הלכתא כרב נחמן בדיני

[נהר שלום]

כידוע הלכתא כרב נחמן בדיני
שאלתי היא מתי החל כלל זה?
לכאורה בב"מ (סו.) "איכא דאמרי אמר ליה דרדקא קרעיה דכולי עלמא לגבי דידי בדינא דרדקי נינהו" משמע שכבר בחייו נפסקה הלכה כמותו.

[שמואל דוד]

מה הצד לומר שרק לאחר מיתתו הלכה כמותו

[נהר שלום]

מה הצד לומר שרק לאחר מיתתו הלכה כמותו

א"כ מדוע חלקו על דבריו בדורו, לכאורה זה כעין מורה הלכה בפני רבו . ועוד בודאי תלמידיהם של שאר האמוראים פסקו כרבותיהם דלא כר"נ.

[הגהמ]

נקודת מוצא בדיון מהווים דברי הרא"ש שכ' בגכון זה בהלכותיו מסכת ב"ק (פ"ד סי' ד):

מאיזה טעם עשו חכמי הגמרא כלל זה לפסוק הלכה כשמואל בדיני וכרב באיסורי בכל מקום? לפי שידעו ששמואל היה רגיל תמיד לפסוק דינין ולכך היה מדקדק בהן ויורד לעומקן ומשכיל על כל דבר אמת. וכן רב היה רגיל לדקדק בהוראת איסור והיתר לכך סמכו על הוראותיו לעניני איסור והיתר

[שמואל דוד]

מה הצד לומר שרק לאחר מיתתו הלכה כמותו

א"כ מדוע חלקו על דבריו בדורו, לכאורה זה כעין מורה הלכה בפני רבו . ועוד בודאי תלמידיהם של שאר האמוראים פסקו כרבותיהם דלא כר"נ.

הלכה כבית הלל ואעפ"כ בית שמאי חולק

[השש בדברי תורה]

דומני שהרשב"ם מבאר שהכלל הילכתא כרב נחמן בדיני הוא המשך הכלל של הלכה כשמואל בדיני, שהרי רב נחמן היה תלמידו.

[נהר שלום]

מה הצד לומר שרק לאחר מיתתו הלכה כמותו

א"כ מדוע חלקו על דבריו בדורו, לכאורה זה כעין מורה הלכה בפני רבו . ועוד בודאי תלמידיהם של שאר האמוראים פסקו כרבותיהם דלא כר"נ.

הלכה כבית הלל ואעפ"כ בית שמאי חולק

ושם תמיד היה מחלוקת בין התלמידים והלל לא יכל לומר שכולי עלמא גבי דידי דרדקאי.

[מאיר סובל]

כידוע הלכתא כרב נחמן בדיני
שאלתי היא מתי החל כלל זה?
לכאורה בב"מ (סו.) "איכא דאמרי אמר ליה דרדקא קרעיה דכולי עלמא לגבי דידי בדינא דרדקי נינהו" משמע שכבר בחייו נפסקה הלכה כמותו.

מהיכי תיתי שרק אחרי פטירתו? אבל מהגמ' הנ"ל אין שום ראיה. שרב נחמן הכיר בערך עצמו זה פשוט. והשאלה האם כל הדור הכיר בכך עוד בחייו או שלא, נותרה בעינה.

[איש גלילי]

מה הצד לומר שרק לאחר מיתתו הלכה כמותו

א"כ מדוע חלקו על דבריו בדורו, לכאורה זה כעין מורה הלכה בפני רבו . ועוד בודאי תלמידיהם של שאר האמוראים פסקו כרבותיהם דלא כר"נ.

הלכה כבית הלל ואעפ"כ בית שמאי חולק

בית שמאי חלקו לפני שנקבעה הלכה כב"ה, ואחר שנקבעה הלכה כב"ה - לא היה היתר לעשות כדברי ב"ש, וכמו שאמרו לר' טרפון כדי היית לחוב בעצמך.

[שמואל דוד]

עיין יבמות יד

[החתן סופר]

בתוס' ר"י הזקן בקידושין לט. כתב וז"ל (הא דקרא ליה לוי לשמואל אריוך): "דקרי לשמואל אריוך משום דהלכתא כוותיה בדיני לשון דיינא שדינו דין כמו מלך" ומוכח גבי רב ושמואל שנפסקה הלכה כבר בחייהם כל אחד בתחום שלו, וע"ע בגליון שבת נג. ובמה שציין שם לרש"י מנחות לח: