עושה חדשות כתב:מה דין הבנייה ביום י' באב עד חצות?
גם זו לטובה כתב:עושה חדשות כתב:מה דין הבנייה ביום י' באב עד חצות?
כתב הרש"ל (בתשובה צ"ב) שיום העשירי אסור ג"כ במרחץ וכו' דעכשיו שנהגו וקבלו עליהם בתשעת הימים איסור אכילת בשר ושתיית יין ורחיצה מה שלא אסרה התלמוד משום צער בעלמא לזכור חורבן הבית ולהעלות על לבם תוגה א"כ כ"ש בעשירי שהרי מצינו בירושלמי שהחכמים הראשונים היו נוהגין לעשות אותו כט' באב לעניין צום משום דרבי יוחנן (תענית כ"ט) שאמר אלמלא הייתי שם הייתי קובעו בעשירי עכ"ל וכתב הב"ח שרש"ל אסר לכבס ולרחוץ ולהסתפר, ובטור הוצאתת מ"י כתבו שכוונת הב"ח לרש"ל בהגהות לטור, אולם עיינתי בהגהות רש"ל [הנדפסות בטור הוצאת "מאורות"] וליתא וע"כ כוונת הב"ח לרש"ל בתשובה בנ"ל
עכ"פ מוזכר באחרונים שאסור לכבס ולרחוץ ולהסתפר, ויש לדון האם גם כל שאר דיני ממעטים בשמחה של מו"מ ריקודים ומחולות וכו' נמי אסור, ולכ' נראה דל"ש והכל אסור. [ואף תשמיש המטה כתבו האחרונים ע"פ כנה"ג שטוב להימנע]
ברם כל איסורא דיום העשירי אינו חמור כ"כ, וע"כ כשיש עוד צדדים יש מקום להקל, והנה לא ברירא כ"כ מה מוגדר בנייה להרווחה, ובספרי המלקטים כתבו שמי שמאוד צפוף לו בביתו לא חשב הרווחה, וצ"ע השיעור בזה
ויש גם להתחשב בצרכי ה"קבלן" היכא שנגרם לו צער והפסד בביטול הבנייה, ועדין צ"ע בכ"ז.
עושה חדשות כתב:מה דין הבנייה ביום י' באב עד חצות?
עושה חדשות כתב:גם זו לטובה כתב:עושה חדשות כתב:מה דין הבנייה ביום י' באב עד חצות?
כתב הרש"ל (בתשובה צ"ב) שיום העשירי אסור ג"כ במרחץ וכו' דעכשיו שנהגו וקבלו עליהם בתשעת הימים איסור אכילת בשר ושתיית יין ורחיצה מה שלא אסרה התלמוד משום צער בעלמא לזכור חורבן הבית ולהעלות על לבם תוגה א"כ כ"ש בעשירי שהרי מצינו בירושלמי שהחכמים הראשונים היו נוהגין לעשות אותו כט' באב לעניין צום משום דרבי יוחנן (תענית כ"ט) שאמר אלמלא הייתי שם הייתי קובעו בעשירי עכ"ל וכתב הב"ח שרש"ל אסר לכבס ולרחוץ ולהסתפר, ובטור הוצאתת מ"י כתבו שכוונת הב"ח לרש"ל בהגהות לטור, אולם עיינתי בהגהות רש"ל [הנדפסות בטור הוצאת "מאורות"] וליתא וע"כ כוונת הב"ח לרש"ל בתשובה בנ"ל
עכ"פ מוזכר באחרונים שאסור לכבס ולרחוץ ולהסתפר, ויש לדון האם גם כל שאר דיני ממעטים בשמחה של מו"מ ריקודים ומחולות וכו' נמי אסור, ולכ' נראה דל"ש והכל אסור. [ואף תשמיש המטה כתבו האחרונים ע"פ כנה"ג שטוב להימנע]
ברם כל איסורא דיום העשירי אינו חמור כ"כ, וע"כ כשיש עוד צדדים יש מקום להקל, והנה לא ברירא כ"כ מה מוגדר בנייה להרווחה, ובספרי המלקטים כתבו שמי שמאוד צפוף לו בביתו לא חשב הרווחה, וצ"ע השיעור בזה
ויש גם להתחשב בצרכי ה"קבלן" היכא שנגרם לו צער והפסד בביטול הבנייה, ועדין צ"ע בכ"ז.
שאלתי את הגר"נ קופשיץ, והתיר בשופי.
חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 100 אורחים