אני מבין שבאת לסייע לי.שמועלקע כתב:זה קצת מוזר שכמה ראשונים ממקומו של האור זרוע באשכנז כותבים שהקשר הוא כאות דל"ת וכמו תוס' למשל, ואילו לאור זרוע ורבו היה בכלל קשר אחר שצורתו לא הייתה דל"ת והוא לא היה יודע מכל העניין שבאשכנז עצמה היה מנהג שונה והוא אף לא מזכירו כשהוא עוסק באותה סוגיה...
אם היה כתוב בשו"ע לעשות קשר דל"ת היה אפשר להסביר שכך קוראים לקשר אבל לשון השו"ע (ל"ב נ"ב) "ויעשה קשר כמין דלי"ת בשל ראש וכמין יו"ד בשל יד" ומשמע להדיא שאין זה שם הקשר ואין דין לעשות קשר מסויים אלא לעשות כמין דלי"ת.שמועלקע כתב:ממילא לאחר שיודעים כלל זה מבינים שא"א למשל להביא ראיה מהשו"ע שכתב לעשות קשר דל"ת.
הא לך לשון מהר"י אבוהב סי' כ"ז (אולי לא ראית אותו אלא מתוך הספר פרי אליעזר).שמועלקע כתב:ואף ר"י אבוהב בפירושו לטו"ר כותב שאלו שעושים שמאחורי הקשר יהיה צורת דל"ת (אחת מהשיטות כדי לבטל את השתי וערב, עיין פרי אליעזר) טועים כי בגמרא משמע שיש דל"ת רק מקדימה! ואם השינוי הנ"ל לא פוסל מה אכפת לר"י אבוהב שבגמרא משמע שיש דל"ת רק מקדימה, שיעשו אף דל"ת מאחורה ומה יפסידו בכך?
לא כתוב שמפסידים בזה ולא כתוב שאינו לכתחילה ואפילו לא כתוב שאכפת לו, רק שהוא טעות כי א"צ לעשות דל"ת מבפנים.כתב עוד ושיהיה נויו שהוא המקום שנראה כעין דלי"ת לצד חוץ הנה זה פי' דלישנא דגמרא שאמ' ונוייהם לבר ויש מי שפירש שהוא על הקשר ויש מי שפירש שהוא על שחרות הרצועות והרב הביא בכאן הב' פירושים והנה פירוש קמא לפי המנהג שעושים דלי"ת מבפנים ומבחוץ לא שייך האי פירוש וכן כתב בעל העיטור דהאי פי' לא דייק אבל לפ"ז נראה שהוא טעות מה שעושים דלי"ת מבפנים ומבחוץ שאין מקום לדלי"ת אלא מבחוץ
אם המכוון לומר שהקשר המרובע כשר כי יש בו צורת דל"ת ברצועות, כבר כתבתי שג"א מסכים. אם המכוון שצריך דוקא צורת דל"ת ברצועות ולא בקשר, א) אין לזה זכר בשו"ע ב) גם בקשר המכונה היום דל"ת יש צורת דל"ת ברצועות.בברכה המשולשת כתב:הקשר נקרא ד ע"י הרצועות, כדברי מהרי"ל ע"פ רש"י, וזו כוונת השו"ע
אביגדור כתב:אם המכוון לומר שהקשר המרובע כשר כי יש בו צורת דל"ת ברצועות, כבר כתבתי שג"א מסכים. אם המכוון שצריך דוקא צורת דל"ת ברצועות ולא בקשר, א) אין לזה זכר בשו"ע ב) גם בקשר המכונה היום דל"ת יש צורת דל"ת ברצועות.בברכה המשולשת כתב:הקשר נקרא ד ע"י הרצועות, כדברי מהרי"ל ע"פ רש"י, וזו כוונת השו"ע
אכתוב זאת שוב בשפה הכי ברורה שאפשר. מלשון השו"ע נראה שאין דין בקשר מסויים כזה או אחר אלא שיעשה כעין דל"ת. אתה חולק על זה?בברכה המשולשת כתב:המכוון הוא להסביר את לשון השו"ע, כשמסתבר מאוד שהשו"ע לא הכיר כלל קשר דלת (של ימינו) מלבד לשון תה"ד (ולא להלכה למעשה)
אביגדור כתב:אכתוב זאת שוב בשפה הכי ברורה שאפשר. מלשון השו"ע נראה שאין דין בקשר מסויים כזה או אחר אלא שיעשה כעין דל"ת. אתה חולק על זה?בברכה המשולשת כתב:המכוון הוא להסביר את לשון השו"ע, כשמסתבר מאוד שהשו"ע לא הכיר כלל קשר דלת (של ימינו) מלבד לשון תה"ד (ולא להלכה למעשה)
אינני חושב שדעת השו"ע להיפך. אדרבה, דברי השו"ע הם הפשט בדעת הראשונים שהצורה מעכבת והגדרת הצורה המעכבת הוא שיהא כעין דל"ת כמ"ש בשו"ע.שבילי דנהרדעא כתב:אבל אם מצאנו דברי הראשונים דהצורה המקובל מעכב, למה שלא נחוש לה? איפה ראית בשו"ע בפירוש להיפך, הרי סתם ולא פירש?
דרך אגב כבר נכתב באשכול הקודם שלפי שיטת הגרי"ז גם יוצא שכל המשנה מהמסורה מעכב.
קרית מלך כתב:בישורון האחרון פורסם מאמר ארוך מהרב מאיר שטיינר בו מנסה לברר שאין כל מקור לקשר המרובע, אך כמדומה שההכרח לחזק את מנהג קשר הדלי"ת הביאו להתעלם מכל הראיות הברורות לקשר המרובע, בעיקר בעדותו החד משמעית והברורה של מהרי"ט ווייל בשו"ת שלו סי' יב שכך היה מנהג אביו הקרבן נתנאל ורבו הגה"ק רבי יונתן אייבישיץ
אביגדור כתב:כמ"ש באשכול ההוא. אינני חולק על כך שהמנהג היה לעשות קשר מרובע (ובהכרח שהקשר הזה כשר) אבל ההלמ"ס איננה לעשות קשר מרובע (או בכל צורה אחרת) אלא שיהא כמין דל"ת ולכן כל קשר שהוא כמין דל"ת כשר וכמו שכתוב בשו"ע.בברכה המשולשת כתב:לא כ"כ הבנתי את הראיה מהשו"ע, הרי גם הוא ס"ל בב"י קשר מרובע
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 296 אורחים