עמדנו בתחנת האוטובוס, וחיכינו זמן רב. פניי היו אל הכביש ועיניי נשואות אל האופק בציפייה לבואו של האוטובוס. והנה מגיע אוטובוס מרחוק, ו... חולף על פנינו.
הסתובבתי אחריו וליוויתי אותו במבטי. ר' אל'ה, שכל אותו הזמן היה שקוע בספרו, לא הרים את עיניו, ובקול נמוך שאל אותי: "למה סובבת את הראש?". הוא ראה בסיבוב הראש מעשה שאין בו שליטה עצמית [...]
בסוף ימיו הרבה ר' אל'ה להגיע לירושלים, וכשבא נהג להתפלל ב'קול תורה' ... הייתי מתפלל לידו מפעם לפעם. כוח הריכוז שלו בתפילה היה משהו שקשה לתאר.
אחר כך בחזרת הש"ץ, הוא היה עומד על יד שליח הציבור ומבקש ממנו: "תכוון להוציא אותי ידי התפילה, אינני בטוח שכיוונתי בתפילה בלחש"
בכל ימיו היה ר' אל'ה לפיאן עיוור בעין אחת. לקראת סוף ימיו, הייתה סכנה שגם ראייתו בעין היחידה שראה בה תאבד, והוא עמד לפני ניתוח. בשבת שקדמה לניתוח הוא היה בירושלים ונתן שיחה ב'קול תורה'. אני זוכר את ההלם שאחז בי אז הוא נתן שיחה ושזר בשיחה את המעשה המסופר בתשובת הגאונים על תלמידיו של רב. כשנפטר רב,
ערכו כינוס בהשתתפות של כל התלמידים (אני מבין שעברו הלכה-הלכה על מה שהוא אמר כדי לברר ולדייק) כדי לחפש מישהו שינהג את ההנהגות המוסריות שלו. הגאונים מסבירים שעם ישראל צריך לראות את ההנהגות של גדולי התורה וללמוד מהן, ולכן בכל פעם שאדם גדול נפטר, חיפשו מישהו שיקבל על עצמו את ההנהגות שלו. כשרב נפטר,
מצאו עשר הנהגות מיוחדות שלו ולא מצאו מישהו שיקבל על עצמו את כולן, וכיוון שכך, חילקו את הנהגותיו בין התלמידים. אחת ההנהגות של רב הייתה שלא להסתכל מחוץ לד' אמותיו. מי קיבלו על עצמם את ההנהגה הזאת? רב ששת ורב יוסף. לכאורה, שניהם היו עיוורים, ואם כן מה הרבותא בקבלה הזאת?אלא שבתשובת הגאונים (והדברים מוזכרים גם ברמב"ן בקידושין דף ל"א) מופיע שהם לא היו עיוורים מלידה, אלא קיבלו על עצמם שלא להתסכל מחוץ לד' אמות. אחרי כמה זמן הרגישו שאינם יכולים לעמוד בזה וביקשו מהקב"ה שייקח מהם את יכולת הראייה. מחריד לשמוע את זה*. הרב אל'ה לפיאן שזר את הדברים בשיעורו. הוא הרים שתי ידיו כלפי מעלה, ואמר: "ריבונו של עולם, רב ששת ורב יוסף היו יכולים לעבוד אותך בלי עיניים, מה יעשה זקן שלא יכול לעבוד אותך בלי עיניים?". את המשך השיעור לא שמעתי. אני מסופק מאוד אם התפללתי ערבית באותו ערב. הייתי המום.
לא יכולתי לזוז. אינני יודע כמה מהתלמידים או מכלל שומעי השיעור שהיו שם ידעו מה עומד מאחורי הסיפור הזה.
אחרי הניתוח כשהסירו את התחבושת, הוא ביקש חומש עם רש"י והצליח לקרוא. השמחה שניכרה על פניו אז - אינני זוכר אפילו פעם אחת בשמחת תורה שראיתי שמחה כזו
הלכתי לבקר תלמידים שלי ששהו ב'כפר חסידים' ורציתי לפגוש את ר' אל'ה. אמרו לי שהוא לא נמצא והציעו שנחפשו בפנימייה. ואכן, מצאנו אותו שם, על ארבע, בודק את הניקיון מתחת למיטות... והוא החליט שמכיוון שלא נקי, צריך לתת שיחת מוסר על ניקיון...
הוא היה אומר בחיוך שיש המתעלמים מעובדת מותם וטוענים: "יש אגודת מתים, רק שאני לא חבר בה, ומכאן שלא אמות" ... באחת השיחות שלו תיאר איך לאחר המוות עולה הנשמה לאולם קולנוע גדול (הבחורים שמעו "קולנוע" והתחילו להקשיב...). ר' אל'ה המשיך ותיאר - איזה סרט רואים? תולדות חייו של הנפטר. כל החיים שלו, מאז שהוא נולד עד שהוא נפטר. כל החיי, אבל לא רק מה שהוא עשה, אלא גם מה הוא חשב. אני יושב עכשו ומדבר אתך - זה נראה נחמד מצדי, אבל בראש אני חושב "מתי הוא יעזוב? למה הוא מפריע לי? ...". את כל זה רואים בסרט.
ור' אל'ה המשיך ותיאר את הקהל של אולם הקולנוע השמימי, שם יושבים לצד נשתו של הנפטרגם כל מי שנפטר לפניו: "הוריו, חבריו, רבותיו. כולם רואים את כל הסרט של כל החיים שלו, כולל דברים שאף אחד לא יודע, מעשים שנעשו בסתר גמור.
הסיפור הזה צובט בלבי.
החוויה איננה של פחד מפני הסרט הזה, אלא של זהירות יתר בחיים שלי.
לייטנר כתב:עוד סיפר הרב פוקס שם (לנטוע שמים עמ' 82-3):- - - המעשה המסופר בתשובת הגאונים על תלמידיו של רב. כשנפטר רב, ערכו כינוס בהשתתפות של כל התלמידים (אני מבין שעברו הלכה-הלכה על מה שהוא אמר כדי לברר ולדייק) כדי לחפש מישהו שינהג את ההנהגות המוסריות שלו. הגאונים מסבירים שעם ישראל צריך לראות את ההנהגות של גדולי התורה וללמוד מהן, ולכן בכל פעם שאדם גדול נפטר, חיפשו מישהו שיקבל על עצמו את ההנהגות שלו. כשרב נפטר, מצאו עשר הנהגות מיוחדות שלו ולא מצאו מישהו שיקבל על עצמו את כולן, וכיוון שכך, חילקו את הנהגותיו בין התלמידים - - -
קאצ'קלה כתב:לייטנר כתב:עוד סיפר הרב פוקס שם (לנטוע שמים עמ' 82-3):- - - המעשה המסופר בתשובת הגאונים על תלמידיו של רב. כשנפטר רב, ערכו כינוס בהשתתפות של כל התלמידים (אני מבין שעברו הלכה-הלכה על מה שהוא אמר כדי לברר ולדייק) כדי לחפש מישהו שינהג את ההנהגות המוסריות שלו. הגאונים מסבירים שעם ישראל צריך לראות את ההנהגות של גדולי התורה וללמוד מהן, ולכן בכל פעם שאדם גדול נפטר, חיפשו מישהו שיקבל על עצמו את ההנהגות שלו. כשרב נפטר, מצאו עשר הנהגות מיוחדות שלו ולא מצאו מישהו שיקבל על עצמו את כולן, וכיוון שכך, חילקו את הנהגותיו בין התלמידים - - -
סיפור נחמד בנוי על גרעין היסטורי.
פלגינן כתב:אם אני זוכר נכון זה כתוב ב-4-5 מלים בשו"ת הגאונים, שערי תשובה, סי' קס_ או קע_, בערך.
תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן קעח
אלין עשרה מילי דחסידותא דהוה נהיג בהו רב ובתריה לא יכילו כולהון שמעיה לאחזוקי בהון וכל חד וחד מנהון אחזיקו בחדא מנהון:
חד. דלא הוה מסגי ארבע אמות בקומה זקופה, ונהיג רב יאודה אחריו:
שנית. דלא הוה מסגי ארבע אמות בגלוי הראש, ונהוג רב הונא אחריו:
שלישית. דקיים שלש סעודות כל ימיו בשבת, ונהג ר"נ אחריו:
רביעית. וחמשית שלא היה מביט לצדדין ואפילו לפניו, דאמר שימי וכו' אלמא עד דשמע קליה לא ידע, ונהגו רב יוסף ורב ששת אחריו ולא יכלו לעמוד בה עד שסימו את עיניהם:
ששית. כד הוה עייל לבי מדרשא הוה מקיף ולא הוה פסע ועייל קמי רבנן דלא מטרח צבורא ונהגו ר' זירא ואביי אחריו:
שביעית. דלא הוה אכיל מסעודת הרשות משום חלב ודם וגיד הנשה:
שמינית. דכל דקפיד עליה אזל איהו לגביה ומפייס ליה ונהג רב זוטרא בריה דרב נחמן אחריו:
תשיעית. שהיה רגיל תדיר בתפילין ונהג רב ששת אחריו:
עשירית. שהיה קולו ערב והיה רגיל לירד לפני התבה ולהיות מתורגמן לרבו ולכל מי שצריך ולקיים מה שנאמר כבד את יי מהונך ונהג ר' חייא בר אדא אחריו דקאמרינן רב חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא הוה והיה קולו ערב כשפורס על שמע ויורד לפני התיבה אמר אהניי לבוראך ממה דאהנייך הד"דכ כבד את יי מהונך:
בקרו טלה כתב:תשובות הגאונים - שערי תשובה סימן קעח
אלין עשרה מילי דחסידותא דהוה נהיג בהו רב ובתריה לא יכילו כולהון שמעיה לאחזוקי בהון וכל חד וחד מנהון אחזיקו בחדא מנהון:
חד. דלא הוה מסגי ארבע אמות בקומה זקופה, ונהיג רב יאודה אחריו:
שנית. דלא הוה מסגי ארבע אמות בגלוי הראש, ונהוג רב הונא אחריו:
שלישית. דקיים שלש סעודות כל ימיו בשבת, ונהג ר"נ אחריו:
רביעית. וחמשית שלא היה מביט לצדדין ואפילו לפניו, דאמר שימי וכו' אלמא עד דשמע קליה לא ידע, ונהגו רב יוסף ורב ששת אחריו ולא יכלו לעמוד בה עד שסימו את עיניהם:
ששית. כד הוה עייל לבי מדרשא הוה מקיף ולא הוה פסע ועייל קמי רבנן דלא מטרח צבורא ונהגו ר' זירא ואביי אחריו:
שביעית. דלא הוה אכיל מסעודת הרשות משום חלב ודם וגיד הנשה:
שמינית. דכל דקפיד עליה אזל איהו לגביה ומפייס ליה ונהג רב זוטרא בריה דרב נחמן אחריו:
תשיעית. שהיה רגיל תדיר בתפילין ונהג רב ששת אחריו:
עשירית. שהיה קולו ערב והיה רגיל לירד לפני התבה ולהיות מתורגמן לרבו ולכל מי שצריך ולקיים מה שנאמר כבד את יי מהונך ונהג ר' חייא בר אדא אחריו דקאמרינן רב חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא הוה והיה קולו ערב כשפורס על שמע ויורד לפני התיבה אמר אהניי לבוראך ממה דאהנייך הד"דכ כבד את יי מהונך:
- - - המעשה המסופר בתשובת הגאונים על תלמידיו של רב. כשנפטר רב, ערכו כינוס בהשתתפות של כל התלמידים (אני מבין שעברו הלכה-הלכה על מה שהוא אמר כדי לברר ולדייק) כדי לחפש מישהו שינהג את ההנהגות המוסריות שלו. הגאונים מסבירים שעם ישראל צריך לראות את ההנהגות של גדולי התורה וללמוד מהן, ולכן בכל פעם שאדם גדול נפטר, חיפשו מישהו שיקבל על עצמו את ההנהגות שלו. כשרב נפטר, מצאו עשר הנהגות מיוחדות שלו ולא מצאו מישהו שיקבל על עצמו את כולן, וכיוון שכך, חילקו את הנהגותיו בין התלמידים - - -
רון כתב:שמעתי סיפור מכלי ראשון על ר' אל'ה וכיון שאינו מוכר והוא אמין בהחלט, אזכה את הציבור ויהא לתועלת בע"ה
וונדרבר כתב:רון כתב:שמעתי סיפור מכלי ראשון על ר' אל'ה וכיון שאינו מוכר והוא אמין בהחלט, אזכה את הציבור ויהא לתועלת בע"ה
רבי שלום שוודרון זצ"ל מספר סיפור דומה בגירסה קצת שונה. ראה בהקדמת לב אליהו, בתולדות המחבר, (במהדורה הישנה עמ' ... , במהדורה החדשה עמ' 43-45), יש סיפור על אחד מתושבי זכרון יעקב שעשה טובות לישיבה כשהיתה שם, והיה צריך ישועה, וביקש ברכה מרבי אליהו לופיאן זצ"ל, וילדיו התחייבו לשמור שבת וכו', עיין שם. [הובא גם בס' ר' אל'ה עמ' 463-466, ובקיצור בס' שאל אביך ויגדך ח"ג עמ' פ"ב].
לייטנר כתב:הרב דוד פוקס סיפר (לנטוע שמים עמ' 81-2) שפעם נסע עם ר' אל'ה לבקר חולה:עמדנו בתחנת האוטובוס, וחיכינו זמן רב. פניי היו אל הכביש ועיניי נשואות אל האופק בציפייה לבואו של האוטובוס. והנה מגיע אוטובוס מרחוק, ו... חולף על פנינו.
הסתובבתי אחריו וליוויתי אותו במבטי. ר' אל'ה, שכל אותו הזמן היה שקוע בספרו, לא הרים את עיניו, ובקול נמוך שאל אותי: "למה סובבת את הראש?". הוא ראה בסיבוב הראש מעשה שאין בו שליטה עצמית [...]
מודה ומהלל כתב:מעוטר בטלית ותפילין.
צורב מתחיל כתב:מודה ומהלל כתב:מעוטר בטלית ותפילין.
ללא חליפה?
יוסף שרייבער כתב:ספר קבלה וחסידות עם חתימת הגה"צ המשגיח ר' אלי' לאפיאן בצעירותו - תורת נתן עם הסכמות נדירות מגדולי החסידות - מהדורה ראשונה - נדיר.
https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/app ... A6?lang=he
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 221 אורחים