מקור לכסא עד ג' טפחים

[משולש]

שלום וברכה לכולם.
א. מקובל שבת"ב ובאבילות יושבים על כסא עד ג' טפחים.
האם מישהו יודע מקור לשיעור זה? (לא מהלכות שבת וכדומה, אלא מהלכות אבילות/ת"ב בעצמם).

ב. האם ראוי יותר לשבת על הארץ ממש?

ג. האם נכון שע"פ קבלה אין לשבת על הרצפה בעצמה? במהרי"ל משמע שישב ממש על הארץ (ולכן השתמש בבגד הגרוע שלא יתקלקל בישיבתו ברצפה).

[בברכה המשולשת]

שלום וברכה לכולם.
א. מקובל שבת"ב ובאבילות יושבים על כסא עד ג' טפחים.
האם מישהו יודע מקור לשיעור זה? (לא מהלכות שבת וכדומה, אלא מהלכות אבילות/ת"ב בעצמם).

ב. האם ראוי יותר לשבת על הארץ ממש?

ג. האם נכון שע"פ קבלה אין לשבת על הרצפה בעצמה? במהרי"ל משמע שישב ממש על הארץ (ולכן השתמש בבגד הגרוע שלא יתקלקל בישיבתו ברצפה).

ב. ע"פ קבלה לא.
ג. כן.

[יבנה]

פסקי תשובות אורח חיים סימן תקנט
ד. ישיבה על כסא נמוך, מדרגות שלפני ארוה"ק, ובנסיעה במכונית ובאוטובוס

סעי' ג', שו"ע: ליל ט"ב ויומו יושבים בביהכ"נ לארץ עד תפלת המנחה, ובמ"ב (סקי"א) מותר15 להניח תחתיו שק או כר קטן וגם יוכל לישב על ספסל נמוך למי שקשה לו לישב על הארץ, ועל המדרגות שלפני הארון קודש מותר16 לישב אפילו לכל אדם כי דינו כיושב על הארץ. והשתא נהיגי17 עלמא להקל בכל גווני לישב על ספסל או כסא נמוך פחות18 מג' טפחים, כשם שנוהגים האבלים תוך ז' ימי אבלותם להקל לישב על כסא פחות מג' טפחים.

פסקי תשובות הערות סימן תקנט
15. וכבר כתבנו לעיל סי' תקנ"ב הערה 28 שעפ"י קבלה יש להקפיד להניח איזה בגד בינו לבין הארץ ואפילו מרוצפת. באמרי פנחס להה"ק מקוריץ זי"ע אות תשס"ט בט"ב עת שיושבין על הארץ ומתאבלים על החורבן הוא עת רצון גדול ויכול אדם לפעול בתפלתו להשי"ת מה שצריך, ויובן עפ"י דברי השם משמואל פ' דברים בשם אביו האבנ"ז זצ"ל כי כמו שבכל מועד מתעורר הניסים שנעשו בימים ההם כמו"כ בט"ב ע"י התעוררות על החורבן נתעורר כח הטוב שהיה בזמן החורבן דהיינו שנמחלו כל עוונותיהם של ישראל כדאי' במד"ר איכה עה"פ תם עוונך בת ציון, ומש"ה גם ט"ב איקרי מועד, וע"ע דברים מופלאים בזה בשו"ת דברי יציב (הנדמ"ח) או"ח ח"ב סי' רמ"ב מס"ק ד' ואילך.

16. מקור חיים לחו"י.

17. ילקוט הגרשוני סי' זה בשם סידור עיון תפילה וכ"ה בס' משנת יעקב סי' זה, דגם באבל נוהגים להקל עפ"י הירו' פ' אלו מגלחין דדבר הסמוך לארץ כארעא סמיכתא דמי, וכ"ה בגשה"ח פ"כ סי' ה' סעי' י"א.

18. דהוא לשיעורי החזו"א 30 ס"מ, וע' באורחות רבנו ח"ב עמ' קל"ח שהחזו"א והגריי"ק זצ"ל היו יושבים על שרפרף נמוך ולא דקדקו שיהיה דווקא פחות מג' טפחים.

[משולש]

שלום וברכה לכולם.
א. מקובל שבת"ב ובאבילות יושבים על כסא עד ג' טפחים.
האם מישהו יודע מקור לשיעור זה? (לא מהלכות שבת וכדומה, אלא מהלכות אבילות/ת"ב בעצמם).

ב. האם ראוי יותר לשבת על הארץ ממש?

ג. האם נכון שע"פ קבלה אין לשבת על הרצפה בעצמה? במהרי"ל משמע שישב ממש על הארץ (ולכן השתמש בבגד הגרוע שלא יתקלקל בישיבתו ברצפה).

ב. ע"פ קבלה לא.
ג. כן.

משמע לי שראוי לשבת על הרצפה ממש, ואמנם ע"פ קבלה יהדר להפסיק בבגד. אך לכתחילה לא ישב על כסא אפי' נמוך, (ויל"ע בכר עבה).

[בברכה המשולשת]

שלום וברכה לכולם.
א. מקובל שבת"ב ובאבילות יושבים על כסא עד ג' טפחים.
האם מישהו יודע מקור לשיעור זה? (לא מהלכות שבת וכדומה, אלא מהלכות אבילות/ת"ב בעצמם).

ב. האם ראוי יותר לשבת על הארץ ממש?

ג. האם נכון שע"פ קבלה אין לשבת על הרצפה בעצמה? במהרי"ל משמע שישב ממש על הארץ (ולכן השתמש בבגד הגרוע שלא יתקלקל בישיבתו ברצפה).

ב. ע"פ קבלה לא.
ג. כן.

משמע לי שראוי לשבת על הרצפה ממש, ואמנם ע"פ קבלה יהדר להפסיק בבגד. אך לכתחילה לא ישב על כסא אפי' נמוך, (ויל"ע בכר עבה).

כך ג"א הקטן עושה, בלי נדר

[מעט דבש]

מתוך 'קרא עלי מועד' פרק ח, הערה כא

קרא עלי מועד - ישיבה על הארץ.GIF (28.9 KiB) נצפה 1693 פעמים