ"פ תוך כדי אכ"פ, אבל יכול לאכול בב"א ממש, או בב' בליעות, לכאו' יהיה מחוייב לאכול בב"א ממש כדי להרויח את הקולא של ריבוי בשיעורים. האם כך?

[עושה חדשות]

ב. כשאינו נצרך לבשל לחולה או לאוכל נפש ביו"ט שיעור שלם אלא רק חתיכה קטנה, האם זה גם מחיל את ההיתר של ריבוי בשיעורים? (תיבעי אליבא דר"ל דאמר ח"ש מותר מה"ת, ותיבעי ג"כ אליבא דריו"ח, כי סו"ס חצי שיעור לא חמיר איסוריה כשיעור שלם). לכאו' סתימת הלשון מורה שאפשר להוסיף בקדירה אפי' אם מעיקרא נצרך רק לפחות מגרוגרת, וצ"ע. (הרי אם נצרך לבשל לצורך אוכל נפש ב'בישול בחמה', או 'בישול אחר בישול' או לעשות מלאכה בשינוי, לכאו' זה ודאי לא יתיר לו להרבות בשיעורים באופן האסור, ואפי' אם יהיה נעשה הכל בבת אחת ממש, כי הרי לא חל כאן שום היתר כלפי האופן האסור. וכמסק' ה'נחל יצחק' המבו' כאן ודלא כח"ח, וצ"ע).

לכאו' לפי ריו"ח דח"ש אסור מה"ת, יהיה בזה קולא של ריבוי בשיעורים. משא"כ אליבא דר"ל. אבל אולי י"ל, דהרי סו"ס לא בישל רק ח"ש אלא הרבה שיעורים, ומתוך זה יש לו היתר על חצי שיעור, וא"כ בזה יחול ההיתר של ריבוי בשיעורים. אבל יש לדחות דמעיקרא לא הותר לו שום איסור, כי הרי לא נצרך לבישול כשיעור האסור. ודמיא קצת להמבו' כאן.