אוצר החכמה כתב:שש ושמח כתב:אוצר החכמה כתב:הטענה הראשונה לכאורה תלויה בשאלה אם כשאני מפציר בך שתתן לי 100 שקל האם יש בזה לא תחמוד. יש בזה דיון בפוסקים וכמדומני שגם כאן היה אשכול על זה. דהיינו שאם בזה יש לא תחמוד קצת קשה לטעון את טענתך אבל אם שם אין אז יש לדון אם המקרה שלך דומה לזה.
לא הבנתי. הסיבה היחידה שאני יודע שבמקרה שהבאת לא יהיה לא תחמוד זה משום שאין כאן חפץ מסויים אלא שווי בעלמא. וסברא זו כמובן לא שייכת כאן.
התכוונתי כך. אם על ממון בעלמא יש לא תחמוד אני לא מבין מה הכוונה להסיר את המניעה יש לזה שוויות ואת זה הוא נותן לי אחרי הפצרה. אבל אם נגיד שיש רק על חפצים אז יש מקום לטענה שלך והיינו שאע"פ שכאן לכאורה הוא חפץ כיוון שהחפץ בעיקרו שלי וזה רק הזכות למנוע אם כן דומה לזה שחומד ממון ולא חפץ.
אני התכוונתי לסברא אחרת. נקח דוגמא אחרת, נניח שנבנה מריש שלך בתוך הבית שלי באופן שאין תקנת מריש וע"פ הדין אתה יכול לדרוש אותו בחזרה, והנה אני אינני חומד את הקורה שלך, אלא שאין רצוני שתשבור את כל הבית שלי בשביל קורתך [ואפשר לדון אפי' באופן שהקורה אינה מחזיקה את הבית כלל אלא שמונחת באופן שכדי להוציאה צריך לשבור את הבית], בזה מסתבר לי שאין את הגנאי של לא תחמוד, שעיקר לא תחמוד הוא במי שנותן עינו בממון חבירו, אבל כאן איני חומד בממונך אלא בממוני, ואני מבקש ממך שלא תזיק לי.
ואם נתיר בזה, מסתבר שגם מי שרוצה לבנות וחבירו יכול לעכב עליו מדין ריבוי דיורים וכדו' נוכל להתיר, שהרי אינני חומד בממון חברי אלא בממון עצמי, ואיני מבקש מחברי אלא שלא ימנע ממני להשתמש בממוני.
[ואמנם מי שרוצה לבנות על הגג זה מצב יותר חמור, שבד"כ הגג שטח משותף ומבקש מחבירו שיתן לו את הממון השייך לו, ובזה באמת קשה להתיר מצד הסברא הזו, אבל אולי מצד הסברא השניה שכתבתי למעלה].