מעשה שבת על 'אחד מתוך שניים'

[עושה חדשות]

אדם ברר בשבת ק"ג פירות, כשבדעתו לאכול חצי ק"ג לאלתר, והחצי שני לאחר זמן.
אדם יצא לרה"ר כשיש לו בגד כפול, וא"כ יש כאן 'הוצאה' על א' מתוך ב' הבגדים.
מי שבישל ביו"ט ב' קדירות והוא צריך רק אחת מתוכם.

איך דנים בזה איסור מעשה שבת:
האם הכל אסור מספק,
או שהוא יכול להחליט מה היה היתר ומה איסור,
או דתליא בדין 'ברירה' מדרבנן,
והאם הוא יכול להחליף באמצע שבת את ההחלטה מה מותר,
וכו'. אולי אתם יודעים ע"ז משהו?

[דרומי]

לתועלת הענין כדאי להפריד בין השאלות של שבת לשאלות של יו"ט.

יו"ט יש לו דין שונה לגמרי מכמה מובנים

[אש משמים]

אדם ברר בשבת ק"ג פירות, כשבדעתו לאכול חצי ק"ג לאלתר, והחצי שני לאחר זמן.

איך דנים בזה איסור מעשה שבת:
האם הכל אסור מספק,
או שהוא יכול להחליט מה היה היתר ומה איסור,
או דתליא בדין 'ברירה' מדרבנן,
והאם הוא יכול להחליף באמצע שבת את ההחלטה מה מותר,
וכו'. אולי אתם יודעים ע"ז משהו?

מבואר בפוסקים שהחצי שברר לאחר זמן הוא איסור.
מה הספק? הוא לא יודע מה ברר לעכשיו ומה לאח"כ?
ודאי שאינו יכול להחליף את הבחירה לאחר מעשה.

[עושה חדשות]

הרב דרומי, החילוק בין שבת ליו"ט אינו נוגע לשאלה שלי. (וכמובן להסוברים דאין איסור על 'מעשה יום טוב' אז אין התחלה של שאלה. הנידון הוא במקרה שיש איסור על מעשה שבת ויו"ט, איך מבררים בין החלקים).

הרב אש, מה לא מובן, הוא ברר ק"ג פיסטוקים, ודעתו לאכול לאלתר רק חצי ק"ג, ואין כאן חלקים מסויימים בכלל.

[אש משמים]

.

[מאיר סובל]

לכאו' שונה יו"ט שיש בו דין "הואיל", משבת שאין היתר של הואיל.

[דרומי]

אכן זה מה שהתכוונתי - שביו"ט יש הואיל כך שבכל מקרה אינו איסור מדאורייתא

[עושה חדשות]

'הואיל' זה מחלוקת אמוראים. ובזמן הסמוך ממש לשקיעה"ח כבר אין הואיל לכו"ע.
אז השאלה בעינה עומדת, איך מבררים איזה חלק נאסר מדין מעשה שבת ויו"ט.
('מעשה יום טוב' זה מושג שלא בהכרח קיים לכו"ע, ואכמ"ל. זה לא עצם הנידון).