אל ינשק לבניו על ידם ומכ"ש על פניהם, והוא בין קטנים ובין גדולים, לפי שמדה זו אינו כלל מהקדושה"
יאיר כתב:לענ"ד הק' ולצערי לא מתאים לדורנו כלל וכלל
אפרים זלמן כתב:יאיר כתב:לענ"ד הק' ולצערי לא מתאים לדורנו כלל וכלל
וגם לא לתקופות התנ''ך.
יאיר כתב:אפרים זלמן כתב:יאיר כתב:לענ"ד הק' ולצערי לא מתאים לדורנו כלל וכלל
וגם לא לתקופות התנ''ך.
איני יודע למה התכוונת אך שיהיה ברור:
דרומי כתב:מסתבר שאותם צדיקים וחסידים שלא נשקו לילדיהם, גם לא נשקו מעולם לגלידה ולא לקוקה קולה... (להבדיל).
וכמו שאמר פעם יהודי חכם על צדיק אחד שהיה מתפלל במהירות והיו שחשבו כי ראוי לחקותו: קודם כל תחקו אותו באכילתו הקצרה והזעירה...
הגיונות כתב:יש מכתב מרבי שלמה איגר שכתב "והנשיקות נעתרות" (על משקל לשון הכתוב במשלי כז). ועל הרבה מגדולי ישראל (כגון הגרי"ח זוננפלד), ובפרט מגדולי החסידות (הסבא קדשיא מרודשיץ), מצינו שהיו נמנעים מלנשק את ילדיהם.
המעניין הוא שבהקדמה לספר 'אור עינים' כותב הרה"ק ר' אליעזר צבי מקומרנא שהנהגה זו אינה רק ממדרגית הצדיקים הגדולים, אלא שייכת לכל החושקים בדרכי החסידות (ח"ב, באמצע כלל כא):אל ינשק לבניו על ידם ומכ"ש על פניהם, והוא בין קטנים ובין גדולים, לפי שמדה זו אינו כלל מהקדושה"
הגיונות כתב:יש מכתב מרבי שלמה איגר שכתב "והנשיקות נעתרות" (על משקל לשון הכתוב במשלי כז). ועל הרבה מגדולי ישראל (כגון הגרי"ח זוננפלד), ובפרט מגדולי החסידות (הסבא קדשיא מרודשיץ), מצינו שהיו נמנעים מלנשק את ילדיהם.
המעניין הוא שבהקדמה לספר 'אור עינים' כותב הרה"ק ר' אליעזר צבי מקומרנא שהנהגה זו אינה רק ממדרגית הצדיקים הגדולים, אלא שייכת לכל החושקים בדרכי החסידות (ח"ב, באמצע כלל כא):אל ינשק לבניו על ידם ומכ"ש על פניהם, והוא בין קטנים ובין גדולים, לפי שמדה זו אינו כלל מהקדושה"
הגיונות כתב:יש מכתב מרבי שלמה איגר שכתב "והנשיקות נעתרות" (על משקל לשון הכתוב במשלי כז). ועל הרבה מגדולי ישראל (כגון הגרי"ח זוננפלד), ובפרט מגדולי החסידות (הסבא קדשיא מרודשיץ), מצינו שהיו נמנעים מלנשק את ילדיהם.
שערי חכמה כתב:היו מגדולי הדורות שנמנעו מלנשק את בניהם כיון שסברו שיש לייחד את כל האהבה לקב"ה, בבחינת "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך".
וטעם נוסף עד"ז, ע"פ מ"ש הפוסקים שאין לנשק בניו בבית הכנסת מפני שאין לגלות אהבה לדבר אחר במקום השראת השכינה, וסברו דה"ה מי שמרגיש תמיד בבחינת שויתי ה' לנגדי תמיד ראוי לו להמנע מזה תמיד. מסתבר מאד שגם טעמו של הח"ח היה אחד מאלו, ולא מטעם קדושה שהוא תמוה בתכלית.
פעם הביא הרה"ק את בתו לזקינו הסבא קדישא [מרודשיץ] שיברך אותה, והייתה אז בת ג' חודשים. וראה אביה איזה דבר חכמה ממנה, ונשקה על ראשה. והביט עליו זקינו הסב"ק בתמהון, יען הקפיד מאוד הסב"ק מלנשק את בניו ובנותיו הקטנים (קפידא זו מובא בשל"ה שהוא סגולה לאיכות ימים ושנים
סגי נהור כתב:על אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש מסופר שחפץ פעם לנשק את בנו בילדותו, ואז ישב וכתב עבורו מאמר חסידות, שאותו העניק לו במתנה כשגדל. וכוונת הסיפור ברורה, שבחר לבטא את רגש האהבה שעלה בו כלפי בנו במעשה נעלה ובעל ערך ולא בנשיקה חסרת תועלת.
ישא ברכה כתב:בעז"ה
אין ספק שכל הסיפור הזה מוזר, קשה לומר שיש מישהו שחושב שיש בעיה שאב ינשק את בניו, וכמו שרואים מהתנ"ך שזה דבר קיים בין אוהבים, ומה שהביא כאן מאן דהוא שיש לייחד את כל האהבה להקב"ה, על פניו זה גם נראה דבר לא נכון, כפי איךש הקב"ה ברא את העולם ולימד אותנו בתורתו אין סתירה בין אהבת ה' לאהבת ישראל/ולאהבת ילדיו, ואמנם ברור שהראוי הוא שאהבת ה' תהיה גדולה מכל האהבות [והאדם יסכים להקריב עבור ה' את כל שאר האהובים], וגם א"כ זה מעלה שאנחנו לא רואים אצל הנביאים הגדולים קשה להאמין שאצל כל מיני אדמורי"ם היא קיימת.
גם הדברים שכתב הרב סגי נהור נראים לי קצת תמוהים, ההתנתקות מהרגשות הטבעיים היא לרוב מזויפת ואיננה אמיתית, הקב"ה ברא אותנו עם הרגשות האלו, ולא מסתבר שה' ברא אותם רק כדי שנתגבר עליהם.. בכל אופן התנ"ך רצוף בהנהגות כאלו, כך שאם אבותינו הנביאים שידעו את ה' פנים אל פנים, לא מצינו כזאת, כ"ש שאנחנו לא צריכים להצתדק בזה.. אגב, ההתיחסות לנישוק כמעשה חסר תועלת איננה נכונה, זה גוף חוית האהבה בין האב לבנו, וזה חלק מהטוב שה' נתן לאדם בילד שה' נתן לו.
אני יאמר מילה אקוה שאינני עובר את הגבול, יש טיפוסים שונים, יש כאלו בעלי אופי חם יותר ויש כאלו בעלי אופי קר שקשה להם להפגין את רגשותיהם, אני משער שהרב אלישיב גם לא נשק אף פעם בפומבי לנכד שלו, ואילו הרב עובדיה היה להיפך וגם זרים יכלו לחוש את חיבתו. ואני לא חושב שיהיה אפשר להוציא מעשה רב מכל הנהגה כזו. כמובן שהחיצוניות לא מעידה בהכרח על הפנימיות, ויש הרבה אמצעים לבטות אהבה. עשרה עמקים בלב.
שלמה בן חיים כתב:מי שחושב לפני שהוא מנשק את ילדיו המתוקים, וזו סוגיא אצלו אם כן לנשקם או לא, אולי עדיף שבאמת לא ינשק, כי על זה נאמר 'ונעתרות נשיקות שונא'.
ישא ברכה כתב:גם הדברים שכתב הרב סגי נהור נראים לי קצת תמוהים, ההתנתקות מהרגשות הטבעיים היא לרוב מזויפת ואיננה אמיתית, הקב"ה ברא אותנו עם הרגשות האלו, ולא מסתבר שה' ברא אותם רק כדי שנתגבר עליהם.. בכל אופן התנ"ך רצוף בהנהגות כאלו, כך שאם אבותינו הנביאים שידעו את ה' פנים אל פנים, לא מצינו כזאת, כ"ש שאנחנו לא צריכים להצתדק בזה.. אגב, ההתיחסות לנישוק כמעשה חסר תועלת איננה נכונה, זה גוף חוית האהבה בין האב לבנו, וזה חלק מהטוב שה' נתן לאדם בילד שה' נתן לו.
מענה איש כתב:...
והנה שמעתי בשם הק' ר' פנחס מקאריץ ז״ל, שאמר מפני מה דרך האדם לאהוב ביותר את בנו בעת שהוא קטן וכל מה שנתגדל יותר, נתמעט אהבתו מלהשתעשע עמו, והוא כי כל מה שהוא יותר קטן עוד היא סמוך להתאוה, וכל מה שנתגדל הוא מתרחק יותר בריחוק שנים מן התאוה ע״כ נתמעט החיבה להשתעשע עמו, ע״כ.
והנה בעוה״ר מהדרין ליפות התינוק בעודו קטן בכל מיני יופי, והוא לאהבת התאוה ר״ל כנ״ל הן באמת שצריך לאהוב את בניו וליפות אותו, אבל רק ליפות אותו במצות ולהרגילו בדרך השם, וחנוך לנער ע״פ דרכו במצות, שזאת אינו מהתאוה הגשמיות רק מהתאוה הרוחניות, ועי״ז גם כי יזקין לא יתור ממנו...
וזה שאה"כ... והי' לכם לציצית (לשון הסתכלות) וראיתם אותם, היינו הבנים, להסתכל גם עליהם שלא ליפותם בגשמיות כנ״ל רק, וזכרתם את כל מצות ד', ועשיתם אותם, ועשיתם לשון פועל לאחרים, ר תם קאי על הבנים, היינו ללמוד את הבנים שיעשו מצות ד', ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם, היינו שתאותכם להשתעשע עם הילד ע״י יפותו ביופי הגשמיות כנ"ל בשם הק' מקאריץ ז״ל מפני שזאת הוא מפני קורבתו להתאוה, רק, למען תזכרו ועשיתם את כל מצותיו, ואז, והייתם קדושים לאלקיכם... אכיה״ר. (אמרי יהודה - ברעזאן פ' שלח)
לא תקח האם על הבנים שמעתי בשם הרב הצדיק המפורסים בוצינא קדישא מוה׳ פיוויש מזבריזא זלה״ה מוסר השכל על אותן ב״א ונהוג הוא ברבת בני עמינו שנוטלין התינוק על ידיהם ומשתעשעין בו והיא כולו תאוות והחיבוק ונישוק שהם עושין בהתינוק הם כאילו עושין בנשותיהם עצמן רק שבושין לעשות זאת בנשותיהן וזהו שהזהירה תורה לא תקח האם על הבנים ודפח״ח.
ובשם הה״מ דקהילתינו שמעתי הטעם ע״ז שבהיות הבן בילדותו אוהבין אותו מאוד ואח״ז נכבה האהבה כי מתחילה מצד התאווה אוהבין אותו וכמבואר בשם הצדיק הנ״ל ואח"ז כשיש להבן בעצמו תאוות אז שונאים אותו ר״ל שנעשה ריחוק באהבה וכמבואר ודפח"ח. (אור צדיקים פ' כי תצא)
גביר כתב:את בני הראשונים לא נשקתי לפני הברית, אבל אחר כך חשבתי על כך שבעצם כל עוד אין הם בני שמונה ימים לא חל עליהם דין 'ערל' וממילא אין עניין שלא לנשקם עד היום השמיני. אשמח לדעת יותר על ההנהגה הראויה בזה.
דרומי כתב:על הבעש"ט הק' עצמו מסופר בזה"ל ("היום יום" טז תמוז, והוא מספר השיחות תש"א ע' 32):
אהבת ישראל של הבעש"ט - אין לשער. הרב המגיד אמר: הלואי היו נושקים הספר תורה באותה האהבה שהיה מורי מנשק את הילדים בהוליכו אותם אל ה'חדר' כשהיה 'באהעלפער'.
עוד פעם אחת שמעתי ממנו בליל שבת דאמר לי בתוך אשר ביאר הפסוק מי יעלה לנו השמימה וחיבק ונשיק אותי ואמר...
שמעתי מורי [הבעש"ט] שאמר לאיש אחד חכם שנשק את בנו, ואמר לו בני, הוה יודע שאני אוהב את נפחות שבפחותים מישראל מכל מה שתוכל לדמות מן הפחיתות, יותר הרבה ממה שאתה אוהב את בנך יחידך, אעפ"כ איני נושק אותו. וזה החכם היה הרב אב"ד דק"ק קאלמינע, תלמיד מובהק של מרן אור ישראל אור שבעת הימים מרן הבעש"ט
גביר כתב:את בני הראשונים לא נשקתי לפני הברית, אבל אחר כך חשבתי על כך שבעצם כל עוד אין הם בני שמונה ימים לא חל עליהם דין 'ערל' וממילא אין עניין שלא לנשקם עד היום השמיני. אשמח לדעת יותר על ההנהגה הראויה בזה.
הגיונות כתב:דרומי כתב:על הבעש"ט הק' עצמו מסופר בזה"ל ("היום יום" טז תמוז, והוא מספר השיחות תש"א ע' 32):
אהבת ישראל של הבעש"ט - אין לשער. הרב המגיד אמר: הלואי היו נושקים הספר תורה באותה האהבה שהיה מורי מנשק את הילדים בהוליכו אותם אל ה'חדר' כשהיה 'באהעלפער'.
וראה גם את שכתב נכד הבעש"ט בספר 'דגל מחנה אפרים' (עמ' רנז):עוד פעם אחת שמעתי ממנו בליל שבת דאמר לי בתוך אשר ביאר הפסוק מי יעלה לנו השמימה וחיבק ונשיק אותי ואמר...
אמנם, מעניין לציין, לדברים אחרים ושונים שכתב הרה"ק מקומרנא ('אוצר החיים' פרשת בהר, ובסגנון שונה בספר 'שלחן הטהור' סי' קט):שמעתי מורי [הבעש"ט] שאמר לאיש אחד חכם שנשק את בנו, ואמר לו בני, הוה יודע שאני אוהב את נפחות שבפחותים מישראל מכל מה שתוכל לדמות מן הפחיתות, יותר הרבה ממה שאתה אוהב את בנך יחידך, אעפ"כ איני נושק אותו. וזה החכם היה הרב אב"ד דק"ק קאלמינע, תלמיד מובהק של מרן אור ישראל אור שבעת הימים מרן הבעש"ט
גביר כתב:את בני הראשונים לא נשקתי לפני הברית, אבל אחר כך חשבתי על כך שבעצם כל עוד אין הם בני שמונה ימים לא חל עליהם דין 'ערל' וממילא אין עניין שלא לנשקם עד היום השמיני. אשמח לדעת יותר על ההנהגה הראויה בזה.
ברוז כתב:גביר כתב:את בני הראשונים לא נשקתי לפני הברית, אבל אחר כך חשבתי על כך שבעצם כל עוד אין הם בני שמונה ימים לא חל עליהם דין 'ערל' וממילא אין עניין שלא לנשקם עד היום השמיני. אשמח לדעת יותר על ההנהגה הראויה בזה.
ידוע לי על אחד מגדולי הדור שמקפיד לא להסתכל על תינוק קודם מילתו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 178 אורחים